בניון, אל תתן לנו לראות אותך דועך

יש שחקנים עם חוש עיתוי בעייתי. יש שחקנים עם חוש עיתוי מושלם. יוסי בניון נמנה, לצערי, עם הסוג הראשון. שחקנים גדולים כמוהו לא יכולים להרשות לעצמם, לאוהדיהם ולמעריציהם, לדעוך כל הדרך אל השקיעה. ודאי ימצאו קבוצות (מכבי פתח תקווה?) שישמחו ששחקן עם שם שמפסיק ללכת לפניו ומתחיל לדדות אחריו יאייש את סגל שחקניהן ואולי אף יעלה בהרכב הראשון שלהן, אבל זה כבר לא זה, יוסי. דבר לא יוכל לערער מיקומך בהיכל התהילה הווירטואלי של הכדורגל הישראלי חוץ מתהליך ההתבזות שלך, אשר הולך וצובר תאוצה.

האהבה, ויותר ממנה, התשוקה לכדורגל, מניעה גם ואולי בעיקר שחקנים גדולים להמשיך לשחק עוד ועוד, כל עוד רגליהם נושאות ומריצות אותם על כר הדשא. יש בהם מי שיודעים לשבת דקות ארוכות על ספסל המחליפים, ועד כה היה נראה שיוסי הוא אחד מהם, אבל הטינה מצטברת והמרמור גובר, ובשורה התחתונה, אף שחקן לא אוהב לשבת על הספסל, במיוחד שחקן כיוסי שחש שעושים לו עוול בלתי נסלח בייבוש שלו על אותו ספסל. אין כאן אשמה. אין אשמים. יש מצב שנוצר באופן טבעי. זכותו, ואם לדייק חובתו של מאמן, לקבוע את הרכב הקבוצה לפי שיקולים מקצועיים בלבד. מן הסתם, מאמן שלא מעלה את יוסי בניון בהרכב חושב שהוא לא טוב מספיק, בכושרו הנוכחי, לשחק.

יוסי בניון(צילום: אוהד צויגנברג)

איש לא יוכל לגרוע מזכויותיו הרבות של יוסי ומהכבוד הרב שהנחיל בהצטיינותו לאורך שנים לכדורגל הישראלי. גם בשיאו שמר על צניעות, לא יצא בהצהרות, נשאר יוסי מהשכונה. שום נוזל לא עלה לו לראש - אף לא שמפניה - והוא תמיד ייצג את עצמו ואותנו, אוהדיו, בכבוד. טוב יעשה יוסי אם ינצל את הימים הקרובים להרהורי פרישה; פרישה מסודרת, מכובדת; פרישה שתאפשר לו לזכות בתשואות התודה וההוקרה של המוני אוהדיו ומעריציו על קריירת כדורגל מזהירה. ראוי השחקן הענק הזה למשחק הוקרה שיהיה מחוות פרישה ההולמת עבור שחקן בסדר גודל שלו. מול עיניהם של עשרות אלפי צופים עומדים ומריעים דקות ממושכות לאחד מגדולי השחקנים שצמחו בישראל.