"גמישות סביבת העבודה בענף ההיי-טק מקלה על נשים להגשים את עצמן"
מי שזוכר את ההיי-טק כתחום לרווקים נטולי ילדים שבו מכבים את האורות בחצות, תקוע בעשור הקודם. שלוש סמנכ"ליות משאבי אנוש בחברות טכנולוגיה מובילות מספרות על שוק שהתאים את עצמו לחיי משפחה, שחלק ניכר מהעבודה בו מתבצע מהבית, שצמא לעובדים בכלל, ומקדם עובדות בפרט. על המשתתפות בפרויקט "מהנדסות העתיד" הן אומרות: "הן סוכנות של שינוי שחשוב ברמה הלאומית"
בשיתוף תעשייה אווירית
שוק העבודה המודרני, שמתאפיין בגמישות תעסוקתית, מקל על כניסתן של נשים לתחומי ההנדסה השונים: היכולת לעבוד מהבית ולא רק מהמשרד, והרצון של שני ההורים להיות מעורבים בגידול הילדים, העלו את אחוז הנשים בשוק ההיי-טק.
ועדיין, רק שליש מהמועסקים בשוק ההיי-טק הישראלי הן נשים, כשמרביתן כלל אינן עוסקות בתחומי הליבה. זה חבל, כי מדובר בהזדמנות פז למקצוע מעניין שבו ניתן להתפרנס בכבוד. לטענת שלוש סמנכ"ליות משאבי אנוש בחברות טכנולוגיה גדולות שעימן שוחחנו, השוק צמא לעובדים ועובדות. הטענה מגובה בנתונים רשמיים: לפי הרשות לחדשנות, חסרים בישראל לא פחות מעשרת אלפים אנשי תוכנה, דבר שמוביל ליוזמות ממשלתיות לייבוא מהנדסים זרים מחו"ל.
מחפשים מהנדסים בחו"ל
אחת הסיבות למחסור החמור היא שפחות מדי נשים פונות לתחומי המדעים, מה שמקטין את יריעת המועמדים הפוטנציאלים. "החברות בשוק הישראלי מתחרות על אותם טאלנטים וזו חלק מהסיבה מדוע קשה לגייס עובדים. כולם מכוונים אל אותה אוכלוסייה. ברגע שנרחיב את היריעה ואוכלוסיות נוספות ייכנסו לפול המועמדים, אז יקרה השינוי", אומרת שני גינת, סמנכ"לית משאבי אנוש ב"סיסקו ישראל".
פרויקט "מהנדסות העתיד" נוסד במטרה לתת לנערות המצטיינות בתחומי המדעים, ההנדסה והטכנולוגיה טעימה מהמתרחש בתחום, לאפשר להן לעבוד עם נשות מקצוע בכירות על פרויקטים חדשניים, וכך להפוך אותן ל"סוכנות העתיד" של תחומים אלה, שלא רק יעסקו בהם בעתיד אלא גם יסבירו לנערות אחרות מדוע כדאי להן להתגבר על החששות והסטיגמות ולהשקיע בתחום שבו הן יכולות להצליח לא פחות מגברים. וכאמור, עבודה לא תחסר להן.
"יש לנו באופן קבוע 60-70 משרות פתוחות לאנשי פיתוח מומחים בדרגות שונות", מתארת רונית רונן-קרפול, סמנכ"לית משאבי אנוש ומשנה למנכ"ל "ווסטרן דיגיטל ישראל". "הבאת עובדים זרים היא פתרון חלקי בלבד. יש צורך לאומי לספק הכשרה עתידית, עוד מגיל בית-ספר, של נערים ונערות בתחומי המדעים. הם אלה שיענו על הצורך של מהנדסים בשוק ההיי-טק בעוד כעשור".
בוחרות במגמות הומאניות במקום ריאליות
מיעוט הנשים בענף ההיי-טק פוגע במיצוי פוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי - כך קבע משרד האוצר במארס 2016. באותה סקירה ציינו אנשי האוצר כי רק שליש מהמועסקים בענף ההיי-טק הן נשים, ומרביתן המכריע עובדות בתחומי האדמיניסטרציה ומשאבי האנוש ולא בתחומי הליבה כמו פיתוח תוכנה וחומרה.
גורם זה, כך נטען, מגדיל את פערי השכר בין המגדרים. "מחקרים רבים קבעו כי ככל שנשים משולבות יותר בתוך ארגונים, כך הביצועים העסקיים של אותה חברה גבוהים יותר. זה נוגע גם לנוכחותן בשדרה הניהולית", אומרת עירית קליפר-אבני, סמנכ"לית משאבי אנוש בתעשייה האווירית. "כיום, ארגונים רבים מבינים כי גיוון ושונות מחשבתית יוצרים חדשנות, וזה משהו שנשים מביאות לשולחן. בגלל תפיסות היסטורית נמענו נשים מכניסה לתחומי ההנדסה שנחשבו גבריים, ובנוסף, לא היה עידוד מטעם המדינה לשלב נשים בתחומי המדעים".
