ג’חנון, דוגרי והעיר הגדולה
ברייס גרובר-חרמון נולדה בפלורידה, התחתנה עם ישראלי מאילת, הפכה לבלוגרית כוכבת בזכות כנות ישר לפרצוף, ועכשיו יש לה תכנית ריאליטי. על הדרך היא מגדלת חמישה ילדים במנהטן
גרובר, בעלת הטור TheLuxurySpot, כאן באתר YnetUS חיה כבר שנים ארוכות בניו יורק.
היא נשואה לישראלי מאילת, אמא לארבעה ילדים, אבל אם תשאלו אותה היא תענה שהיא אם לחמישה, האחרון ילד אמנה בן שבע, שהצטרף למשפחה רק בחג ההודיה האחרון.
גרובר תמיד ידעה שהיא אוהבת לכתוב ושלהיות קרי ברדשאו בפאתי פלורידה זה לא ממש ריאלי, אז היא הגיעה למנהטן. טור נוסח ‘סקס והעיר הגדולה’ לא ממש התפתח, אבל מהר מאוד התחילה להתפרנס מכתיבה שיווקית למוצרי נשים. ״התחלתי לכתוב כתיבה שיווקית כי לא השגתי עבודות במגאזין״, היא מספרת בראיון מיוחד ל’ידיעות אמריקה’.
כשנכנסה להריון הראשון שלה, נאלצה גרובר לעבור למשרה חלקית, ועם התנאים החדשים להילחם גם בעבור הכנסה נוספת. אז בין נסיונות להשתחל ככובת עצמאית במגאזינים, ברייס לקחה את עתידה ביד אחת ועט ביד השנייה והחלה לעצב את עתידה. ״הייתי חייבת להיות יצירתית. באותם ימים, לפני קצת פחות מעשר שנים, החלה פריחת הבלוגים. היו מעט מאוד בלוגים, זה היה נדיר יחסית, והכסף שכן היה שם, הגיע עם פחות תחרות. היום, לשם השוואה, יש עשרות אלפי מתחרים, אז היו בערך 200״.
המומנטום היה שם וברייס יצרה תכנים נגישים, קלילים ומסקרנים אונליין, בעידן שבו אף אחד עוד לא הפנים שאם אתה לא שם, אתה לא קיים. כשזה חילחל, התכנים הפכו לאטרקטיביים במיוחד. ״אפילו מגאזינים נחשבים כמו ׳אלור׳ טרם יצרו תכנים דיגיטליים והשתמשו בתכנים שלי, וכך הובילו אלי טראפיק של עשרות אלפים מדי יום. זה מספר משוגע במונחים של היום״.
כך פיתחה ברייס את האתר שלה theluxuryspot, שנראה אולי כמו אתר נשי קליל, אבל הכנות המחוספסת שבו מובילה לא מעט נשים לבחור בו מדי יום על פני מגאזינים מוכרים. ״אני חושבת שהתוכן שאנחנו מעלים הוא כל מה שמגאזינים חוששים לפרסם. כשכתבתי ל’הארפרז בזאר’ או ‘מארי קלייר’ ומגאזינים אחרים, לא נתנו לי לכתוב משהו עם ביקורת, בגלל חשש ממפרסמים. אבל אנחנו כותבים בכנות מרכיבים טובים ולא טובים, מה עובד ומה לא. זה יכול להיות כל דבר מיופי למשפחה, כמו כל מה שלא מספרים לך. מבחינתי, הכתיבה היא כמו לדבר עם חברה”.
ברייס נוהגת להתארח גם בערוצי הטלוויזיה השונים ולחפש תכנים מעניינים לפלטפורמות מוכרות כמו ‘רידרס דייג׳סט’, ‘הארפרז בזאר’, ‘סלף מגזין’, business insider,NBC ועוד. ״לכל מקום״, היא מסבירה, ״אני מספקת תכנים שמכוונים יותר לנשים, אבל זה יכול להיות בכל נושא שיש״. לאחרונה, למשל, באתר ערוץ הטלוויזיה ‘בראבו’, פורסמה כתבה על הגופות שמסתתרות מתחתינו בכל טיסה שאנחנו עולים עליה. ״הרבה פעמים בטיסות רגילות מעלים גופות שצריכות להגיע ממקום למקום. בכתבה אני מוסיפה גם את הקודים בהם הטייסים משתמשים כדי להעביר מידע מבלי שהנוסעים יבינו״.
