גם אם לא חרגתם מהמסגרת: המינוס שלכם יקר
הבנקים יחויבו לשלוח מסרון ללקוח שעומד לחרוג ממסגרת האשראי שלו. בינתיים אתם משלמים על המינוס ריבית יקרה, גם הרבה לפני החריגה מהמסגרת
בשיתוף מימון ישיר
לאחרונה פורסם כי בנק ישראל יחייב את הבנקים להודיע ללקוחות במסרון במקרה והם צפויים לחרוג ממסגרת האשראי בבנק.
הישראלים מטפחים שנים רבות את ההרגל המגונה של מינוס בחשבון. על פי הערכות בנק ישראל, כ-40% מהציבור נמצאים מדי חודש, לפחות בחלק מהזמן, במשיכת יתר. על פי הערכות אחרות, כשליש מהציבור מצוי במינוס כרוני.
נכון לאוקטובר 2017, האוברדרפט הכולל של הישראלים עמד על סכום של כ-36 מיליארד שקל, מתוכם 3.35 מיליארד שקל בחריגה ממסגרת האשראי.
המעבר מפלוס למינוס הוא בלתי מורגש, וחצייה של הגבול הלא מסומן הזה היא, במילים אחרות, לקיחת הלוואה יקרה מהבנק, שנכון להיום אין חובה ליידע את הלקוח לגביה.
גם למעבר ממסגרת האשראי לחריגה ממסגרת האשראי הלקוח לא תמיד מודע. על פי ההוראות הבנקים אמורים ליידע את הלקוח על מקרה כזה, אך בפועל זה לא תמיד קורה.
עוד משהו שרבים אינן מודעים אליו הן מדרגות הריבית באוברדראפט. מאז החובה לקבוע לכל לקוח מסגרת אשראי, רוב הבנקים נוהגים לחלק את מסגרת האשראי הכוללת עליה סיכמו עם הלקוח ל-3-2 מדרגות, כאשר הריבית הולכת ועולה ככל שניצול המסגרת גדל והלקוח "עולה" ממדרגה למדרגה. הבנקים לא מתריעים על המעבר למדרגה חדשה בריבית, כך שלא פלא שרוב הלקוחות אינם מודעים גם לזה.
בהתחשב בכך שאחוז לא מבוטל מהציבור נמצא במינוס מתמיד, המשמעות היא שהוא משלם מדי חודש ומדי שנה, במשך עשרות שנים - עשרות אלפי שקלים עבור ריבית יקרה, סכום שמצטבר יחד למיליארדי שקלים ומצטרף לרווחי הבנקים.
חוסר המודעות הזו מזיק ללקוחות והועבדה שהבנקים לא מעדכנים את הלקוח ב"התפתחויות" השונות במצב המינוס שלו, גובה ממנו מחיר יקר.
לקבלת הלוואה לכל מטרה
כספומט כרטיסי אשראי כרטיס אשראי בנק בנקים כסף ATM
צילום: shutterstock
מומלצים