בני בן זקן, למה אתה צריך את זה?
את ההחלטות לא אתה מקבל, השחקנים לא סופרים אותך, הקהל מקלל אותך ואפילו אחרי ניצחונות אתה נראה מיואש. אם נשארה לך טיפת כבוד, תעזוב את בית"ר ותמצא קבוצה שתדע להעריך אותך ובה תוכל להיות מאמן אמיתי
אני אוהד מושבע של כדורגל הישראלי, אוהב את ליגת העל על כל חסרונותיה ויתרונותיה, ולא מזוהה עם קבוצה כלשהי. בדרך כלל אני בעד הפתעות, והמרעננת הרשמית העונה היא ללא ספק בית"ר ירושלים, המדורגת שלישית בטבלה, כפסע מהפסגה עם 40 נקודות וכמות שערי הזכות הגדולה בליגה. אלי טביב סופג לא מעט ביקורות על כמה מהמהלכים שלו, אבל עם תוצאות אי אפשר להתווכח.
אין לי טענות כלפי טביב, שמנהל את הקבוצה שלו כפי שהוא רואה לנכון וזו זכותו – הבעיה שלי היא עם שניים אחרים העובדים תחתיו ומשתפים פעולה עם גחמותיו. אלי אוחנה יושב כמו פסל בתא הכבוד ליד ראש העיר עם כוס יין ולא מצייץ על מה שקורה בית"ר. השני, שמעורר אצלי הרבה יותר אמפטיה, הוא בני בן זקן. בסוף המשחק נגד מרמורק הגיעו שני המאמנים לעמדת השידור. בעוד ניסן יחזקאל הופיע עם חיוך מפה לאוזן ושמחת חיים למרות שהפסיד, המאמן המנצח שידר מצוקה וסבל.
בני בן זקן(צילום: אפי שריר)
ברור לכולם שבן זקן עומד על הקווים בעיקר בגלל תעודת הפרו שלו. את רוב ההחלטות לא הוא מקבל (כולל בנוגע לאי שיתופו של יוסי בניון), הוא מרוויח משכורת מצחיקה, השחקנים לא סופרים אותו והוא סופג קללות עסיסיות מהקהל בכל משחק. שאלה לי אליך, בני, למה אתה צריך את זה? אם נשארה לך טיפת כבוד, תחזיר את המפתחות ותמצא מקום שיידע לכבד אותך. קבוצה שבה אתה תקבע את ההרכב, את החילופים, את השיטה. שתוכל לחזור לחייך וליהנות מהמקצוע שלך.
ויש לי גם בקשה לאוהדי בית"ר, אם אתם רוצים שינוי אמיתי תמחו נגד החזק, טביב, ועזבו את בן זקן בשקט. הרי הבעלים ימשיך להביא מאמנים צעירים וחסרי ניסיון, ושחקנים שכשלו בקבוצות אחרות כדי לחסוך כמה שקלים ולהמשיך בתיאטרון הבובות שלו.
ולסיכום, פנייה לאוחנה: אתה הרי יודע שביום בו תסתיים ההשעיה של הבוס שלך, גורלך יהיה כשל בן זקן. לא מתאים לאישיות כמו שלך להיות בעמדה הזו.
לפנייה לכתב/ת 
בן זקן
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים
