ילדיו של הצייר משה גרשוני אצרו תערוכה לזכרו: "רלוונטי מתמיד"
בחלוף שנה מאז הלך לעולמו הצייר משה גרשוני, ילדיו צללו אל יצירותיו והרכיבו מהן תערוכה לזכרו. עם פתיחת התערוכה, הגלריסטית נעמי גבעון שעבדה עימו לאורך חייו, כותבת על האיש שיצירותיו הטביעו את חותמן באומנות הישראלית, כולל הצצה לכמה מהיצירות שיופיעו בתערוכה
הצייר משה גרשוני, שבדיוק שנה חלפה מאז הלך לעולמו, נמנה על אלה שאומנותם הקרינה על החברה והתרבות הישראלית. סופרים, משוררים, חוקרי תרבות וצופים מביני דבר כתבו וסיפרו על החוויה המיוחדת שיצירתו העניקה להם החל משנות ה-60 בהן התחיל לפעול. הוא עסק בחומרים ובסמלים שנגעו לחברה באופן העמוק ביותר, ועבודותיו "מי ציוני ומי לא", סדרת החיילים והרקפות, עסקו לא רק בשאלות של זהות אלא בשאלות של זיהוי.
יכולתו להתייחס לנושאים טראומטיים בתולדות ישראל באופן היסטורי ועמוק, ולכרוך אותם בחייו האישיים כחוויה סובייקטיבית, מורכבת ואותנטית, נגעה בכל צופה. חיבוריו החדשניים בין שכול, מיניות וביקורת פוליטית ייצרו הדהוד בלתי פוסק. חלוציותו ונועזותו קיבלו ביטוי בתערוכת היחיד שלו בשנת 1979 במוזיאון ישראל, שזכתה למבקרים רבים והתייחסות עצומה של עולם התרבות בישראל.
גרשוני תמיד היה מזוהה עם יושרה אמנותית, עמדה אתית בלתי-מתפשרת ומעורבות חברתית מתמשכת. במהלך הקריירה יוצאת הדופן שלו, החולשת על יותר מ-40 שנה, הוא נשאר נאמן לאמונותיו הפנימיות, והציג אומץ פומבי כאשר נדרש לכך, גם אל מול מחלוקות.
גרשוני, שמעמדו לא נגרע כשבשנת 2003 סירב להגיע לטקס קבלת פרס ישראל, הוא עדיין רלוונטי מתמיד. הנושאים שבהם עסק לאורכה של יצירתו, בהם ערכי הדת והמוסר, הם בראש מעיננו כחברה וכעם, ונמשיך לדון בהם עוד זמן רב.
עתה אצרו ילדיו תערוכה מיצירותיו לרגל שנה למותו. ארם ואורי גרשוני - אמנים בזכות עצמם, ועתר אשל - בתה ביאנקה אשל-גרשוני, צללו לתוך העיזבון ושלו ממנו מקבץ עבודות. המבחר שנוצר טעון בזיכרונות ילדות, בסיפורים ובאסוציאציות אישיות, ועם זאת מהווה חתך רוחב יוצא דופן של מכלול יצירתו של גרשוני: ציורים מוקדמים ומאוחרים, עבודות מושגיות, רישומים פיגורטיביים וקרמיקה.
מתוך התערוכה:
.jpg "Hello to you, Happy New Year (מאת משה גרשוני)")
התערוכה נפתחה בסוף השבוע בגלריה גבעון בתל אביב. הכותבת היא הבעלים של גלריה גבעון, בה הרבה גרשוני לפעול לאורך השנים.
