טייסים באל על: לא נטיס מבקשי מקלט למדינה שלישית
כמה טייסים הבהירו ברשתות החברתיות כי לא ייקחו חלק בגירוש הפליטים: "במשימה כזו אין צורך באומץ רב. דווקא בה לא אוכל לתפקד כנדרש ממני, הן כטייס והן כאדם". ואילו קברניט בכיר השיב: "יש רשויות חוקיות שיחליטו מי פליט ומי מהגר בלתי חוקי". אל על: "החברה כלל אינה נדרשה לבצע טיסול כאלה"
כמה טייסים באל על הצהירו בימים האחרונים שלא יטיסו מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן למדינה שלישית, מאחר ששם לטענתם לא יצליחו לשרוד. בכך, מבחינת הטייסים, הם יהיו אחראים לגורלם ואף למותם. "במשימה כזו לא אוכל לתפקד כנדרש ממני, הן כטייס והן כאדם", כתב אחד מטייסי הג'מבו של חברת התעופה הישראלית. ואולם החברה הבהירה כי היא כלל אינה נדרשה עד כה לבצע טיסות שכאלה.
היוזמה של מתנגדי הגירוש שהחלה לאחר הודעת המדינה ורשות האוכלוסין וההגירה על כך שתוכנית הגירוש מרצון החלה, אמורה לרתום טייסים נוספים בחברה למהלך נרחב שלאחריו תתקשה המדינה להטיס נתינים מאריתריאה וסודן אל אוגנדה או רואנדה.
שאול בצר, קצין ראשון בצי הג'מבו של אל על, כתב: "כבן לעם היהודי, שגדל והתחנך על ערכי הציונות, זו שחידשה את קיומו של העם בארץ ישראל, שחי כאן במשך כל חייו ולקח חלק במבצעים מעבר לקוי האויב שדרשו לא מעט אומץ ואמונה בצדקת דרכנו, הכרה במוסר היהודי וקדושת החיים של כל אדם באשר הוא, במטרה להבטיח לנו ולדורות הבאים שלעולם לא נהיה שוב פליטים הנתונים לחסדי אחרים, אין שום מצב שאני כאיש צוות אוויר אקח חלק בהטסת פליטים או מבקשי מקלט בדרכם ליעד, אשר הסיכוי שלהם לשרוד אחרי ההגעה אליו ("מדינה שלישית") שואף לאפס". לדבריו, "במשימה כזו אין צורך באומץ רב. דווקא במשימה כזו לא אוכל לתפקד כנדרש ממני. הן כטייס והן כאדם".
הטייס יואב פיטרברג, טייס בצי 777 , פרסם בדף הפייסבוק שלו: "דווקא אנחנו, היהודים, חייבים להיות קשובים, אמפטים, מוסריים ומוליכי דעת קהל בעולם לטיפול בהגירה של פליטים, שסבלו וסובלים בארצות מוצאם. נכון, מדינת ישראל צריכה גבולות ברורים וסגורים שאין לנו ״בזכות״ הכיבוש, המתנחלים וממשלות ישראל לדורותיהן וההגירה חייבת להיות מבוקרת. אבל, פליטים שכבר חיים בקרבינו לא זורקים כמו כלבים שוטים, חזרה לארצותיהם, שם הסבל, אונס נשים וילדות ומוות בייסורים מחכה להם: דרום סודן ועוד ארצות באפריקה. יישארו ויטופלו כאן הפליטים לאלתר: כבני אדם. כמו שהיהודים היו בעברם פליטים ורצו שיטפלו בהם ולא יזרקו אותם". בהמשך הצהיר: "אני לא אטיס פליטים מגורשים בניגוד לרצונם ולו אך מהסיבה החוקית שהם עלולים לסכן את בטיחות הטיסה".
טייס שלישי, עידו אלעד, כתב בקצרה: "הצטרפתי לרבים וטובים מחבריי בהצהרה שלא אטיס פליטים אל מותם. לא אהיה שותף לברבריות זו".
