הצלם שתיעד את מתקן השיגור הנטוש
הצלם הצרפתי דיוויד דה רואדה חי חיים לא שגרתיים בלשון המעטה. מהעולם הסודי שמתחת לסן פרנסיסקו, דרך המדבריות של דרום ארה"ב ועד למתקני שיגור סובייטים נטושים במזרח אירופה. הכירו את דיוויד ואת סדרת הצילומים המדהימים מקזחסטן
"האווירה והמסתוריות שיש שם מאוד מושכות, לא תמיד קל להגיע למקומות האלה. כשאני שם אני מרגיש כאילו אני נמצא בכלל בעולם מקביל וזה מה שאני מנסה לייצר בתמונות האלה, כמו עולם דמיוני אחר". הכירו את דיוויד דה רואדה (30) צלם המכנה עצמו כחוקר אורבני בעיקר. הוא גר כיום ליד העיר אביניון בדרום צרפת אבל מבלה לא מעט מימיו במקומות לא צפויים ברחבי העולם. אחת האהבות הגדולות שלו היא מקומות נטושים או כאלה שקשה מאוד להגיע אליהם.
דיוויד נסע פעמיים לגלות ולצלם את מתקן השיגור הנטוש בקזחסטן - הקוסמודרום בייקונור. מדובר בבסיס שיגור חלליות לחלל של תוכנית החלל הסובייטית, הנמצא בעיר עם אותו השם: בייקונור. עיר שבעבר נקראה נינסק והייתה עיר אסורה. המתחם אותו נסע לצלם נמצא במתחם נמל החלל הגדול והוותיק בעולם שנבנה בסוף שנות ה-50 על ידי ברית המועצות וסוכנות החלל הלאומית של קזחסטן.
דייוויד חלם הרבה זמן לפני שהצליח להגיע למקום המסקרן. בפעם הראשונה זה קרה ב-2015, אז נסע במסגרת סדרת צילומים שערך באירופה עם "ניקון אירופה" (יצרנית המצלמות הענקית). וכעבור כשנה, לא הסתפק בביקור אחד וחזר לשם עם שותף אחר לצילום, שם חקר מבנים נטושים נוספים במתחם. כמעט 5,000 קילומטרים והרבה פחדים הפרידו בין דיוויד ששהה אז בפריז עד שהגיע לקזחסטן.
אחרי שהוא ושותפו מצאו נהג מקומי שייקח אותם למקום המרוחק, מוצא את עצמו דיוויד באמצע המדבר הקפוא ובמרחק 250 קילומטרים מהעיר, כשהוא קרוב מתמיד להגיע אל המקום עליו חלם כל כך. "זה היה די מפחיד לנסוע לשם. לא ידעתי בהתחלה מה אני אמצא, היה מעט מאוד מידע על זה באינטרנט. זה היה כמו ללכת אל הלא נודע", מספר דיוויד על הרגשות שלו לפני שהגיע למקום. דיוויד מסביר גם עד כמה חשוב לו המחקר המוקדם שהוא עושה לפני כל פרויקט שהוא יוצא לצלם ולכן המקרה הזה היה שונה עבורו.
"דמיינתי לעצמי שאני נוסע למקום אסור כמעט, גם בגלל העבר של המקום וגם כי עדיין מדובר במתקן שהוא עצמו אולי נטוש אבל הוא נמצא סמוך למבנים צבאיים של המדינה, אליהם אסור להתקרב ללא אישור", הוא משחזר. "לא הייתה לנו תוכנית בכלל מה אנחנו הולכים לעשות. הסתמכנו על הרבה מזל שבאמת היה לנו בסוף".
דיוויד מספר על ההגעה אל המקום הנטוש שהייתה כרוכה בהרבה רגעים לא פשוטים ומפחידים: "כשהגענו למקום זה היה באמצע הלילה, היה קר מאוד והיה עלינו להיות זהירים כדי שאנשי האבטחה שנמצאים במתחמים הפעילים כמה מאות מטרים משם, לא יראו אותנו".
