אלופת ישראל בטניס: "חושבת כל יום איך לשרוד"
ולדה אקשיברובה (28) עלתה ארצה מאוזבקיסטן לפני שנה וחצי וציפתה להתחלה חלקה, אבל הכסף נגמר מהר מאוד והיא אפילו נאלצה לישון בחדר מדרגות. עכשיו, אחרי שזכתה באליפות הארץ ולפני תחילת העונה, היא מסמנת מטרות ובטוחה: "אני הכי טובה בישראל"
מאז פרישתה של שחר פאר - טניס הנשים בישראל לא ממש מצליח להתרומם. שתי השחקניות הבכירות כיום, דניז חזניוק ויוליה גלושקו, מדשדשות בסביבות המקום ה-250 בעולם ולא הצליחו למצוא את סוד הקסם שיביא לפריצה שלהן קדימה.
בחודשים האחרונים קיבל הענף חיזוק עם עלייתה ארצה של ולדה אקשיברובה בת ה-28, שהגיעה מאוזבקיסטן: בנובמבר האחרון רשמה השחקנית מספר הצלחות בטורנירי פיוצ'ר בישראל והחלה לעבוד ביחד עם קוסטה מילר, מנהל מועדון הטניס בכפר המכביה.
בסופו של דבר החליטה אקשיברובה, בת לאם יהודייה, לנצל את חוק השבות ולעלות לארץ, אבל מסתבר כי הקליטה שלה בישראל ממש לא הייתה פשוטה.
עם עלייתה שכרה הטניסאית חדר וחצי ברמת גן כדי להיות קרובה למגרשי האימונים בכפר המכביה, אבל כששכר הדירה עמד על 3,000 שקלים לחודש עוד לפני שאר ההוצאות, הכסף נגמר מהר מאוד והיא נאלצה לעבור עם כל הציוד שלה ולישון במסדרון של אותו בניין.
כמה אנשים טובים עזרו לה וניתן לה ללון בחדר בבית המלון בכפר המכביה, שם היא משתכנת בחצי השנה האחרונה, אבל זה ממש לא מספיק כדי להתאמן בצורה מקצוענית ולהתקדם.
"אני לא רוצה לצאת בכתבה מסכנה", מספרת אקשיברובה ל-ynet ספורט. "אבל באמת אין לי היום שום תמיכה שיכולה לקדם אותי, חוץ מהמאמן, כפר המכביה והכסף הקטן. יש לי הרבה מטרות ואני מסוגלת להגשים אותן ולהגיע לשם, אבל אני צריכה את התמיכה מהצד".
"אם לא הייתי מכירה את קוסטה (מילר, מאמנה כיום - א"א) לא היה לי איפה להתאמן, וגם הלינה שלי בחינם כי יש אנשים טובים בעולם. חסרים לי מלא דברים, כמו פעמיים בשבוע מסאז', כי אין לי את ה-200 שקל לשעה לשלם על זה. כרגע אני עושה מסאז' פעמיים בחודש, וזה לא מקצועי ככה.
"כשעשיתי עלייה האיגוד עזר לי והביא לי חמישה מחבטים ותיק, אבל אפשר לראות שהוא כבר קרוע ואני תופרת אותו לבד מדי פעם כשהוא נפתח ומשתמשת באותם מחבטים כבר שנה וחצי. במקום שאני אתרכז רק בטניס אני צריכה כל יום לחשוב איך אני שורדת, איך לחסוך כדי להתקיים ושיהיה לי כסף במטרה להגיע לטורניר הבא".
מה הכי חסר לך עכשיו?
"הדבר הכי גדול כרגע זה כסף, אני צריכה ספונסר כדי שלא אסע לבד, אני צריכה שמאמן יהיה לידי. נכון, דיברתי עם האיגוד והם עוזרים מעט, אבל זה בקושי מספיק לנסיעות שלי, וצריך לזכור שההשקעה בענף היא אדירה עבור מי שרוצה להתברג בצמרת הטניס העולמי ויש נטל כלכלי רב".
החלום של אבא הפך לקריירה
אקשיברובה היא ילידת טשקנט, בירת אוזבקיסטן. היא החלה לשחק טניס בגיל 6, וכשהייתה בת 17 התברגה באזור המקום ה-350 בעולם, אלא ששורה של בעיות אישיות עצרו את התקדמותה והיא הפסיקה להתאמן אצל אביה אלכס.
אביה הוא שהביא אותה בפעם הראשונה למגרשים, לאחר שחלם בלילה שבתו משחקת טניס. כך זה החל לפני 22 שנה, ב-15 בינואר 1996, כשבוקר אחד לקח אותה למגרש. היא זוכרת היטב את היום הזה ומציינת אותו בכל שנה - אקשיברובה מודה על כך שאביה הקריב הכול כדי לאמן אותה.
"הוא נתן לי את כל הבסיס וזה עבד טוב מאוד, אבל באוזבקיסטן לא היו לי שום תנאים לאימון. רציתי לנסות משהו חדש ולהתקדם צעד נוסף בקריירה המקצוענית, רציתי לעבור לישראל, כאן יש המון ישראלים שמשחקים את המשחק".
"הטניס כאן מאוד פופולרי", היא אומרת. "הייתי הרבה מאוד פעמים בעבר בארץ ביחד עם אימא שלי, ובגיל 18 לקחתי חלק בטורנירים כמו הפיוצ'רים ברמת השרון ורעננה, שהיו גם מאוד מוצלחים עבורי למרות שלא זכיתי בהם.
