הפיגוע הראשון של אינתיפאדת היחידים: עונשי מאסר ממושכים למורשעים
שנתיים וחצי אחרי שתושב ירושלים אלכסנדר לבלוביץ' נהרג בעקבות אבנים שיודו לעבר רכבו, הסתיים משפט כל המעורבים: על שלושה תושבי צור באהר נגזרו עד 15 שנות מאסר בגין מעורבותם. ביהמ"ש: "הסיכון מאבנים מחייב הרתעה". משפחת המנוח: "הבטחנו שלא נשקוט עד שהצדק ייצא לאור"
עוד עונשי מאסר ממושכים למורשעים בהריגת הקורבן הראשון בגל הטרור: בית המשפט המחוזי בירושלים גזר הבוקר (יום ה') את עונשם של שלושה תושבי צור באהר שהיו מעורבים לפני שנתיים וחצי ביידוי אבנים על רכבו של תושב העיר אלכסנדר לבלוביץ', וגרמו למותו.
על מוחמד אבו כף נגזרו 15 שנות מאסר, על אלווליד אטרש נגזר מאסר של 13 שנים וחצי ועל קטין נגזרו תשע שנות מאסר. על הנאשם המרכזי בהשלכת האבנים, עבד דווידאת, נגזרו לפני יותר משנה 18 שנות מאסר במסגרת הסדר טיעון. על נער שהיה מעורב בפיגוע נגזרו אז תשע שנות מאסר. בכך בא לסיומו המשפט, שבו הואשמו לראשונה בבית דין אזרחי משליכי אבנים בעבירת הריגה.
לפי כתב האישום, בערב ראש השנה 2015 נפגשו הנאשמים יחד על מנת ליידות אבנים לעבר כלי רכב של יהודים, שנוסעים בכביש המוביל לשכונת ארמון הנציב. הם יידו אבנים לעבר כמה כלי רכב ופגעו במכוניתו של לבלוביץ', שכתוצאה מכך סטה מנתיבו, התנגש בעץ ובהמשך מת מפצעיו. לאחר שתצפתו על תוצאות הפיגוע נמלטו המעורבים, ובהמשך נפגשו ותיאמו ביניהם גרסאות למקרה שייתפסו.
בגזר הדין שניתן היום נימק השופט רפי כרמל את העונשים החמורים. לדבריו, "הסיכון הרב הרב הנשקף מידויי אבנים מחייב גזיר עונשים שיש בהם כדי להרתיע הן את המבצע עצמו והן את העבריינים בכוח, צעירים המתפתים על נקלה להשליך אבנים. חלק גדול מהם צעירים נורמטיביים מאד, ללא עבר פלילי".
השופט הוסיף כי "הנאשמים ביקשו לפעול לאורך זמן ועל כן הציבו תצפיתן שאמור להקנות להם שקט נפשי בשעת יידוי האבנים ולהרתיע מפני הגעת כוחות הביטחון, ואכן הנאשמים ידו אבנים במשך כ 15 דקות ופגעו במספר כלי רכב. וכן, המעשים לא נפסקו אלא בעקבות התוצאה: התרסקות מכוניתו של המנוח בעקבות פגיעה בעץ לאחר פגיעה בעמוד חשמל בעקבות סטייה מהכביש".
"לא להפחיד, אלא על מנת לפגוע"
בגזר הדין נאמר עוד כי "אין לשכוח כי ידויי אבנים לעבר רכבים נוספים טומן בחובו התנהגות אלימה המבקשת לפגוע במשתמשים בדרך, בין אם הם תינוקות ילדים או מבוגרים לעושים כן ולנאשמים בפרט הייתה הידועה המשמעות של מעשיהם והסכנה הגלומה בהם המעשים לא נעשו על מנת להפחיד אלא על מנת לפגוע וגודל האבן שפגעה במנוח מעיד על כך.
"השימוש באבן, בנסיבות אלה, הינו כשימוש בנזק בעל פוטנציאל נזק ממשי. זו הפעם בה התגשמו כל הנבואות שנזכרו בגזרי דין רבים שעסקו בסוגיה זו בדבר כוחה של האבן להרוג. שימוש באבן כדי לקפד חיי אדם, הקלות שבמעשה, קלות בלתי נסבלת, מכתיבה אף היא את תוצאתו העונשית.. כל חטאו של המנוח היה שנרתם בחפץ לב להסעת בנות משפחה לביתן לאחר סעודת החג, בערב ראש השנה".
משפחת המנוח לבלוביץ' מסרה בתגובה: "שנתיים וחצי של סבל הגיעו לקצן. אבא, הבטחנו וקיימנו שלא נשב ולא נשקוט עד שהצדק ייצא לאור. אנו בוחרים לראות את חצי הכוס המלאה ולמרות סעיף האישום שעמד על הריגה ולא על רצח, אנו מברכים את כבוד השופט רפי כרמל שהחליט לתת לרוצחים הנתעבים עונשים כבדים ביחס למה שהחוק הישראלי מאפשר.
"אנו מקווים שפסק דין זה יהווה תקדים משמעותי במנגנון הענישה של בתי המשפט ויחריף עוד יותר את העונשים ביחס למיידיי האבנים. אבן היא כלי רצח, יש לזכור זאת ולעגן זאת בחוק הישראלי".
עו"ד ליזו אבקסיס-וולפוס מפרקליטות מחוז ירושלים מסרה: "בית המשפט העביר בגזר הדין מסר ברור ולפיו כל מי שמתכנן או לוקח חלק בתכנון פיגוע על רקע לאומני כלפי אזרחי מדינת ישראל, בין אם מדובר במיידה אבנים עצמו, התצפיתן או בכל מי ששותף במעגל הפנימי ומאפשר את ביצוע העבירה - קטין או בגיר, ייענש בחומרה רבה. הפרקליטות מחזקת את ידי המשפחה ונמשיך לפעול למיצוי הדין עם כל מי שמיידה אבנים, מנסה לפגוע בחפים מפשע ומסכן חיי אדם ממניעים אידיאולוגיים לאומניים".
עו"ד לאה צמל שייצגה את מוחמד אבו כף מסרה בתגובה: "ההחלטה קשה, שגויה ובלתי מוצדקת. אין לכך תקדים. אנו נערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין".
לפנייה לכתב/ת 
