בני בן זקן מאמן העונה
עם רעש תקשורתי בלתי פוסק, עלבונות מכל כיוון, לחץ שאין באף קבוצה אחרת וחיסרון של שחקני מפתח – המאמן הצעיר מצליח להוביל את בית"ר ירושלים לעונה חלומית. לא ברור מה רוצים ממנו.
יש מדד אחד בלבד שקובע הצלחה או כישלון של מאמן והוא מבחן התוצאה מול גודל התקציב. לבית"ר ירושלים יש את התקציב הנמוך מבין קבוצות הצמרת – היא תוססת, מנצחת, כובשת שערים ונותנת את העונה הטובה ביותר שלה בעשר השנים האחרונות.
אך משום מה הפרשנים מתעלמים מהעובדות הללו ומתמקדים בהתערבות המקצועית, כן או לא, של הבעלים אלי טביב, והופכים את המאמן בני בן זקן לשק החבטות שלהם. כינויים כמו "קבוצה בלי מאמן" ו"בובה על חוט" הפכו לשגורים בשיח הספורטיבי, ועל כל העלבונות האלה בן זקן מבליג באיפוק ראוי לשבח ומוחל על כבודו. זאת הגדולה שלו, שהוא לא יורד לרמה הנמוכה של המבקרים, שרואים בכך חולשה וממשיכים לחבוט בו תוך שהם מתעלמים מהעיקר, והוא התוצאות הנהדרות.
בני בן זקן
לדוגמה, במצב של פיגור 2:0 מול סכנין וכשהמשחק נראה גמור, החליט בן זקן להכניס את אופיר קריאף – מהלך שבסופו של דבר הוביל למהפך ולניצחון הגדול. צריך לתת את כל המחמאות למאמן הצעיר שמצליח למרות רעש תקשורתי בלתי פוסק, לחץ שאין באף קבוצה אחרת בישראל והיעדרויות של שחקני מפתח – להוביל את בית"ר לעונה חלומית.
אז אולי אלה הפשטות, הצניעות והיעדר המרפקים שגורמים לאנשים לא לכבד אותו, אבל הם חייבים להבין שמעבר להיותו מאמן הוא קודם כל בנאדם עם רגשות. לצערי הרב, גם חלק מאוהדי בית"ר מתייחסים למאמן בצורה לא ראויה, ולא ברור למה. מה הם רוצים ממנו? הקבוצה נראית נפלא. כמי שהגיע לכל משחקי הבית ולחלק ממשחקי החוץ אני יכול להעיד שחלק גדול מהקהל, זה השקט יותר, יודע להעריך את עבודתו ונהנה מהכדורגל אותו מציגה בית"ר. הלוואי שזה ייגמר בתארים ובן זקן יסתום הרבה פיות.
לפנייה לכתב/ת 
בן זקן
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים
