חיים חדשים למזון שנזרק ממדפי הסופרמרקט
כשליש מהמזון בעולם מגיע לפח, למרות שכמויות ניכרות ממנו הן טובות לצריכה; חלק ניכר ממנו מושלך על ידי מרכולים ורשתות ענק. בחלק מהמדינות כבר מתחילים לראות שינוי, אז איך אפשר לעשות את זה גם כאן?
באוסטרליה, מתרחש לאחרונה קסם מיוחד: FareShare, ארגון צדקה קטן מכין מדי יום 5,000 ארוחות לנזקקים. לא מדובר בפעילות רגילה של בית תמחוי. ולא רק שהארוחות האלה מבושלות על ידי שפים מקצועיים - שעל פי הדיווחים מצליחים להפוך גם מצרכים פשוטים ומשונים לארוחות גורמה מזינות ומענגות - אלא שכל אחת ואחת מהמנות הללו מורכבות ממזון שהוצל ברגע האחרון מפח הזבל. המזון הזה נתרם לארגון מדי יום בעיקר על ידי רשתות מזון (הגדולה שבהן היא הרשת האוסטרלית WoolWorth), שנאלצות להיפטר מבעוד מועד ממזון שמתקרב לתאריך התפוגה שלו, מפירות וירקות שלא נמכרו מספר ימים או ממוצרים בהם ישנו פגם בלתי מזיק באריזה שלא מאפשר את מכירתם לצרכנים. כל אלה היו מגיעים, אחרת, לפח - והופכים לחלק מהסטטיסטיקה של הכמויות העצומות של כשליש מהמזון בעולם שנזרק מדי שנה לאשפה. על פי הערכות, חצי מהמזון הזה הוא מזון שיכול היה להיות עדיין מנוצל למאכל.
עוד כתבות ב"זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"
המזון האבוד שלנו מגיע אל האשפה בשלבים השונים של שרשרת הייצור, השינוע, האספקה והמכירה וכן גם בשלב האחרון בשרשרת - אצל הצרכן. לפי הערכות, מדי שנה אנחנו זורקים לפח כ-1.3 מיליארד טונות של מזון… כשחושבים על כמות האנשים בעולם שסובלים מעוני ומחרפת רעב, קשה שלא להתקומם ולהרגיש שכנראה שאנחנו פשוט עושים משהו לא נכון, ולרצות לתקן את זה בצורות שונות ויצירתיות - ממש כמו שהצליחו לעשות בשיתוף הפעולה הייחודי שיזם ארגון FareShare.
לכל אחד מאיתנו יש מה לעשות כדי לצמצם את זריקת המזון הפרטית שלנו: אפשר לקנות באופן מתוכנן יותר ולהתבסס למשל על רשימות, לא להתפתות למבצעים שמציעים לנו שלושה במחיר אחד אם לא בטוח שנספיק לצרוך אותם בזמן או לתת מחדש חיים לשאריות המזון שלנו במקרר באמצעות הכנת ארוחה מהן. אבל מה אפשר לעשות עם הבזבוז העצום שנמצא כביכול מחוץ לידיים שלנו - למשל זה שמתרחש על ידי רשתות המזון והמרכולים?
לשפע והמבחר העצומים שניבטים אלינו ממדפי הסופר-מרקט כולנו כבר רגילים: ירקות ופירות בכמויות שמספיקות להאכיל יישוב קטן, מבחר עצום של גבינות, בשרים מכל הסוגים והמינים ואיך אפשר בלי ממלכת החטיפים והממתקים שבה כל ילד (ובינינו, גם לא מעט מבוגרים...) יכול לאבד את עצמו לדעת. השפע הזה הוא אולי חוויה חושית עבור הקונה, אבל הוא מגיע עם מחיר לא קטן - כאמור, כמויות ניכרות מהמוצרים שאנו פוגשים בסופר מגיעות מדי יום לזבל. חוץ מהיוזמה מחממת-הלב של FareShare - שנעזרת ברשתות המזון לתרומות ומצליחה לעשות טוב לנזקקים ועל הדרך גם להציל כמויות מזון מבזבוז משווע - יש מקומות נוספים בעולם בהם הצליחו למצוא פתרונות לנושא: בעוד ועוד מדינות מתחילים לאחרונה להרגיש את השינוי, כשבחלקן חקיקה ובחלקן יוזמות פרטיות מביאות לפתרונות שמאפשרים להקטין את הבזבוז, ועל הדרך גם לנסות לדאוג שהמזון הזה יגיע לאלה שזקוקים לו באמת.
סופרים אמיתיים לא זורקים
שנת 2018 נפתחה בהודעה דווקא מכיוונה של צ'כיה על אודות חקיקה חדשה שתכנס השנה לתוקפה, לפיה מרכולים ששטחם גדול מ-400 מטר מרובע יחויבו לתרום את המזון התקין שלהם לארגונים נזקקים. יש לציין שגם לפני כניסת החוק לתוקף מרכולים מסוימים בצ'כיה נהגו כך מיוזמתם, וכך בשנת 2017 כ-1,900 טונות של מזון מהסופרים במדינה חולקו מחדש ומצאו את דרכם לפי הערכות לכ-70 אלף נזקקים. לפי ההערכה, החקיקה החדשה עשויה להגדיל פי חמש את המזון שיוצל מגורל אכזר במכולת האשפה שבסמטה האחורית.
כמה ימים לפני תום 2017, יצאה גם רשת המזון העצומה טסקו (Tesco) בהכרזה כי החל מחודש מרס 2018 הסניפים שלה בממלכה המאוחדת לא ישליכו יותר מזון הראוי לצריכת אדם לפח. טסקו החלה בשיתוף פעולה מתוחכם עם אפליקציה בשם FoodCloud, שתאפשר לארגוני צדקה להתעדכן במוצרים העודפים שעומדים לתרומה בסוף כל יום ולהגיע לאסוף את הפריטים הרלוונטיים להם מחנויות קרובות.
היוזמות החדשות האלה של צ'כיה ושל טסקו הבריטית מצטרפות לשועלת קרבות ותיקה יותר: בצרפת יצא כבר לפני קרוב לשנתיים - בפברואר 2016 - חוק בנושא, שבדומה לחוק החדש בצ'כיה אוסר על מרכולים להשליך מזון שהוא טוב עדיין לצריכה - או לעמוד בפני קנס כספי. החוק עבר בסנאט הצרפתי פה אחד, והוא מראה את החשיבות שצרפת מייחסת לנושא של בזבוז המזון. עדות נוספת לזה אפשר למצוא בהגדרתה של צרפת כמדינה המובילה בתחום המזון המקיים בדו"ח Food Sustainability Index לשנת 2017 שהתפרסם ע"י מרכז ברילה שבחן נתונים מ-34 מדינות מרחבי העולם האחראיות ללמעלה מ-85 אחוזים מהתמ"ג העולמי, ושאחד משלושת הקריטריונים שלו לדירוג הוא נושא בזבוז המזון - תחום שבו, לפי הדו"ח, צרפת מובילה בהרבה על המדינות האחרות.
גם בדנמרק מצאו פתרון יצירתי להתמודד עם בזבוז המזון העצום שמתרחש בסופרים: בתחילת 2016 קם המרכול הראשון שאינו למטרת רווח - WeFood, שמטרתו למכור במחיר מוזל (בהנחות של 30-50 אחוזים מהמחיר המקורי) מזון שהוא פג תוקף (או קרוב לכך) או כזה עם פגם קל באריזה. המזון מסופק לסופר בין היתר ממרכולים אחרים, ביניהם Fotex - אחת מרשתות הסופר-מרקט המובילות בדנמרק. המיזם זכה להצלחה כה גדולה, עד שסניף שני נפתח תשעה חודשים בלבד לאחר פתיחת הסניף הראשון.
משתלם להשליך את פגי-התוקף
גם בישראל הנושא של אובדן מזון הוא כזה שחשוב לתת עליו את הדעת: ישראל נמצאת במקום השני והלא-מחמיא בין מדינות ה-OECD באובדן המזון שלה - לא פחות מחצי מהמזון הראוי למאכל אדם מגיע אצלנו בסופו של דבר לאשפה. אז למרות שעוד לא הגענו לשלב של חקיקה ממשית בנושא, אפשר לראות שלאט לאט המודעות לנושא הולכת ועולה. אחת היוזמות שתורמת רבות לשינוי המודעות הזה היא המעבדה לחדשנות וקיימות לצמצום בזבוז מזון בישראל, שקמה בשנת 2016 מטעם ארגון The Natural Step Israel (TNS) ושריכזה שותפים למעלה מ-40 ארגונים ובתי עסק מכל קצוות החברה (ביניהם דיזנגוף סנטר, תנובה, שופרסל ורשת פתאל), כמו גם מוסדות אקדמיים ומשרדי ממשלה. בין הפרויקטים שיזמה המעבדה אפשר למצוא למשל את אירוע "מסה" - ערב ייחודי וחגיגי שהתקיים זו הפעם השנייה בספטמבר האחרון, ושבו הוגשו מנות גורמה שהוכנו על ידי שפים מהמובילים בארץ ממזון עודף ושאריות בלבד (כאלה שהיו מוצאות אחרת את דרכן לפח).
