גירוש מבקשי המקלט: "בקשה שלא הוגשה עד תחילת החודש לא תיבחן"
ראש מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין מתייצב בריאיון לאולפן ynet מאחורי ההחלטה לגרש מסתננים: "הם נמצאים בארץ כבר כמעט עשור, אם מישהו רצה להגיש בקשת מקלט, היה לו די זמן". לדבריו, זה קורה גם באירופה. צפו בריאיון
שוהה בלתי חוקי מסודן או מאריתריאה שלא הספיק להגיש בקשת מקלט עד תחילת ינואר - בקשתו לא תיבחן על ידי המדינה. כך הבהיר הבוקר (יום א') יוסי אדלשטיין, ראש מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין. הוא התעקש כי במדיניות הגירוש אין אפליה בין שוהים בלתי חוקיים מאפריקה לבהין אלו שהגיעו ארצה מאירופה.
אדלשטיין אמר: "הודענו בצורה ברורה שאנחנו מציעים לכולם לצאת מרצון, מי שלא ייענה לבקשה שלנו - נפעל נגדו באמצעי אכיפה. הגדרנו אילו אוכלוסיות לא יהיו בתוך המשחק הזה, ואמרנו שילדים לא יהיו בפנים וההורים של הילדים, וגם חד הוריים ממין זכר, בשלב זה.
"אמרנו בצורה מפורשת שכל מי שהגיש בקשת מקלט עד 1 בינואר, בקשתו תיבחן לפני שיוצע לו לצאת ממדינת ישראל. בקשתו תטופל והוא לא יורחק, עד שבקשתו תיבדק".
מדבריו עלה כי מי שלא הספיק להגיש בקשת מקלט, יעמוד בפני גירוש. התור להגשת בקשות מקלט ארוך מאוד ורבים מהזרים כלל לא מספיקים להיכנס למשרדי רשות ההגירה כדי להגיש את בקשתם. אך אדלשטיין התעקש: "המסתננים האלה נמצאים בארץ כבר כמעט עשר שנים. אז אם מישהו רצה להגיש בקשת מקלט, היה לו די זמן לבוא ולהגיש. לא יכול להיות שהיום, אחרי שיצאנו בהודעה הזאת, כולם ירוצו ויגישו בקשת מקלט ואנחנו נעצור את כל התהליך. מי שהגיש בקשה לאחר הקמפיין הזה, בקשתו לא תיבחן וזה לא יעכב את היציאה שלו מישראל".
כפי שדווח בעבר, מבקשי מקלט ועובדים זרים נאלצים לישון כמה לילות ברציפות מול משרדי רשות ההגירה והאוכלוסין בדרום תל אביב רק כדי לנסות ולהיכנס לתור של משרדי הרשות - אך רובם כלל אינם מצליחים להגיש בקשה כנדרש עקב העומס.
אדלשטיין נשאל כיצד בקנדה מאשרים יותר מ-90% מבקשות המקלט של אזרחי סודן ואריתריאה, ובמערב אירופה מאושרות בין 90-80% מבקשות המקלט שלהם. לדבריו, "במדינת ישראל זה 100%, כי לא הרחקנו אף אחד. גם האירופים לא הכירו בהם כפליטים". הוא הוסיף: "גם פה מי שנמצא שהוא נרדף ברמה הפרטנית, יש פה 11 אריתראים כאלה - והם קיבלו מעמד של תושב ארעי".
לפי נתוני רשות ההגירה, בישראל מתגוררים 130 אלף שוהים בלתי חוקיים ורק 37 אלף מהם מסתננים מאפריקה. 74 אלף - ממדינות אירופה. אדלשטיין הסביר: "אנחנו נוקטים פעילות אכיפה נגד כל השוהים הבלתי חוקיים. ב-2017 הרחקנו ממדינת ישראל 5,500 שוהים בלתי חוקיים לא אפריקנים, מכל העולם. מאוקראינה, גיאורגיה, תאילנד, פיליפינים, קולומביה. עד היום לא הרחקנו שום נתין מסודן או מאריתריאה. כל אלה יצאו מרצון חופשי. ולכן כל האמירות האלה של גזענות מנותקות מכל בסיס ומכל כוונה של מישהו".
האם הקמתם מתקן עבור הגאורגים והאוקראינים כמו שהקמתם עבור האפריקאים בנגב?
אדלשטיין: "יש הבדל גדול בין השוהים הבלתי חוקיים האחרים לבין נתיני סודן ואריתריאה. כל נתין ממדינות אירופה, דרום אמריקה, וכל העולם, אנחנו יכולים להרחיק. את כל מי ששוהה באופן בלתי חוקי אנחנו עוצרים, הוא עובר ערכאת שיפוט לבדוק שהמהלכים שלנו חוקיים ואז מרחיקים אותו. עד היום ישראל נמנעה מלהרחיק נתיני סודן ואריתריאה, ולכן הם היו בסיטואציה שונה. כל מי שיצא עד היום יצא מרצון. היום, בעקבות פסיקת בג"ץ ובעקבות ההסכמים עם המדינה השלישית, יש לנו גם יכולת להרחיק אותם וזה השוני בין המדינות".
אדלשטיין הזהיר כי אנשי רשות האוכלוסין חשופים לאיומים, והביע דאגה: "מתקיים פה בשבועיים האחרונים קמפיין של דיסאינפורמציה. הוא התחיל במחאה שהיא מחאה לגיטימית ועבר להסתה. אם עיתונאי כותב שצריך לפעול באופן אישי נגד העובדים ונגד המשפחות שלהם, זו כבר לא מחאה. זה עבר להסתה פרועה. מה שראינו אתמול הוא תוצאה של הסתה". בכך התייחס למיצג הראשים הכרותים שהניחו בכניסה למשרדי הרשות.
"אני בהחלט חושש לעובדים שלי, שיכול להיות שמישהו יפגע בהם, כי ראינו אתמול דבר שלא היינו רגילים בו. אנחנו עושים את עבודתנו ואם יש למישהו הסתייגויות, הוא צריך לפנות למחוקק, לא לעובד בשטח".
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס בפתח ישיבת הממשלה לנושא: "החוק הבינלאומי והחלטת בג"ץ מאפשרים לנו הוצאת מהגרים בלתי חוקיים מחוץ למדינת ישראל. מדינת היעד שאליה אנחנו מוציאים היא אחת המדינות הבטוחות באפריקה והאו"ם קבע כך".
לפנייה לכתב/ת 
