שתף קטע נבחר
הוסף כתבה

תחילת הסוף של שלטון לברון

לפי היכולת של קליבלנד חייבים להודות שהמהפך במזרח נראה באופק. בגיל 33, קשה להאמין שלג'יימס יש את האנרגיות לסחוב את קבוצתו על הגב עונה שלמה, והוא כנראה יסתפק בשלוש הטבעות שכבר השיג

מה כולם נלחצים, מה האסון? אז אוקלהומה ניצחה הלילה בקליבלנד והמלך קלע "רק" 18 נקודות, בעוד שהיה צריך 25 בשביל להתחיל בחגיגות "השחקן הצעיר בהיסטוריה של הליגה שהגיע ל־30 אלף נקודות". אז הפסטיבל יידחה בכמה ימים, תרגיעו. וגם ככה מיטב הפרשנים כבר הגדירו את העונה הזו כגדולה בתולדות המלך ושהגיל לא משפיע עליו.

 

מתחילת העונה אני טוען שלברון, שבדצמבר מלאו לו 33, ייכנע מתישהו לכוחות הטבע, מה שדי ברור שהולך לקרות בעתיד הקרוב לכל מי שראה אותו משחק. ג'יימס משתמש בכוח, המון כוח – סגנון משחק ששוחק כל גוף, אפילו כמו שלו. בזכות המבנה העמיד והכל כך חזק שלו הוא נמנע מפציעות מסיימות עונה וקריירה, ששחקנים בסגנון דומה עברו: מייקל ג'ורדן החמיץ כמעט עונה שלמה, דרק רוז לא חזר לעצמו, קווין דוראנט נעדר תקופה ארוכה, שלא לדבר על ברנדון רוי או ראסל ווסטברוק.

 

רק 18 נקודות בהפסד לאוקלהומה. ג'יימס (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
רק 18 נקודות בהפסד לאוקלהומה. ג'יימס
 

 

האמת? לברון באמת הפתיע רבים, כולל אותי, באיכויות ובאינטנסיביות שהציג העונה, גם כתבתי על כך כאן. אבל גם אם המזל משחק לטובתו, הזמן מנצח את כל הגדולים. מה שאנחנו רואים מהקאבס במשחקים האחרונים הם חבלי לידה של השידוך המאוחר עם אייזיאה תומאס. ישנם עוד גורמים: טריסטן תומפסון ירד ביכולת בגלל הפציעה ואימאן שאמפרט נדחק מהרוטציה בעקבות הגעתם של ג'יי קראודר וג'ף גרין.

 

גם אם אימאן היה כשיר, הוא היה רביעי ברוטציה על הדקות בעמדת הסקנד גארד, כי המאמן טיירון לו יודע שההגנה שלו לא שווה הרבה, ומהמר על משהו בסגנון "ההגנה הכי טובה היא ההתקפה". זה עבד לפני שנתיים, בגלל הפציעות של סטף קארי וכל הקו הקדמי של גולדן סטייט, וקווין דוראנט שעוד לא היה שם. הם היו בפיגור 3:1 בגמר, ואילולא הרחקתו של דריימונד גרין לא היו שורדים עוד משחק, אבל בהיעדרו הקאבס ביצעו מהפך. גם בזכות ההתקפה של לו, ובעיקר בגלל הטעויות של סטיב קר, שאינו מושלם, אבל שאמפרט היה אז העוגן ההגנתי וטריסטן היה במיטבו. ללא שני אלה, מה שווה ההגנה של הקאבס? התוצאות לפניכם.

 

גם במשחקים שהקאבס שולטים בהם, הם נעלמים בסופם וסופגים תבוסות משפילות מקבוצות שעד השנה לא היו סופרים בכלל. והמלך? הכיסא מתנדנד. אין לו אנרגיות לסחוב את קליבלנד על הגב עונה שלמה, והוא גם לא צריך. מה שהוא צריך זה סנטר ושישלחו את טריסטן לספסל, שם מקומו. ג'יימס זקוק לעוד שאמפרט אחד, לפחות עד שהמקורי יחזור. על מה לו בונה, שקווין לאב, קייל קורבר, ג'יי־אר סמית' ותומאס ישיגו לו עצירות בהגנה? ג'ף גרין ודוויין וייד שומרים לא רעים, אבל לא מדהימים. ג'יי קראודר בסדר, אבל הוא לא פאוור, ומשחק בחמישייה (לצד לברון ולאב) גם כי תומפסון זה באמת כבר לא זה.

 

לו רוצה שלשות, וקראודר בטח עדיף מטריסטן במטווח מדאון טאון. האם מדובר עדיין בקבוצת כדורסל לגיטימית או בתחרות השלשות של האולסטאר? ושוב, אין לי טענות לכל אחד מהם בנפרד. תומפסון, שמפארט וקראודר שומרים טובים, במיוחד כשהם בכושר. אבל מי קורה כשהם לא בשיאם? ומי ישמור על הביגמנים של היריבות, לאב וצ'אנינג פריי? אגב, גם לברון כשומר הוא צל של מה שהיה פעם, וגם אז היו טובים ממנו. בשביל 6 מ־6 בגמרים צריך קודם כל לשמור כמו ג'ורדן (ורודמן, ופיפן, ורון הארפר...) קר, עם דוראנט ודריימונד הפנימו את המסר הזה. לו? גדול עליו.

 

אני לא דואג לקאבס, הם עוד יחזרו בגדול. אבל באותה נשימה צריך להודות שהמהפך במזרח נראה באופק, ןגם אם מוקדם לסכם את שלטון לברון בליגה, זה מתקרב בצעדי ענק. לדעתי ג'יימס יסתפק בשלוש הטבעות שכבר יש לו – לא רואה אפילו עוד גמר בכדור הבדולח שלו.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
איבדו את הראש. לו וג'יימס
צילום: רויטרס
מומלצים