מביאים את האור לשכונה
סטודנטים שהגיעו לשכונה מוזנחת בלוד הצליחו להעיר את התושבים המנומנמים ולהביא לשינוי בחזות האזור ובמרקם חיי השכונה. "מתושבים שלא הכירו אחד את השני הפכנו לשכנים עם אכפתיות ורצון לשמור על השכונה", מספר עומר תושב השכונה. הכירו את הסטודנטים שהביאו מהפך
ארז ביאר (30) לא ישכח את אחת הפעמים הראשונות שעלה לדירה החדשה, ששכר לפני שנתיים בכפר הסטודנטים רמת אשכול של בני עקיבא, שנוסד בשיתוף הגרעין התורני בלוד ועיריית לוד, ונתקל בדייר מפתיע שירד מולו בחדר המדרגות.
"עליתי בחושך ומולי ירד עכברוש עצום", הוא נזכר. מהר מאוד הבין ביאר שלא מדובר במקרה חד פעמי של הפסקת חשמל ובפולש לא רצוי שטעה בסביבת המגורים שלו ונחשף לכך שעשרות בניינים בשכונה נמצאים בתנאים ירודים, מלוכלכים באופן תמידי וחשוכים מידי ערב, עקב ניתוק הבניין מחשמל.
"גרים בבניין אישה קשישה, אם חד הורית עם ילד וכולם עולים עם האור של הפלאפון במשך שנים או עולים בחושך", הוא מספר. "כל הסטודנטים חלקו את התחושות שלהם כלפי המציאות ומהר מאוד החלטנו שאנחנו לא מוכנים לחיות ככה וחייבים לעשות מעשה."
השכונה, שמאוכלסת כיום על ידי כ-35 סטודנטים שחיים בשכירות בשכנות עם אוכלוסייה ערבית המונה כ-70% מהתושבים וכ-30% יהודים, שרובם יוצאי אתיופיה, חבר העמים, בוכרים וגרוזינים, הייתה מאופיינת במצב חיצוני ירוד וזכתה מידי פעם לשיפוץ או ניקיון מאסיבי על ידי חברות מסחריות, גופים כלכליים או סטודנטים שהתנדבו, אבל התוצאות לא היו בנות קיימא ושרדו זמן קצר מאוד.
הסטודנטים הגיעו למסקנה שפרויקט חיצוני חד פעמי לא מחזיק לאורך זמן ולא נשמר והחליטו ליזום פרויקטים המבוססים על מעורבות תושבים ורתמו אותם למהלכי שיקום בשכונה. "התושבים הגיבו בחיוב, התלהבו שפנו אליהם וממש שיתפו פעולה," מספר ביאר.
לדבריו הדרישה מהתושבים הייתה השתתפות כספית מינורית, מעורבות פיזית בשיפוץ או תרומה בכל דרך שבה הם יכולים. "אמרנו לדיירים לשים סכומים של 20 שקלים, לקחת יום חופש מהעבודה לטובת הצביעה ולבוא להצטרף אלינו לשיפוץ שמתקיים," נזכר ביאר. "המסר היה: תהיה איתנו בשטח. אתה לא יכול? שלח את הבן שלך שיצטרף. אין לך את מי לשלוח? פתח את הדלת ותן למתנדבים כוס מים. זיהינו שמעורבות בכל דרך שהיא מגבירה את שיתוף הפעולה ומעלת מוטיבציה לשמירה על הפרויקט."
כדי להשריש את השינוי, הסטודנטים הקימו 20 וועדי בניינים הפועלים לשיקום מצב הבניינים, לחיבור לחשמל במידת הצורך, מתן כלים לגישור בסכסוכים בין שכנים ועוד. "לאחרונה עשינו מפגש עם מנכ"ל העירייה שבא לשמוע את טענות התושבים והיה גם מפגש עם מנהל תחת המשטרה בלוד," אומר ביאר. "האנשים ממש מרגישים שפתאום רואים אותם."
לדברי תושב השכונה, עומאר טראבין, השינוי החל בכך שהסטודנטים אמרו: 'אנחנו מוכנים לעזור, אבל רוצים מעורבות של לפחות נציג אחד בכל בניין'. "העזרה שלהם הייתה בעיקר במתן כלים להתמודד עם סרבנים, ונדליזם ועוד תופעות," הוא אומר. "התמודדנו עם דברים שמעולם לא זכו ליחס. המצב היה מאוד רע כשהגעתי לגור כאן ועכשיו יש תחושה של תקווה בזכות הפרויקט."
למרות הפסיפס העדתי וריבוי הערבים והיהודים בשכונה, הפרויקט מצליח להגיע להישגים מדהימים, בזכות הרצון המשותף לשינוי ושיטת העבודה המיוחדת שמצליחה לחצות תרבויות ודעות.
אחד הפרויקטים המעניינים כרגע הוא הקמת מחסן 'כלים טובים', שמטרתו לאפשר לוועדי הבתים לבצע גינון ושיפוץ באופן עצמאי. את הפרויקט הקימו בפלטפורמה חדשנית DOING GOOD שבה ניתן לגייס מימון ומתנדבים לטובת פרויקטים חברתיים.
"התושבים יוכלו לקחת כלי עבודה לטובת ניקיון הבניין, מקדחה לקדיחת חור ועוד", אומר ביאר. "המחסן יאפשר לוועדי הבתים להמשיך לקחת אחריות על המרחב המשותף ולשפר את רמת התחזוקה בבניין שלהם מבלי להעמיס על התושבים עלויות גבוהות". מדובר על פרויקט המשלב בין ערבים ויהודים, הפועלים יחד לשיפור נראות השכונה בלוד ואתם מוזמנים לקחת חלק על ידי תרומה לפרויקט או הרשמה להתנדבות.
ב-13 במרץ יתקיים יום המעשים הטובים, המהווה יום שיא לעשיית טוב כל השנה. מיליוני בני אדם צפויים להשתתף ביום גלובלי זה, שיתקיים בלמעלה מ-90 מדינות. רוצים להצטרף ליוזמה? היכנסו עכשיו לאתר "יום מעשים טובים" והירשמו בקליק למעשה הטוב שלכם! או חייגו 9093*. יום מעשים טובים מנוהל על ידי עמותת רוח טובה, המציעה מגוון דרכים לעשות טוב ולהתנדב כל השנה