"כשהסתובבתי בישראל קיבלתי את ההחלטה לעלות כי אני אוהבת את המדינה, אבל ממש לא היה קל לעזוב כי אני נמצאת כאן לבד בלי אף אחד מהמשפחה שלי. זה ממש לא פשוט להתחיל חיים חדשים במדינה אחרת. אני מאוד עצמאית ומסתובבת לבד בעולם מגיל 18, לפני כן גרתי מספר שנים גם בקפריסין ורוסיה, שם עבדתי עם מספר מאמנים. למרות הכול החלטתי כך כי בסופו של דבר ידעתי שכאן זה הבית החדש שלי ואני רוצה להתחיל כאן חיים חדשים.
"אני מודה לכולם על הצורה שבה קיבלו אותי, בעיקר למאמן שלי קוסטה מילר, שעוזר לי מהיום הראשון שאני כאן ועושה את זה ללא תמורה כי הוא מאמין בי. הוא לא רק מאמן טוב, אלא גם אדם אדיב".
מה ידעת לפני כן על הטניס הישראלי?
"מאז שאני קטנה אני מכירה את יוליה גלושקו. תמיד היינו מסתובבות באותם טורנירים לנערות באירופה. הכרתי גם את דניז חזניוק ואת דודי סלע כי הוא מפורסם והגיע להרבה טורנירים באוזבקיסטן. גם הכרתי כמה מאמנים מהטורנירים שבהם השתתפתי בארץ".
מה את חושבת על הרמה כאן?
"היא לא ממש גבוהה, אין הרבה שחקנים בצמרת. זה צריך להיות הרבה יותר טוב, כי איפה שאתה לא מסתובב יש מועדוני טניס, מצפון ועד דרום, עם מלא ילדים קטנים שבאים לחוגים".
אלופה
בחודש שעבר היה אפשר לראות את הפוטנציאל הטמון בה כשזכתה באליפות ישראל אחרי שניצחה בגמר את דניז חזניוק. אקשיברובה מקווה שזה ייתן לה מומנטום לתחילת העונה, שתצא לדרך בסוף החודש בבריטניה, טורניר ראשון שבו תשתתף לאחר השלמת ההכנות לעונה. בתקופה האחרונה היא קיבלה עזרה ממאמן הכושר רונן בגה, ולפניו עשה זאת דרור דיויש.
איך הרגשת לנצח באליפות ישראל?
"זה היה מאוד מיוחד בשבילי, אולי אחד הניצחונות הכי חשובים שלי בקריירה כי ישראל מאוד מיוחדת בשבילי. זה היה חשוב גם בשביל המשפחה שלי, אחרי שעברו את השואה, וזה נתן לי עוד הרגשה שכאן הבית שלי ומה זה להיות פטריוטית. אין לי ספק שעכשיו אני יכולה לתרום לנבחרת ואני אלחם על כל נקודה בכל משחק אם יבחרו בי להיות חלק ממנה".
מה באמת קרה בגמר עם חזניוק?
"היא פרשה כשהיו שתי נקודות משחק לטובתי. זו הייתה החלטה שלה ולא ממש אכפת לי שככה זה נגמר, אני מתרכזת בי ובעבודה שלי לנצח על המגרש, וזה מה שקרה. הניצחון מוכיח שאני כיום הכי טובה בארץ".
מי המודל לחיקוי שלך בטניס?
"פעם זאת הייתה מרטינה הינגיס. עכשיו היא משחקת רק בזוגות - אבל אני עדיין מעריצה אותה. לדעתי היא השחקנית הכי טובה שהייתה אי פעם, אבל אני גם מחבבת ומעריכה את סרינה וויליאמס - היא המלכה של הטניס כיום".
מה החלום הגדול ביותר שלך?
"כשהייתי קטנה, תמיד עניתי על השאלה הזו ואמרתי ש'אני רוצה להיות מקום ראשון'. השנה אני רוצה להתקרב כמה שיותר למאייה הראשונה בעולם, אין לי נקודות להגן עליהן בתקופה הקרובה ואני יכולה להתקדם ולהיכנס למוקדמות הרולאן גארוס ו-ווימבלדון. המטרה היא להגיע גבוה כמה שיותר ולהיות בעשירייה הראשונה".
העזרה נמצאה?
כמה ימים לאחר הריאיון התבשרה אקשיברובה כי היא תזכה להסכם חסות לשנת 2018
עם חברת בי ג'י בונד. אקשיברובה סיפרה: "בעזרתם הגדולה של איגוד הטניס סיכמנו עם חברת בי ג'י בונד והם יתמכו בי בשנת 2018. אני שמחה מאוד ומשוכנעת שזה ייתן לי דחיפה אדירה לתקופה הקרובה. אני רוצה להודות לאיגוד הטניס שעושה מאמצים אדירים לתמוך בשחקנים, ואני שמחה שנפלה בחלקי הזכות להיות מבין אלו שזוכות לתמיכה".
יו"ר איגוד הטניס יוני ירום: "אנחנו שמחים מאוד שהסיפור האישי של ולדה מצא אוזן קשבת אצל חברה אנושית וחמה כבי ג'י בונד, המעורבת בעולם הטניס זה שנים. אנו מקווים כי תמיכה זו תסייע לה להתקדם בדירוג העולמי ולהיקלט בישראל, המדינה שהיא כל כך אוהבת. אנו קוראים לחברות ישראליות נוספות לאמץ שחקנים כמעורבות ספורטיבית וחברתית".
לפנייה לכתב/ת 