ב-24 בינואר התקיים מפגש הסיכום של המעבדה, שהעביר את התהליך רשמית משלב החשיבה לשלב היישום (שלמעשה כבר החל). מיכל ביטרמן, מנכ״לית ארגון TNS בישראל, מספרת שאחד הצעדים המרכזיים שהם עובדים עליהם כרגע הוא מהלך מול רשתות המזון הקמעונאיות בארץ, על מנת לצמצם את כמויות המזון שאלו משליכים מדי יום. "לרשתות המזון יש השפעה גדולה מאוד על הנושא של בזבוז מזון. מצד אחד, אין עליהן כרגע שום פיקוח או הטלת אחריות - ולכן הן נעות עדיין במרחב מאוד חופשי, ומצד שני הן גם לא מבינות עדיין את יכולת ההשפעה שלהן על המצב", היא אומרת.
"אחת הבעיות, לדוגמה, היא שבמצב הקיים בשוק הישראלי, אף אחד לא מפסיד הרבה מזה שמוצרים פגי-תוקף נזרקים לפח - לא הרשת שמוכרת את המוצר לצרכן, ולא יצרנית המזון", מספרת ביטרמן. "זה נובע מהסכמי הרכש בארץ, שהם שונים מבחו״ל. לכן, הרבה מהמזון כיום מגיע לתאריך התפוגה ולא נמכר, וכיוון שאף אחד לא מפסיד על זה כסף - אין אינטרס ממשי לפתור את הבעיה. למעשה, במצב הנוכחי רשת שרוצה למכור לציבור במחיר מוזל מוצרים שכמעט פג תוקפם צריכה לנהל מלאי כפול, וזה עולה לה כסף וכח אדם. כלומר, כמו שהמערכת מתנהלת כיום - יותר משתלם לרשת לזרוק את המוצרים האלו לפח. אז אנחנו רוצים לתקן את כשל השוק הזה, ולייצר פתרון טכנולוגי שייתן מענה לבעיה הזו ויהפוך את זה למשתלם לכולם. אנחנו כבר נמצאים היום במגעים לגבי טכנולוגיה שתייצר את הפתרון הזה".
דבר נוסף שהמעבדה מבקשת לייצר הוא מוטיבציה בקרב הציבור לקנות פירות וירקות ׳מיוחדים׳, שכיום מושלכים ברובם לפח. לא מדובר בסחורה נחותה או סוג ב׳, אלא בירקות ופירות באיכות מצוינת - שהמראה שלהם הוא פשוט לא בדיוק כמו שאנחנו רגילים. לפי ביטרמן, במצב הקיים רשתות המזון אינן רוכשות אותם כלל מהחקלאים, כיוון שהן טוענות שהציבור פשוט לא קונה אותם. ״מה שעשינו בנושא לאחרונה הוא לצאת בקמפיין לציבור במטרה להגביר את הנכונות שלו לקנות את הפירות והירקות המיוחדים, כך שהרשתות יוכלו להביא את הירקות והפירות האלה - שאין איתם שום בעיה תזונתית, והם מצוינים ממש כמו כל פרי או ירק שאנחנו כן קונים בסופר - במקום שהם ילכו לפח כבר אצל החקלאי״ היא אומרת. ״במקביל, אנחנו נמצאים במגעים ראשוניים עם משרדי הממשלה והשותפים שלנו לדרך לגבי יצירת מהלך רחב, כזה שיתמוך ברשתות ויעזור להם לצמצם את בזבוז המזון שמתרחש אצלן, ייתן להן ידע וכלים לעשות את זה נכון, וכמובן שגם יהפוך את זה למשתלם עבורן - כך שיהיה להן תמריץ ממשי לעשות את זה״.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לפנייה לכתב/ת 