טייסים נוספים בחברה הצהירו גם הם כי יסרבו להטיס נתינים מאפריקה למקום שבו גורלם לא ברור. "יש הרבה אי ודאות במדינות השלישיות שהמדינה מצהירה שהגיעה איתן להסכמה", הסביר טייס נוסף בחברה מצי ה-737. "כמי שאמורים בבוא היום להוציא לפועל תוכנית של גירוש לא מרצון, אנחנו אומרים שלא יעשו את זה באמצעותנו. לא נוכל מצפונית לקחת חלק במהלך כזה ששולח אנשים אל הלא נודע ואולי לגזר דין מוות".
לצד התומכים יש גם לא מעט מתנגדים מצד הטייסים. אחד מהם, קברניט בכיר בחברת התעופה, כתב בפורום סגור לאנשי צוות האוויר כי "כבן לניצולת שואה, פליטה שהגיעה חסרת כל לארץ אחרי שכל משפחתה נספתה, ההשוואה למהגרים החיים אצלנו לא נכונה היסטורית בלשון המעטה ומקוממת". הוא פנה לאחד הטייסים שמובילים את המהלך: "הטסת כמובן כמוני לא מעט מגורשים שהגיעו למטוס בליווי משטרתי, ביקשת אי פעם לראות פסק דין? בחיים לא. כי זה לא תפקידך כטייס. יש רשויות חוקיות במדינה שהן שיחליטו מי פליט שזכאי להישאר ומי מהגר בלתי חוקי שדינו לעזוב מרצון או לא".
מאל על נמסר כי "החברה כלל אינה נדרשת על ידי המדינה להטיס פליטים. הם טסים בחברות טורקיש איירליינס וג׳ורדניאן".
יותר מ-7,500 איש כבר חתמו על עצומה אינטרנטית של "זזים-קהילה פועלת" שקוראת לטייסים לסרב לשתף פעולה עם הגירוש. "טייסים באירופה כבר סירבו להטיס פליטים אל מותם ועצרו מאות גירושים - ואנחנו יכולים לעשות את זה גם כאן!", נכתב בעצומה.
"בחודשים האחרונים טייסים גרמנים הצליחו לעצור יותר מ-200 גירושים, כי הם נאחזו בטיעון שהטסת מבקשי מקלט בניגוד לרצונם עלולה להוות סכנה בטיחותית לטיסה כולה. בלונדון, טייס פשוט סירב להמריא כאשר נודע לו שיש פליט מגורש במטוס. בכל העולם אזרחים נאבקים בגזירות גירוש אכזריות, ועומדים לצד פליטים ומבקשי מקלט - בואו נעשה את זה גם כאן. זו שעת מבחן. מה שנעשה עכשיו יקבע את גורלם של עשרות אלפי בני אדם - קראו לטייסים ולצוותי הקרקע לומר לא לגירוש".
החותמים גם התבקשו לשלוח מסר אישי לטייסים. אחד מהם, דן וקסלר, משכונת קריית שלום שבדרום תל אביב, כתב: "סבתא שלי ברחה עם אימה מפולין לארגנטינה בסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת. אילו ארגנטינה הייתה מסגירה אותה ללטביה (מדינה שכנה לפולין, ממש כמו אוגנדה לסודן ואריתריאה) לא היא ולא אני ומשפחתי היינו היום בין החיים. אחרים כפי שאנחנו יודעים הוחזרו למדינות מוצאם ושם מצאו את מותם. אותם אלו ששלחו יהודים אל מותם הפנו עורף לפליטים וחתמו את סיפור חייהם של משפחות שאותן ניתן לבקר רק ביד ושם. אלו שלא עשו זאת - להם אנחנו חווים את ההווה".
"כבת לאם ניצולת שואה אינני יכולה לסבול את המחשבה שבני עמי יגרמו למותם של בני עם אחר, ממש כמו של בני עמנו, ואף לא שלהם עצמם", כתבה אורנה לביא. "זה תלוי בכם - סרבו להטיס פליטים אל מותם".
לפנייה לכתב/ת 
