השוכר התחייב בווטסאפ – ביהמ"ש חייב אותו לשלם

בעלי גלידריה "לה גופרה" ששכר חנות בחיפה לא חתם עם המתווך על הסכם, אבל אישר במסרון שישלם לו. כשסירב לעשות זאת, ביהמ"ש נכנס לתמונה

עו"ד אפרים כהןפורסם: 28.01.18 , 07:21

בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה קבע לאחרונה שבעלי גלידריה "לה גופרה" בעיר ישלם 7,500 שקל למתווך שהפנה אותו לנכס שבו פעל בית העסק. הרשם הבכיר ניר זיתוני קבע שאף שלא נחתם הסכם בין הצדדים, הודעת ווטסאפ ששלח השוכר לתובע, ובה אישר שישלם דמי תיווך, מחייבת אותו לעשות כן.

באוגוסט 2015 הציע המתווך לבעלים של הגלידריה לשכור חנות בבניין בשדרות בן גוריון בחיפה. הבעלים הסכים בתנאי שהחנות תשופץ ותתאים לצורכי העסק. כארבעה חודשים לאחר מכן שלח לו המתווך מייל ובו טופס התחייבות לתשלום עמלת תיווך. השוכר השיב לו במסרון: "עוד לא יצא לי להדפיס ולחתום לך. אני מאשר שעם חתימת הסכם השכירות תשולם לך עמלת תיווך בגובה חודש שכד...".

חוק ונדלן

תביעה: מוכרת דירה פעלה מאחורי גב המתווך

עו"ד אברהם מיכאל

בעלת נכס בהרצליה ביטלה את צ'ק שכר הטרחה שרשמה למתווך בטענה שלא סייע לעסקה. אבל הקלטה שהוצגה בביהמ"ש הוכיחה אחרת

תביעה: מוכרת דירה פעלה מאחורי גב המתווך

הסכם השכירות עצמו נחתם בפברואר 2017, ובין היתר נקבעו בו דמי שכירות חודשיים בסך 13 אלף שקל לחודש בשנה הראשונה, 14 אלף שקל בשנייה, ו-15 אלף בשלישית. בעל הנכס עמד בעסקת התיווך ושילם למתווך שכירות של חודש אחד בממוצע, אך בעלי הגלידריה לא עשה זאת.

לאחר פתיחת הגלידריה שלח המתווך לשוכר כמה מסרונים שבהם כתב כי עליו לשלם לו 13 אלף שקל, אך נותר ללא מענה. בשלב מסוים הוא שלח גם מכתב דרישה לתשלום, ובעקבותיה החלה התכתבות בין עורכי הדין של הצדדים, ובמסגרתה סירב השוכר לשלם את עמלת התיווך. בעקבות זאת הגיש המתווך תביעה ביולי 2017.

בתגובה העלה בעלי הגלידריה כמה טענות, שהעיקרית שבהן הייתה שהשניים סיכמו מחיר שכירות מסוים, שאליו התייחס גם המסרון בוואטסאפ (12 אלף שקל בשנה הראשונה, וכן הלאה), ומשלא התממשו התנאים הללו – לסוף השכירות הייתה גבוהה באלף שקל – הוא לא מחויב להסכם עם המתווך. לדבריו הוא כלל לא חתם על הסכם התיווך, ולפיכך אינו מחויב בכל תשלום.

"זעקת ההגינות"

הרשם ניר זיתוני הסביר שאף שלא התקיימה דרישת הכתב לפי חוק המתווכים, שכן השוכר לא הוחתם על הסכם, יש לבחון את התקיימות הדרישה במקביל לדיני תום הלב ועל רקע הנסיבות הספציפיות. מקריאת הודעות הווטסאפ ועדויות הצדדים הוא נוכח שהשוכר אישר את תשלום דמי התיווך. לדבריו, אם בעלי הגלידריה היה רוצה להתנות את תשלום דמי התיווך בגובה השכירות – היה עליו לכתוב זאת מפורשות.

במקום זאת, נקבע, השוכר בחר להמשיך את העסקה עם המשכיר, אף שהכיר את תנאיה, שלא היו שונים באופן מהותי ולמרות עבודת התיווך.

"השילוב בין משלוח הסכם התיווך לנתבע (במייל, א"כ) לבין אישור נכונות הנתבע לשלם דמי תיווך (בווטסאפ, א"כ) מבסס את התקיימות 'זעקת ההגינות' במידה המצדיקה שלא לדחות את התביעה רק בשל העדר הסכם תיווך חתום", נכתב בפסק הדין.

יחד עם זאת נתן הרשם זיתוני משקל לעובדה שהתובע – איש מקצוע העוסק בתיווך – לא החתים את הנתבע על הסכם כאמור, וקבע את הפיצוי על מחצית משכרו, כך שבסופו של דבר חויב בעלי הגלידריה לשלם לו 7,500 שקל בלבד.