הפדיחה של הלמ"ס: התייקרות שכר הדירה היתה כמעט כפולה ביחס לחישוב שהציגה
כך לפי מסקנות הוועדה המייעצת ללשכה. מדובר בחישוב שכר הדירה בשנים 2008 עד 2015. הדבר גרם לשיבוש במדד המחירים לצרכן במהלך תקופה זו
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) חישבה את אופן התייקרות שכר הדירה בישראל באופן שגוי בעשור האחרון – כך עולה ממסקנות הוועדה המייעצת ללמ"ס, שפרסמה בשבוע שעבר את מסקנותיה. בפועל, היה שיעור ההתייקרות ברמת שכר הדירה גבוה כמעט פי שניים מזה שפורסם לאורך העשור.
על פי ממצאי הוועדה, בעוד שעל פי הנתון שפרסמה הלמ"ס, עמדה התייקרות שכר הדירה בין השנים 2008 ל-2015 על שיעור של 34%, בפועל חלה התייקרות של 59% במחירי השכירות. מאחר שמדד שכר הדירה נכלל גם במדד המחירים לצרכן, הרי שגם במדד זה חלו שיבושים לאורך העשור.
מחירי הדירות ירדו במחוז ת"א ב-0.8% באוקטובר-נובמבר
הלמ"ס: המשק צמח ב-3.5% ברבעון השלישי של 2017
(צילום: ליאור פז, עפר מאיר, יוגב אטיאס)
בשיחה של רז-דרור עם "כלכליסט", הוא הסביר ששיטת איסוף התצפיות של הלמ"ס, שעל בסיסן חושב המדד, כללה מעקב אחרי שוכרים ותיקים, ואחרי האופן שבו התייקר שכר הדירה שלהם מדי שנה, בעת חידוש החוזה.
"מאחר שבלמ"ס עקבו אחרי שוכרים ותיקים, אירוע שבו התחלף שוכר בדירה לא נצפה על ידם. זאת כאשר דווקא במועד החלפת שוכרים, נוטים בעלי דירות לבצע ייקור משמעותי יותר ברמת שכר הדירה מאשר במועדי חידוש חוזה מול שוכר ותיק", אמר.
ואכן, מרגע שבמקום לעקוב אחר שוכרים החלו בלמ"ס לעקוב אחר הדירות עצמן, ללא קשר לשאלה האם גר בהן שוכר חדש או ותיק – התבררה הטעות.
לדברי רז דרור, מעבר למשמעות הפשוטה, של התייקרות שכר הדירה בשיעור חד הרבה יותר מזה שדווח עד כה, לממצאים משמעות שמשנה את האופן שבו נתפס עד כה משבר הדיור. "עד כה תפסנו את המשבר ככזה שמבוסס על גידול בביקוש להשקעות בדיור, ולכן כזה שמשפיע בעיקר על מחירי הרכישה, אך כעת עולה שמדובר במשבר שמבוסס על גידול בביקוש לדיור – הן ברכישה והן בשכירות. לפיכך, לממצא זה תרומה חשובה להבנת הפתרונות האפשריים למשבר. בנוסף, לממצא זה השלכות שליליות על ההסתברות לקיומה של בועת מחירים בישראל".
לפנייה לכתב/ת 
צילום: shutterstock
מומלצים
