עונת הציד

כרגיל, באיירן מינכן שמה את העין על שם שהצליח בגדול במקום אחר, ועשתה את הצעד. כפי שמקובל בגרמניה, המעבר כבר סוכם ויושלם בקיץ. רק שהפעם מדובר במהלך מעט שונה מבדרך כלל – לורן בוסה, צרפתי בן 46, הוא לא כוכב על המגרש, אלא אשף העברות.

בוסה הוא ראש מערך הסקאוטינג של לברקוזן, ואחראי למציאת היהלום הג'מייקני ליאון ביילי, שמעורר עניין בכל רחבי אירופה. ב"בילד" גם טענו שהוא היה האיש שהמליץ ללברקוזן לפני כולם על ילדים בשם קינגסלי קומאן ועוסמאן דמבלה. בוסה הוא זן משובח של המלפפונים החדשים ששוק הכדורגל האירופי התחיל לגדל – במקום כישרונות צעירים, מועדונים גדולים עושים הכל כדי להחתים את האנשים שמתמחים במציאתם.

מונצ'י. הגאון מסביליה עבר לרומא(צילום: getty images)

הגל התחיל בשנה שעברה, כשבמוקד עמד מונצ'י. הגאון של סביליה, שגילה שמות כמו סרחיו ראמוס וחסוס נאבאס, הצטרף לצוות המקצועי של רומא כדי לעזור לה להתחרות ביובנטוס. כדי להבין את חשיבותו, היה לו סעיף שחרור בחוזה: חמישה מיליון אירו.

עוד לפני כן, אברטון שילמה ללסטר שלושה מיליון אירו כדי לקבל את ראש מערך הסקאוטינג, סטיב וולש, והוסיפה משכורת מרשימה של מיליון וחצי אירו לשנה. התקווה הייתה שימשיך את רצף התגליות המדהימות שלו, שבראשן ג'יימי וארדי ואנגולו קאנטה שאותם הביא ללסטר כשחקנים אלמונים לחלוטין. בינתיים זה לא ממש הולך לו, אבל החשיבות הייתה במהלך של אברטון, שהסתכלה אל תוך המכונה והתעניינה במוח שהרכיב אותה.

טוטנהאם שמה את ידיה על סטיב היצ'ן, האיש שאמר לראשי ליברפול שהם חייבים להחתים את חלוץ איאקס לואיס סוארס, והקיץ מנצ'סטר יונייטד צירפה לצוות את הסקאוט הראשי של יובנטוס, חאבייר ריבאלטה.

ג'יימי וארדי. תגלית מדהימה(צילום: gettyimages)

לפני חודשיים ארסנל הצטרפה לטרנד, וצירפה לשורותיה את סוון "עין היהלום" מיסלינטאט. הכינוי אומר הכל במקרה הזה. הסקאוט בן ה-45 היה אחד הכלים החשובים ביצירת הפריחה של דורטמונד בעונות האחרונות. מאז 2007 הוא עמד בראש צוות איתור השחקנים במועדון הגרמני, ובזה אחר זה דייק במטרות – רוברט לבנדובסקי, פייר-אמריק אובמיאנג, שינג'י קגאווה וכריסטיאן פולישיץ', בין השאר.

הראשון שזיהה

אף על פי שמדובר בקבוצות בדרגים שונים של הצלחה ומעמד בכדורגל האירופי, אפשר לראות אצל כולן מכנה משותף. באיירן עוברת תהליך של חילופי דורות ומנסה להישאר במשחק שבו שולטות קבוצות עם משאבים בלתי מוגבלים. יונייטד מחפשת איך לנצל באופן מיטבי את הכסף שלה. ארסנל רוצה לחזור לטופ, ואברטון מחפשת את הסוד של לסטר.

סקאוט מבריק, כפי שהולך ומתבהר, הוא חלק מכריע בכך. וכאן הצד השני של התמונה – דיברנו על הקבוצות שמתנפלות על המציאות, אבל מי שהבליט את אנשי המקצוע האלה הם בדרך כלל מועדונים מסוג מסוים, כאלה שזקוקים ליתרון מחשבתי כי אין להם את הכלים לדו-קרב שבו נשלפים ארנקים. זה בולט במיוחד בסביליה ובדורטמונד, שעברו כמה עונות מדהימות בזכות שחקנים שכל השאר פיספסו.

קגאווה. הסקאוט ביקר ביפן שש פעמים לפני שהוחתם בחצי מיליון אירו(צילום: רויטרס)

זו השכבה השנייה בעוגת הכדורגל העולמי שממשיך להשתנות. הקצפת שייכת לקבוצות שפירקו באלגנטיות את רף 100 מיליון האירו בשוק ההעברות. השכבה השנייה שייכת בעיקרה (אם מוציאים את יונייטד, למשל, מהמשוואה) לקבוצות שרוצות להיות אלו שמוצאות ראשונות את השחקנים האלה לפני שהמחיר מזנק.

נחזור למיסלינטאט. הוא שפך בעבר אור על העבודה שמשקיע סקאוט טוב באיתור כישרון, כשסיפר על המרדף אחרי קגאווה: "ביקרנו ביפן שש פעמים, והכנו כ-15-10 קטעי ניתוח וידאו עליו לבדו. סקרנו אותו מכל כיוון עד שהיינו בטוחים לגביו". אגב, הקשר עלה חצי מיליון אירו בלבד.

ובינתיים הסכומים הולכים ונהיים מטורפים. ריאד מחרז כבר שווה 120 מיליון אירו, ובאיטליה דיווחו כי פ.ס.ז' תהיה מוכנה לשלם 170 מיליון עבור קשרה הסרבי של לאציו, סרגיי מילינקוביץ'-סאביץ'. אלו לא מחירים נורמליים, והם משקפים את הרעב לכישרון אצל הענקיות העשירות. אבל בעצם כולן רעבות לכישרון – ואלו שרוצות לעשות את זה קצת אחרת משקיעות בימים אלה דווקא באנשים שיאתרו אותו קודם.