מבקשי המקלט מאפריקה - רק שליש מהשוהים הבלתי חוקיים
מדו"ח "נתוני הזרים בישראל" לסיכום 2017 של רשות ההגירה עולה כי מספר השוהים הבלתי חוקיים שאינם מאפריקה גדול פי 2 ממספר המסתננים מאפריקה. כ-74 אלף איש מוגדרים כתיירים ללא אשרה בתוקף, רובם ממדינות ברה"מ לשעבר, לעומת 37 אלף מסתננים מאפריקה
בעיצומה של המחאה הציבורית נגד גירוש מבקשי המקלט מסודן ומאריתריאה לרואנדה, פרסמה היום (ה') רשות האוכלוסין וההגירה את דו"ח "נתוני הזרים בישראל" לסיכום שנת 2017. על פי הדו"ח, בישראל שוהים כ-37 אלף זרים שנכנסו לישראל דרך הגבול עם מצרים שלא כחוק ומוגדרים "מסתננים". 71% מהם הינם אזרחי אריתריאה, ומספרם עומד על כ-26,600. 21% מהמסתננים הם מסודן, ומספרם עומד על כ-7,600.
לעומת זאת, כמות השוהים הבלתי חוקיים שאינם מאפריקה גדולה הרבה יותר, ועל פי הדו"ח עומדת על 74 אלף איש, שהם תיירים ללא אשרה בתוקף. כ-70% מהם ממדינות ברית המועצות לשעבר, ומספרם עומד על כ-51 אלף איש. הם, כאמור, אינם מוגדרים "מסתננים" מכיוון שלא חצו את הגבול מאפריקה. מלבדם יש כ-18 אלף איש שמוגדרים כ"עובדים זרים לא חוקיים", אך אין בדו"ח פילוח שלהם לפי מדינות מוצא.
על פי הדו"ח, שנת 2017 עמדה בסימן עצירה מוחלטת של זרם המסתננים. מדובר בשנה הראשונה מאז החלה תופעת ההסתננות לישראל ממצרים שבה לא נכנסו מסתננים כלל לשטח ישראל.
עד לאחרונה, המדיניות שהייתה נהוגה בישראל לגבי נתינים מאריתריאה וסודן הייתה "מדיניות אי הרחקה זמנית", עקב המצב במדינות המוצא שלהם, ובאותם מקרים שיצאו מישראל הדבר נעשה במסגרת תוכנית "יציאה מרצון" - לארץ המוצא או למדינה אחרת.
בעקבות פסיקת בג"ץ, שקבעה שאין מניעה להוציא מסתננים למדינה שלישית גם שלא מרצונם, שונה ההסכם שנחתם עם רואנדה לקליטתם, ובהתאם להחלטת הממשלה שהתקבלה בעקבות אותה פסיקה - בחודש אפריל תחל רשות האוכלוסין וההגירה להרחיק לרואנדה, באופן הדרגתי, מסתננים שלא ייצאו מרצון.
בשנת 2017 "עזבו מרצון" כ-3,400 מסתננים את שטח ישראל, כמות דומה לשנה שלפניה. כ-2,900 מהם היו מאריתריאה. הדו"ח מלמד כי בשנים האחרונות חל שינוי ביעד העזיבה של העוזבים בתוכנית "יציאה מרצון".
בשנת 2014, 81% מאזרחי אריתריאה וסודן שיצאו מישראל חזרו למדינת המוצא שלהם, והשאר – לרואנדה ואוגנדה, שאיתן מדינת ישראל חתמה על הסכמים לקליטתם. לעומת זאת, מאז שנת 2015 גדל בהדרגה מספר העוזבים למדינות אחרות, ובשנת 2017 היווה שיעורם של אזרחי אריתריאה וסודן שיצאו למדינות אחרות 60.5% מכלל העוזבים במסגרת תוכנית "יציאה מרצון".
בשנת 2017 הוגשו כ-14,800 בקשות מקלט בישראל, כמות דומה לשנת 2016, אך ניכר כי חל גידול חד במספרן יחסית לשנים שלפני - בשיעור של 103% ביחס לשנת 2015 ובשיעור של 452% ביחס לשנת 2014. הגידול המשמעותי ביותר הוא בבקשות של נתיני אוקראינה וגאורגיה, ובעקבותיו הוחל ב-2017 נוהל הקובע כי בקשות אלה יידחו על הסף, לאחר פרסום חוות דעת הקובעת כי מדינות המוצא של מבקשי מקלט אלה הן מדינות שניתן לשוב אליהן בבטחה וכי ככלל לא נשקפת סכנה לחייהם.
בעקבות אישור נוהל זה, נרשמה בחודשים האחרונים של שנת 2017 ירידה משמעותית במספר בקשות המקלט שהוגשו על ידי נתיני מדינות אלו. עם זאת, גם בשנת 2017 מרבית בקשות המקלט שהוגשו היו של אזרחי אוקראינה וגאורגיה, ומספרן עמד על כ-9,100. נתיני אריתריאה וסודן, לעומת זאת, הגישו כ-2,700 בקשות.
מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, פרופ' שלמה מור-יוסף, התייחס לביקורת על תוכנית הגירוש ואמר כי "המהלך עצמו אושר על ידי כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות ממשלת ישראל וחמישה שופטי בית המשפט העליון, בשבתם כבג"ץ, אשר קבעו כי מהלך היציאה מרצון הוא מידתי ומכובד".
"הציבור מוזן באינפורמציה רבה ושגויה וזה המקום להעמיד עובדות על דיוקן", הוסיף פרופ' מור-יוסף. "בין היתר חשוב להבהיר פעם נוספת כי במהלך היציאה מרצון לא ייכללו משפחות, אימהות וילדים. הקבוצה שעליה חל המהלך היא קבוצת גברים רווקים בגילאי עבודה.
"הטענה כי מדובר במי שנשלחים לכאורה אל מותם אין בה אחיזה במציאות. מדובר במדינות שיצאו אליהן במהלך השנים האחרונות מסתננים רבים והעובדה שטענה זאת עולה כעת - אינה מקרית".