הפערים המגדריים באים לידי ביטוי כבר בגילאי בית-ספר, כשנערות בוחרות מגמות לא ריאליות באחוזים גבוהים מאשר נערים. בהמשך ניכרים הפערים במוסדות להשכלה גבוהה. "הבעיה הראשונה מתגלה בגילאי התיכון כשרואים כיצד האוכלוסייה מתפלגת לנערות שבוחרות, במקרה הטוב, במגמות הביולוגיה והפיזיקה – אבל הרבה פחות במדעי המחשב או סייבר. הבעיה השנייה מתגלה כאשר צוללים לאחוזי הנשים שמסיימות את לימודי מדעי המחשב בהשכלה הגבוהה, ומגלים אחוז נמוך יותר של בוגרות שנקלטות בשוק", אומרת רונן-קרפול.
"ישנם ארבעה שלבים עיקריים שיש לתת עליהם את הדעת בנוגע לשילוב נשים בתחומי המדעים", מסבירה קליפר-אבני. "כבר בגילאי היסודי יש להכניס את העניין לתשומת לב מרבית, לאחר מכן בבחירת המגמות בתיכון, בהמשך לדחוף נשים לשירות טכנולוגי בצה"ל, והשלב הסופי הוא באקדמיה, כשמגיעים לבחור את העיסוק העתידי. בכל אלה יש להשקיע. הצמתים הקריטיים האלה משפיעים על הבחירות העתידיות".
פרויקט "מהנדסות העתיד" בשיתוף "ידיעות אחרונות", ynet והתעשייה האווירית, שעומד לצאת לדרך זו השנה השלישית, הוא קונצנזוס בעיניהן. הן תולות הרבה תקוות ב-200 הבוגרות שכבר סיימו אותו ובמאה שישתתפו בו השנה.
"בסוף, מנערות שלוקחות חלק בפרויקטים מסוג זה תצא הבשורה", טוענת רונן-קרפול. "נערות אלו הופכות להיות סוכנות השינוי של הקהילות שמהן הן מגיעות. העבודה על הרחבת התשתיות העתידיות מגיעה ממקום ציוני ומתוך הבנה שכלכלה טובה תורמת למארג נכון יותר במדינה".
גינת מוסיפה: "המטרה היא לנסות לחשוף נערות לקריירות של נשים בהיי-טק ולהראות להן שזה תחום מעניין ומרתק. ארגונים רבים פעילים בעניין זה. כמובן שהעבודה הזו עם נערות לא תניב פירות מידיים, אבל תגרום לשינוי מהותי בהמשך".
.jpg "לבחור בריאלי בלי לחשוש (צילום: shutterstock)")
את השינוי כבר רואים. בוגרות המחזור הראשון של "מהנדסות העתיד" השתלבו רובן בתפקידים טכנולוגיים בצבא. רבות מ-200 הבוגרות הקימו פרויקטים שמטרתם לחשוף נערות צעירות יותר לתחומים כמו רובוטיקה, סייבר ועוד במטרה לגרום להן להירשם ללימודים ריאליים-טכנולוגיים בתיכון, והן נודדות ברחבי המדינה עם המוצרים החדשניים שפיתחו בתעשייה האווירית ומספרות עליהם לתלמידות במטרה לשכנע אותן שטכנולוגיה זה ה-דבר.
לטענת הבכירות שהתראיינו לכתבה זו, נשים כבר לא צריכות לפחד מהתחום כי סביבת העבודה הפכה טולרנטית יותר עבורן, כמו גם התפישות החברתיות. "כבר היום, בשטח, רואים את השינוי: חלוקת התפקידים בבית הופכת לשוויונית יותר, יש לא מעט אבות שיוצאים מספר פעמים בשבוע לקחת את הילדים מהגן, ומקומות עבודה מתארגנים בהתאם", מתארת גינת.
הקדמה הטכנולוגית גם שותפה לשינוי. העבודה המרובה עם שווקים בינלאומיים גורמת לשעות העבודה להפוך לגמישות יותר, ולמיקום הפיזי להיות משמעותי פחות. "יש אנשים בתפקידים בכירים שיוצאים בשעות מוקדמות להיות עם הילדים, ובערב נדרשים להשלים את המשימות מהבית. הגמישות הזו שמאפיינת את ענף ההיי-טק יוצרת סביבת עבודה נוחה יותר, שבה נשים יכולות להגשים את עצמן. כיום, עובדים לאו דווקא נמדדים על פי כמות השעות שהם נמצאים במשרד, אלא על התפוקה. זה כמובן שינוי שמיטיב עם הרצון לשלב חיי משפחה", מספרת רונן-קרפול.
בעוד שהדור הראשון של עובדי ההיי-טק התלהב מזה שאפשר להגיע לעבודה בעשר בבוקר ולא היה אכפת לו ללכת הביתה בחצות, לדור הנוכחי יש כבר שאיפות אחרות. "המודעות לאיזון בין חיי עבודה ומשפחה הוא שינוי שהכניס הדור הזה לשוק העבודה", מסבירה קליפר-אבני. "מקומות עבודה מבינים את הצורך ומאפשרים לאימהות ואבות כאחד לצאת מוקדם, לאסוף את הילדים, ובמידת הצורך לעבוד מהבית. ההתחשבות ניכרת גם בשעות נוחות של ישיבות עבודה, שעות מותאמות של ההסעות ולעיתים גם תשלומי מעונות".
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף תעשייה אווירית