דיוויד מסביר עד כמה קשה להגיע למקומות האלו וכי יש צורך באישורים מיוחדים על מנת להתקרב בכלל למתחם וגם אז לא ניתן להיכנס לכל מקום לכן היה עליהם להתגנב להאנגר שאותו רצו לצלם. "הדרך היחידה להיכנס לשם היא להתגנב בחשאיות ובשעות הלילה, בלי להשתמש באור ולהיות הכי בשקט שאפשר".
"התקרבנו למקום לאט ובזהירות וחששנו שכלבים או אנשי האבטחה יגלו אותנו אבל למזלנו מצאנו פרצה דרכה הצלחנו להיכנס להאנגר", הוא משחזר ואז מגיע הרגע הגדול.
"זה היה הרגע הכי מדהים בעולם. היה לי אור קטן מהפנס שלי וכשנכנסתי למקום קלטתי פתאום שהאור הקטן מראה לי שאני ניצב בדיוק מול האף של החללית. זה היה הישג ענק. ההתרגשות שלי הייתה בשיאה, זה היה רגע נדיר מאוד", מספר דיוויד בהתרגשות גדולה. "לא האמנו שאנחנו רואים ומתעדים את כל זה, גם כשהגיע אור היום עדיין התקשנו לקלוט מה אנחנו רואים".
דיוויד בחר בסגנון חיים לא שגרתי, בלשון המעטה. הוא אומנם עשה תואר בכלל במנהל עסקים ושפות זרות אבל מעולם לא עסק בתחום הזה. "צילמתי הרבה סרטוני וידאו כשהייתי ילד, בגיל 17 התחלתי לצלם הרבה תמונות סטילס ובגיל 20 קניתי את המצלמה המקצועית הראשונה שלי ומאז אני לא מפסיק לצלם", מספר דיוויד שעוסק במקצוע קצת מעל לעשור ומוסיף שמעולם לא חשב שיהיה צלם מקצועי. "זו פשוט התשוקה שלי אבל אני שמח שאני גם מצליח להתקיים מזה עכשיו".
"מחקר ערים זו פעילות ענקית. זה הרבה מקומות נטושים אבל לא רק", אומר דיוויד כשהוא מנסה להסביר מה הוא בדיוק מחפש כשהוא מתחיל פרויקט צילום. "זה יכול להיות גם לנסוע ולגלות גגות של עיר מסוימת או להגיע אל מתחת לאדמה ולגלות עולם שלם כמו פרויקט שעשיתי בסן פרנסיסקו או בפריז".
הזמנים בהם נאלץ דיוויד לנסוע ולעבוד הם לרוב לא ידועים הרבה זמן מראש. כששואלים אותו מה היעד הבא - הוא עונה בהתנצלות שזה תלוי. או שהוא לא ממש יודע עדיין או שאסור לו לספר בכלל כדי לא להרוס את אפקט ההפתעה והתגלית שלאחר הצילום וגם כדי שלא יעצרו אותו כמו במקרה של התיעוד בקזחסטן.
אז איך מגיבים וחיים סביב בנאדם שעובד במקצוע המרתק הזה? "מהמשפחה ממש דאגו לי שאסתבך בצרות", הוא עונה כאשר נשאל על התגובות שקיבל לקראת הנסיעה למתקן השיגור הסובייטי. "אבל כשהם ראו את התוצאות הם פשוט נדהמו מהמראות. אנשים לא מאמינים שיש כאלה מקומות בעולם וזה מה שאני מנסה להשיג – אני מנסה לגרום לאנשים לרצות לטייל בעצמם במקומות אחרים מחוץ לאזורי הנוחות שלהם".
תמונות ותיעודים נוספים של דיוויד תמצאו בעמוד הפייסבוק שלו, באינסטגרם ובטוויטר.