עם שלל הצבעים שמשתלבים בכל סיפור של ברייס, גם היא מודה שאת הכל היא חייבת לסושיאל מדיה. ״סושיאל מדיה שינתה את העבודה שלי. אין לי תואר עיתונאות מהארוורד ולא היו לי קשרים במגאזינים הגדולים כשהגעתי לכאן. בלי סושיאל מדיה לא ממש היה לך סיכוי להתקדם. רק בשנים האחרונות אנשים יכולים לייצר את הקול שלהם ולגרום לו להישמע ולהיות משמעותי, ואם לא היה לי את זה לא הייתי יכולה לעשות את מה שאני עושה”.
עם מאות אלפי עוקבים, ברייס מעלה יום ולילה תמונות משפחתיות, סיפורים על הכנת ג׳חנון או סידורים במנהטן ורגעים מחייה. ״בעלי נתן לי מתנה מאוד בעייתית ליום ההולדת״, היא מספרת, ״כרטיס שמבטיח 10 דקות של תשומת לב. זה מאוד הכעיס אותי, אז העליתי את התמונה של הכרטיס לאינסטגרם, הוספתי את מספר הטלפון שלווכתבתי לעוקבים שאם גם הם חושבים שזה מגוחך, שיתקשרו אליו.מהר מאוד הגיעו מאות שיחות זועמות ואפילו תחנת רדיו מפורסמת בניו יורק הזדעקה מהכרטיס ודיברה על זה״.
בין כתבות על החוקן הכי יעיל או השוקו עם המרשמלו שהופך לחד קרן מנצנץ עם השלוק הראשון, בין תיזוזים אינסופיים עם הילדים ותוספת של עוד ילד שדורש הרבה אהבה ותשומת לב, ברייס גרובר-חרמון הספיקה לשלב טייטל נוסף- כוכבת תכנית ריאליטי. “חתמתי על חוזה עםAwestruck, רשת חדשה שמתמקדת בבידור ובתכנים נשיים בעיקר, שיצרה תוכנית ריאליטי על חיינו״.
Raising Manhattan, כך נקראת התכנית שכבר הובילה למאות אלפי צפיות ביוטיוב (וניתנת לצפייה גם אצלנו באתר ynetus),ומספקת הצצה חשופה לחיים של משפחת גרובר-חרמון. ״מבט סופר אמיתי, ישר לתוך החיים, עם הרבה ילדים במידטאון מנהטן, המראה את המציאות בדיוק כפי שהיא״, היא מדגישה, ״תוהו ובוהו. אבל אנחנו אוהבים את הכאוס. כמו שכל אחד עם משפחה גדולה יגיד לך, שכחנו איך רוגע אפילו מרגיש, נשמע או באיזה טעם הוא״.
בתכנית ברייס מדברת, ממש כמו בחיים, על הכל באופן מאוד לא ׳אמריקאי׳, כפי שרובנו ממהרים לכנות נימוס או שיח רווי כללים ומעצורים. במסגרת חשיפת משפחתה הישראלית אמריקאית, גרובר-חרמון מדברת, בין השאר, על האתגר שבגידול 5 ילדים במנהטן.
״אני חושבת שאנחנו סוג של חד-קרן בסביבה שלנו מכמה סיבות”, היא אומרת, “ראשית, כמעט לאף אחד מהחברים שלי בניו יורק אין הרבה ילדים. זה תמונה סוריאליסטית של החיים האמריקאים, כי למשפחה הרגילה כאן יש שני ילדים, הרעיון שיש יותר מזה בדירת שלושה חדרים בשכונה הפרועה ביותר בניו יורק? ובכן, זה מטריד את רוב האנשים כנראה לגלות שיש לנו גישה קלה יותר לדראג קווינס מאשר למגרשי כדורגל״.
גרובר מתייחסת גם ליהדות של המשפחה. ״אני נרגשת לחשוב שאנשים יקבלו תמונה על יהדות שהם לא בהכרח מכירים כאן באמריקה. אנחנו לא כץ או גרינברג מהדלת ממול. בעלי הוא ישראלי עם מבטא כבד, לילדים שלי יש שמות מאוד יהודיים, ואנחנו ספרדים חריפים. אמריקה, ואני מעזה אפילו לומר שרוב האמריקאים, לא ממש מכירים את התרבות היהודית-הספרדית. אנחנו שמחים לחלק צדדים רחבים יותר מ׳סיינפלד׳ או גפילטע פיש”.
כבר בפרק הראשון גרובר מדברת על המועקה שבפליי דייטס (״בעלי הישראלי לא מבין את זה, הוא זוכר שאצלו בבית פשוט חזרו הביתה להתקלח ולישון״). ״אני חושבת שישראלים ישמחו לראות את זה״, היא מסכמת. ״יש דיעה באמריקה שיהודים כאן הם די עצורים ומקובעים, אבל אנחנו מספקים הצצה למשפחה כמו בישראל, רק באנגלית, עם כל האמת״.
