לא רק כלבים: סוסים מיניאטוריים לעיוורים
סוס מיניאטורי בגודל של כלב משמש כחיית נחייה עבור עיוורים. "גיליתי שלסוס נחייה יש יתרונות לא מעטים על פני כלב", מספר אורן, שבימים אלו לומד איך להתנהל עם הסוס ברחבי העיר
צפו באימון של אורן וסוסת הנחייה:
לעוברים והשבים ברחוב קינג ג'ורג' ההומה בלב תל אביב ציפה בשבוע שעבר מראה לא שיגרתי – סוסה מיניאטורית בגודל של 75 סנטימטרים שפוסעת באין מפריע בין ההמון.
לא בטוח שהצופים הסקרנים במחזה החריג היו מודעים לתפקיד החשוב שממלאת הסוסה - הרמוני המיניאטורית היא סוסת נחייה לעיוורים, כזו שמסייעת לבעלי המגבלה להתנייד בבטחה במרחב העירוני. הרמוני הובילה ברחוב הסואן את אורן חסן בן ה-46 מיהוד, עיוור שבימים אלו נמצא בתהליך הכשרה עם חיית הנחייה.
"זה משהו חדש בארץ והייתי סקרן מאוד לבדוק את האפשרות הזו", מתאר אורן, "גיליתי שלסוס נחייה יש יתרונות לא מעטים על פני כלבי נחייה".
הרמוני היא סוסת הנחייה הראשונה בארץ. סוסים מיניאטוריים משמשים לנחיית עיוורים בעולם מאז שנת 2000. המזג הנוח של החיה, האינטליגנציה הגבוהה שלה ביחס לבעלי חיים אחרים וחוש הראייה המפותח של הסוסים המיניאטורים הם שגרמו למאלפים לנסות להוביל באמצעותם עיוורים.
"המטרה שלנו היא לא להחליף את כלבי הנחייה, אלא ליצור חלופה לעיוורים שכלב נחייה לא מתאים לצרכים שלהם. יש בארץ 250 כלבי נחייה. זה לא הרבה. לכן יש צורך לייצר עוד חלופות לעיוורים שנעזרים היום במקל", מסביר רפי רוזליס, מנכ"ל עמותת הסוסים המיניאטוריים בישראל.
מאלף הסוסים מפרט כי היתרון המשמעותי ביותר בסוס נחייה הוא אורך החיים של החיה: "סוס חי 40 שנה. המטרה שלנו היא שטווח העבודה שלו יהיה עד גיל 25. כלב נחייה משמש את העיוור בממוצע כשמונה שנים. הפרידה מהכלב גורמת לעיוורים תסכול ועצב רב. חלקם אף מעדיפים שלא לקחת כלב נוסף על מנת שלא לחוות את שברון הלב".
אורן מסביר כי התניידות בעזרת הסוס המיניאטורי מקנה לו יציבות רבה יותר: "אדם עיוור מאבד יציבות בקלות רבה יחסית לאדם רואה. על סוס אפשר להישען ולהיעזר בו בצורה טובה יותר מאשר עם כלב".
"סוס היא חיה נטרפת בטבע, לכן היא כל הזמן נמצאת על המשמר", מפרט המאלף ומוסיף כי "בעידן של האופניים והקורקינטים החשמליים יש פה סכנה לא פשוטה ללכת על המדרכה. טווח הראייה של הסוס הוא של 350 מעלות, ראיית הלילה שלו מצויינת והוא יכול לעבור מרחקים ארוכים יותר מאשר כלב".
שימוש בסוס נחייה אינו מתאים לכל עיוור. למרות שמימדי החיה אינם גדולים משמעותית ממימדיו של כלב, אחזקת החיה מחייבת גינה.
בנוסף, למרות שהחוק בישראל מתיר כניסה של כל חיית שירות למקומות ציבוריים, העיוורים שנעזרים בסוס נחייה יתקשו להכניסו למקומות צפופים כגון רכבת או לנסוע איתו במונית. לדברי רוזליס "בפועל אני מגלה שלא כל המקומות מסכימים להכניס את הסוס בצורה כזו פשוטה. רוב המקומות פתוחים ומכירים את החשיבות של חיית שירות, אבל נדרשת עוד הסברה בנושא".
הכשרת הסוס להוביל עיוורים, כך מפרט המאלף, מתבצעת באופן דומה להכשרת כלב למשימה. "רוב העבודה היא בחשיפת החיה לסביבה עירונית", מתאר רוזילס, "בשלב ההתחלתי אני לוקח את הסוס יחד איתי לדואר או למכולת, על מנת שהחיה תתרגל לסדר יום של העיוור. בשלב האחרון עובדים עם הסוס על הפקודות".
אילוף הסוסים, מדגיש רוזליס, נעשה בשיטת הגזר ובאמצעות חיזוקים חיוביים ולא באמצעות ענישת החיה. "אנשים לא מודעים עד כמה סוסים הם אינטליגנטיים ועד כמה יש להם יכולת אדירה להביע רגש, לא פחות מכלבים", מסביר רוזילס.
ההליכה עם סוס מיניאטורי ברחוב גורמת, כצפוי, לסקרנות אדירה – אורן מתקשה לעבור מטרים ספורים מבלי שייעצר על ידי עובר אורח סקרן. "בעיני זו חוויה מטורפת", הוא משתף, "זה גורם לי לחיוך על הפנים. אני יודע שמסתכלים עליי קצת כמו גימיק, אבל בעיני זה ממש לא כך. כשמסתכלים עליי ושואלים ומתעניינים זה עושה לי טוב. זה חשוב בעיני להעלות את המודעות בציבור לאופציה הזו של שימוש בסוס נחיה ולשימוש בחיות שירות בכלל".
בשבוע שעבר ביקרה הרמוני במשרדי המרכז לעיוור בישראל. מנכ"ל המרכז, נתי ביאליסטוק כהן, תיאר לאחר הביקור כי "במרכז לעיוור בישראל נשמח לקדם כל דבר נוסף שיכול לעזור לאנשים עם עיוורון להתנייע בחופשיות ולהשתלב בחברה בצורה שהכי טובה ונוחה לכל אחד ואחד. המצב שבו יש לאנשים עם עיוורון אלטרנטיבות הוא עדיף על היעדר בחירה".
לפנייה לכתב/ת 
