נשיא צ'כיה, תומך ישראל נלהב, נבחר לעוד כהונה
מילוש זמאן ניצח בסיבוב השני בפער קטן. בחודש שעבר האשים: "האיחוד האירופי פחדן ועושה הכול כדי שתנועת הטרור הפרו-פלסטינית תגבר על התנועה הפרו-ישראלית". הוא פרו-רוסי ומתנגד תקיף למהגרים. בנאום הניצחון ירה: "הציבור חכם מהתקשורת ומהפוליטיקאים"
הנשיא מילוש זמאן, הפוליטיקאי הוותיק ביותר בצ'כיה שלאחר העידן הקומוניסטי, ניצח אתמול (שבת) בסיבוב המכריע בבחירות וזכה בכהונה נוספת. זמאן, בן 73, נחשב לפוליטיקאי פרו-רוסי ולתומך נלהב של מדינת ישראל.
צ'כיה נחשבת לאחת מידידותיה הגדולות ביותר של ישראל באירופה, ולאורך השנים הרבה זמאן להשמיע הצהרות תמיכה בממשלתה. בחודש שעבר, אחרי שהאיחוד האירופי הביע התנגדות להכרת ארה"ב בירושלים כבירת ישראל, אמר זמאן: "האיחוד האירופי מורכב מאנשים פחדנים שעושים כל שביכולתם כדי שתנועת הטרור הפרו-פלסטינית תוכל לקבל עליונות על תנועה פרו-ישראלית".
זמאן כינה את עצמו בדצמבר "מגן ישראל" והוסיף: "בביקורי בישראל לפני ארבע שנים אמרתי כי אני תומך בהעברת השגרירות הצ'כית לירושלים. אולי נלך בעקבות ארה"ב במוקדם או במאוחר. לכל מדינה הזכות להחליט איזו עיר תשמש כבירתה".
זמאן הרבה להדגיש במערכת הבחירות את התנגדותו לבוא המהגרים לאירופה בכלל ולצ'כיה בפרט. בסיבוב השני והמכריע אתמול הוא ניצח בפער קטן את יירי דרהוש, אקדמאי פרו-אירופי. זמאן הוא כלכלן מיומן ושריד אחרון לשלישיית פוליטיקאים שעיצבה את צ'כיה של אחרי 1989 ושכללה את וצלב האבל, הנשיא שהלך לעולמו ב-2011, ואת איש המרכז-ימין וצלאב קלאוס, שכיהן כראש ממשלה וכנשיא.
זמאן היה בעבר ראש ממשלה מטעם המרכז-שמאל, אולם במרוצת השנים הוא נעשה איש ימין, ומאז 2015 הוא מוביל את ההתנגדות להכנסתם של מאות אלפי המהגרים שהגיעו לאירופה בטענה שהם פליטים הבורחים ממלחמות ומעוני. סוגיית ההגירה מדאיגה רבים בצ'כיה, ונראה כי היא סייעה לזמאן להיבחר אף ששום פליט כמעט לא זכה להיכנס לצ'כיה.
"הוא לא רק פילג אלא פיצל לחלוטין את החברה", אומר יירי פריבאן, פרופסור לפילוסופיית משפט באוניברסיטת קרדיף ופרשן פוליטי. אתמול הביע זמאן תמיכה בקריאה של אומיו אוקמורה, ראש מפלגת SPD המתנגדת לאיחוד האירופי ולנאט"ו, להגביר את השימוש שצ'כיה עושה בהצבעות ישירות של העם על עניינים מכריעים.
"לעיתונאים ולחלק מהפוליטיקאים יש אינטליגנציה נמוכה בהרבה משל האזרחים הרגילים", אמר זמאן בנאום הניצחון. "לכן אני מקווה שהאזרחים האלה יוכלו לקבל החלטות במשאלי עם ובבחירות ישירות לתפקידי ראש עיר ומושלים אזוריים". זמאן תומך בקיום משאל עם בנוגע לחברותה של צ'כיה באיחוד האירופי, אולם הדגיש כי הוא תומך בהישארות.
במהלך קמפיין הבחירות עלתה שוב ושוב שאלת מצבו הבריאותי של זמאן, מעשן כבד וחובב שתייה. זמאן סובל מסכרת ומתקשה ללכת בשל מחלת עצבים שפגעה ברגליו.
אחרי קריסת הקומוניזם ב-1989 הצטרף זמאן למפלגת המרכז-שמאל הסוציאל-דמוקרטית כיריבו של ראש הממשלה דאז קלאוס. ב-1998 הפתיעו השניים כשכרתו הסכם אופוזיציה שבמסגרתו מונה זמאן לראש הממשלה וקלאוס הוביל אופוזיציה ששיתפה פעולה עם הממשלה.
פרשנים פוליטיים טוענים כי זה היה פרק שחור בתולדות צ'כיה, וכי הוא הוביל להתגברות השחיתות במגזר הציבורי. בית המשפט החוקתי של צ'כיה סיכל ניסיון של מפלגותיהם לשנות את חוקי הבחירות כך שייטיבו עמם. זמאן הוביל הצטרפות לנאט"ו ב-1999 והמשיך להצעיד את צ'כיה לעבר הצטרפות לאיחוד האירופי – הצטרפות שהושלמה בסופו של דבר ב-2004. עם השנים התקרבו זמאן וקלאוס זה לזה והפגינו גישה חיובית כלפי רוסיה.
כשנבחר לנשיא ב-2013 הניף זמאן את דגל האיחוד האירופי מעל טירת פראג, אבל אחר כך התמקד גם בחיזוק הקשרים עם סין ורוסיה. הוא השתתף במצעדים צבאיים במוסקבה ובבייג'ינג שמנהיגים אחרים במערב נמנעו מהם ומינה בכיר בחברה סינית ליועצו האישי. בניגוד למדיניות הרשמית של ממשלת צ'כיה הוא קרא שוב ושוב להסרת הסנקציות שהטיל האיחוד האירופי על מוסקבה בעקבות פלישתה לאוקראינה וסיפוח חצי האי קרים.
לפנייה לכתב/ת 
