היא רוצה לגור איתו, הוא טוען שזה מוקדם
מגורים משותפים מהווים עליית מדרגה באינטימיות ובאינטנסיביות של הקשר, אך לא תמיד שני הצדדים מוכנים לכך באותו הזמן. ייעוץ זוגי
מגורים משותפים נראים כצעד טבעי בהתפתחות קשרים זוגיים. במסגרתם הזוגיות משתרשת תחת קורת גג אחת, ומתבטאת ברצון לבנות בית משותף שישמש מקום בטוח וסביבה נוחה לטיפוח קשר משמעותי. אין ספק שמגורים משותפים מהווים עליית מדרגה באינטימיות ובאינטנסיביות של הקשר. יש בהם מעין הצהרת כוונות, כי הזוג יצא ממעגל הדייטים וצועד בדרך למחויבות. צעד זה מהווה נדבך מרכזי בקשר, ומשמש כדרך נורמטיבית לבדיקת היכולת של הזוג לתפקד בעתיד כמשפחה.
מגורים משותפים מעלים על פני השטח בעיות שניתן להסתיר ולהצניע כאשר גרים בנפרד. המעבר מחייב היערכות לשינוי לוגיסטי, חברתי ואישי, החל מקביעת מקום המגורים וכלה בדרכי התנהלות של כל אחד מבני הזוג ביחד ולחוד בבית המשותף. הדבר דורש, באופן טבעי, גם תיאום וקביעת דרכים להתמודדות עם חילוקי הדעות שעלולים לצוץ בהמשך. בנוסף, נדרש אורך רוח וסבלנות, בעיקר בתקופה הראשונה של ההסתגלות לחיים ביחד.
מערכת יחסים מבוססת על שלושה מרכיבים : אינטימיות – היכולת לפתוח את הלב, תשוקה - רצון לקרבה פיזית ונפשית, ומחויבות - נאמנות ואחריות הדדית. זוגות הרוצים לגור ביחד שואפים לעבור משלב "האהבה הרומנטית", שיש בה אינטימיות ותשוקה, לשלב ״האהבה המושלמת״, בה נוסף מרכיב המחויבות. פעמים רבות הגבר או האישה מציעים לעבור לגור יחד, ובן או בת הזוג "משתפנים", מהססים או מתרצים. או כפי שסיפרה לי בחורה בשנות השלושים לחייה: "אנחנו יוצאים כבר כמה חודשים וישנים כמעט כל לילה ביחד, אך כשהצעתי לו מגורים משותפים, הוא טען שזה מוקדם מדי". פער זה יכול לנבוע ממספר גורמים (הנקודות הבאות נכתבו בלשון זכר לשם הנוחות בלבד, אך מובן שמצבים אלה שכיחים בקרב כלל המגדרים):
1. שוני בקצב קבלת ההחלטות
ישנם בני זוג הנוטים למהר להסיק מסקנות, ואילו אחרים זקוקים לזמן נוסף לבדיקה על מנת להגיע להחלטה. קווי אופי אילו עשויים להתבטא גם בפערים במשך ההגעה להחלטה על מגורים משותפים. מה עושים? מאפשרים זמן נוסף לקבלת ההחלטה, וקובעים תאריך יעד לכך. נוסף על כך, מקיימים שיחות בנושא תיאום ציפיות ודרכי פעולה על מנת שהמועד הנקבע יהיה נוח לשני הצדדים.
2. התלבטות וחששות
חיים משותפים טומנים בחובם מורכבות ואחריות, מעבר לשותפות למגורים גרידא. עולות שאלות כגון: האם אני באמת מוכן להתחייב? האם הזוגיות תבוא על חשבון חיי הפרטיים? האם אוכל להמשיך בהרגלים מתקופת הרווקות וליהנות מהשקט של ״להיות לבד״ וכדומה. השאלות שלעיל הן לגיטימיות, וחשוב שהזוג ידון בהן ויקבע את תבנית ״הריקוד הזוגי״ שלו, כלומר מה יעשו ביחד ומה לחוד. שיחה על כך עשוי להפחית את החששות ולאפשר למתלבט לעלות שלב בקשר.
3. אחד מבני הזוג אינו רוצה להתחייב
- לעתים לאחד מבני הזוג נוח לשמר את הסטטוס קוו, והוא אינו מעוניין לשנותו במעבר למגורים משותפים. מה עושים? במקרה כזה עלול להיות ניגוד עניינים בין בן הזוג המעוניין בקשר רציני לבין זה אשר אינו מעוניין במחויבות. אותו בן זוג אינו האיש הנכון לקידום הקשר, והציפייה לעתיד משותף עימו אינה ריאלית.
4. כל אחד מבני הזוג נמצא בשלב אחר בחיים
לעיתים אחד מבני הזוג בשל לפתח זוגיות מחייבת, בעוד האחר עוסק בביסוס זהותו המקצועית או האקדמית, כך שהמעבר לגור יחד עוד מוקדם עבורו. לדוגמה, כאשר אחד מבני הזוג עובד בעבודה מסודרת, ואילו השני לומד ואינו מכלכל את עצמו. מה עושים? מבררים את מידת הרצינות של הקשר, מה צריך להתקיים על מנת להעלות מדרגה במערכת היחסים, והאם ניתן להסכים על תאריך יעד למעבר שיהיה מתאים לשני בני הזוג.
5. אחד מבני הזוג עדין לא פיתח את הזהות האישית שלו
בדומה לסעיף הקודם, קיימים מצבים בהם אחד מבני הזוג לא השלים את בניית זהותו האישית ועדיין לא גיבש תפיסה עצמית, מערכת אמונות ועקרונות משל עצמו. אדם כזה, המהסס בנושא "מי אני?", בוודאי יתקשה להחליט בשאלה "מי אנחנו?". מה עושים? קשה מאוד להאמין שבטווח הקצר אדם זה יהיה בשל לקשר זוגי מחייב יותר. יש לאפשר לו להתפתח בקצב שלו.
6. אחד מבני הזוג אינו חי "בשלום" עם עצמו
אדם כזה תולה את אושרו בזולתו. הוא אינו מסוגל לייצר מציאות נעימה ומספקת באופן עצמאי, ועל כן עסוק בחיפוש בלבד. כתוצאה מכך הוא ידחה את האפשרות למגורים משותפים, וימשיך לחפש את ה"אחד והיחיד", במקום לחפש את פתרון הבעיה בתוכו. מה עושים? אדם כזה לא יהיה בשל למגורים משותפים עד שהוא ישכיל לבחון בכנות את עצמו.
המעבר למגורים משותפים הוא צעד מורכב ברבדים רבים. מבחינה לוגיסטית הוא מתחיל בחיפוש דירה, בהעברת חפצים וסידורם ובקביעת כללים בבית החדש. מבחינה רגשית הוא מלווה בציפיות ובתקוות, שכן יש במעבר זה מעין סימולציה לחיי נישואים. מכאן שיש זוגות ששלב זה עשוי להקדים עבורם פרידה שהיתה מתרחשת בשלב מתקדם יותר ביחסים, לעומת אחרים, שמגלים בעקבותיו שהשיגו את האהבה שהשתוקקו אליה.
יחד עם זאת, ראוי לציין כי על אף שבעיני זוגות רבים מגורים ביחד מסמלים עליית שלב ביחסים ובמחויבות, מחקרים מצאו שלא נמצא הבדל משמעותי בשיעור הגירושים בין זוגות שהתגוררו יחד לפני הנישואים לבין זוגות שחיו בנפרד. ניתן להסביר זאת בכך שזוגיות עוברת שינויים רבים במהלך השנים, והזוגות השורדים הם אלו שהשכילו לצלוח את השינויים. אם כן, יש להיות ערים לתהליך קבלת ההחלטות ולאופן ניהול הדיאלוג הזוגי, מאחר שתהליך זה יכול להוות אבן בוחן ליכולת של הזוג לצלוח שינויים ומשברים עתידיים.
ד"ר רונית כהן זמורה היא מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת
