שיטת טביב / מליניאק
רוב השחקנים שלו משתכרים פחות ממה שהיו יכולים לקבל בקבוצות אחרות, המאמן עובד בגרוש וחצי, ובעל הבית מרוויח. הוא מזהה שחקנים טובים שמיובשים בקבוצות גדולות, ובשנה האחרונה בחוזה נותן להם ברירה קשה
מה רוצה בסך הכל שחקן? לשחק, ליהנות ולעשות כסף, לא בהכרח בסדר הזה. אם לא מתקיימים לפחות שניים מתוך השלושה, אני מציע שיעבור לקבוצה אחרת. מה רוצה בסך הכל מאמן? לאמן, ליהנות ולהתפרנס. שום מנכ"ל לא היה שורד אילו ישיבות ההנהלה היו מועברות בשידור ישיר בטלוויזיה, ואחריהן פרשנים היו מרשיעים אותו שלא בפניו בבית דין שדה.
בתעשייה פועל מרוויח שכר מינימום, מנכ"ל מרוויח מיליונים, ובעל החברה מיליארדים. בספורט מקצועני השחקן מרוויח מיליונים, המאמן עשרות או מאות אלפים, ובעל הבית מפסיד. אלי טביב הוא היוצא מן הכלל. רוב השחקנים שלו משתכרים פחות ממה שהיו יכולים לקבל בקבוצות אחרות, המאמן עובד בגרוש וחצי, ובעל הבית מרוויח.
איך זה קורה? טביב מזהה שחקנים טובים שמיובשים בקבוצות גדולות, שבמצוקתן מוכנות אפילו לממן חלק משכרם בשביל להיפטר מהם. זה החלק החיובי. בצד השלילי טביב מייבש את שחקני בית"ר ירושלים שמגיעים לשנה האחרונה בחוזה, ומשאיר בידיהם את הבחירה: להאריך את החוזה בתנאים מגבילים או לעבור להקפאה ונידוי שיוריד את ערכם. גאון.
כיפה אדומה
יוסי בניון טעה בניהול הקריירה שלו, אבל גם למועדון יש אחריות לביזיון, כי מי שמחתים את הכדורגלן הישראלי המצליח אי־פעם לא יכול למכור מינויים ואחר כך להתעלל בו. אי אפשר למכור כרטיסים להופעה של שלמה ארצי, ולהעלות במקומו את בן ארצי. אם יוסי לא שיחק נגד מרמורק, אז עשו לו כיפה אדומה.
בניון לא פטור מאחריות למצבו. כולם התנפלו בצדק על איתי שכטר, שברוב חוצפתו הקים את יוסי מהספסל ושלח אותו להתחמם בלי לספור את המאמן. ומה עשה בניון? רץ להתחמם כאילו אין מאמן. אחר כך הוא מתפלא שבני בן־זקן לא סופר אותו?
יש כמה דברים שאני לא מצליח להבין: מה טעם מצא טביב להחתים מאמן חסר ניסיון לקבוצה לחוצה כמו בית"ר, ועוד אחד שכרטיס הביקור שלו הוא סירוב למלא הוראות של איזי שרצקי? ונניח שטביב טעה, למה "מקורבים" לקבוצה ממשיכים ללכלך על המאמן אפילו אחרי ניצחונות ולא מפטרים אותו?
צריך כישרון בשביל לפגוע בחבטה אחת ביוסי בניון, בני בן־זקן ואלי אוחנה. אוחנה – עם חוזה מעולה לחמש שנים, ובן־זקן – שיתקשה למצוא עבודה בליגת העל, לא יכולים להתפטר, ולא חשוב כמה יבזה אותם טביב. יש משפחה לפרנס. אבל בניון, שיכול להרשות לעצמו לזרוק את החוזה לפח ולעזוב, מעדיף להישאר ולהתלונן. מי ששיחק בליברפול, בצ'לסי ובארסנל לא יכול להפוך לקורבן בבית"ר ירושלים. גם טל בן־חיים עשה קריירה יפה מאוד בחו"ל, לא שותף במשחקים האחרונים במכבי ת"א, ולא שמענו ממנו מילה.
סביב יוסי יש תמיד אווירת קיפוח. ישחק, לא ישחק, יישאר, יעזוב, האם יוזמן לנבחרת או לא יוזמן. די. לא הגיוני שאף אחד לא בסדר חוץ מיוסי בניון.
בדרך להלאמה
לא מזמן הודיעו שרי האוצר והספורט שכל הרווחים שיצטברו מעתה במועצת ההימורים יעברו לקופת האוצר, והוא שידאג לשלם לקבוצות ולאיגודים את ההקצבות להן היו זכאים. הוועדה שקבעה עד היום קריטריונים לחלוקת הכספים בוטלה. מי יעדכן אותם מעתה והלאה, לא ברור. קרן המתקנים תעבור לאחריות משרד הספורט, שלאנשיו אין ידע וניסיון בתחום.
כל המשק הולך להפרטה, קופת הספורט הולכת להלאמה. קשה לסנגר על התנהלות מערכת הספורט, לכן קשה להתנגד להקטנת היקף ההימורים ולתלות של תקצוב הספורט ברווחי ההימורים. מצד שני, גם השליטה של פקידי האוצר בקופת הספורט זו חדשה לא טובה. פקידים הם כאן ומחר הם שם.
ההערכה של פקידי האוצר היא שרווחי הטוטו ירדו ב־2018 ב־100 מיליון שקל. מבחינתם, ההעברה של רווחי הטוטו לתקציב המדינה הצילה את הספורט מפשיטת רגל. מי שגרם לירידה בהכנסות הטוטו זה האוצר עצמו. יד אחת לוקחת, יד שנייה מחזירה. כמו שאומרים בלטינית, פרפטום מובילה, תנועה מתמדת.
אני לא שותף לאופוריה. מספיק שיש לנו שרת ספורט שאין לה מושג בספורט, עכשיו גם הכסף יעבור לידיים של פקידים במשרד האוצר. קשה לי להגן על מערכת הספורט, שהייתה פעם מדינה בתוך מדינה, עם כללים שהיא קבעה לעצמה, בדומה לקק"ל. הגיע הזמן לנתק את החתולים מהשמנת, ולברך על הביקורת והבקרה שתהיה על הזרמת כספי ציבור לקבוצות ולאיגודים. הבעיה תתחיל כשיימאס למשרד האוצר לממן את הירידה בהכנסות הטוטו.
קשה לסמוך על מדינה שלא קיימה הסכמים עם הנכים, המורים והרופאים, ועל שרים שדורשים למנות עוד מקורבים ל"משרות אמון" ולהחליש את הבקרה.
למערכת הזאת אנחנו רוצים למסור את קופת הספורט?
פוליטיקה קטנה
מרכזי הפועל ומכבי סיימו מזמן את תפקידם ההיסטורי, מבזבזים ומעוותים הקצאת כספים ומנציחים פוליטיקה קטנה באמצעותה הם מנווטים בשלט־רחוק את האיגודים. ב־2012 הצליחו ראשי המרכזים
לעבוד על כמה חברי כנסת בראשות רונית תירוש ושינו את תקצובם מסכום קבוע (כ־16 מיליון שקל) לאחוז קבוע (4) מרווחי מועצת ההימורים! הטוטו הפך לבאר גז שמפיקה 22.5 מיליון שקל בשנה צמוד לרווחי הטוטו, בלי קשר להיקף ולרמת פעילותם של המרכזים. בבוננזה הזאת המרכזים משתמשים כדי להעניק אשראי לקבוצות ללא קריטריונים. נותנים בונוסים למועדונים עבור ניהול גרוע.
למועצת פועלי ת"א מזמן אין קשר להפועל ת"א, ולמרכז מכבי אין מילה במכבי נתניה. אם מכבי העולמי רוצה לקיים מרכז ספורט, שיממן אותו. ואם ההסתדרות רוצה לתחזק את מרכז הפועל, שתממן אותו. למדינה אין צורך במרכזי הספורט, וכמו שלא מעבירים את קצבאות הביטוח הלאומי לזכאים ברעננה דרך חשבון עיריית רעננה, כך הקצבות הספורט צריכות להיות מוזרמות ישירות לקבוצות הפועל ומכבי ולא דרך המרכזים. הייתה עכשיו הזדמנות להפסיק את תקצוב מרכזי הספורט ולהעביר את הכסף ישירות לספורט, והיא הוחמצה.
המדינה תמשיך גם לסבסד את הפטור החלקי ממס לספורטאים זרים, ולפגוע בספורטאים הישראלים. אפשר היה לעצור את שיטפון הזרים אילו הממשלה הייתה מאשרת מחדש את החלטת הממשלה הקודמת – לבטל את הפטור ממס לספורטאים זרים. זה לא יקרה כי השר "החברתי" משה כחלון דואג למכבי חיפה, והשרה הפטריוטית מירי רגב תופרת שמלה לחגיגות ה־70.
לא יהיה כלום כי אין כלום.
לפנייה לכתב/ת 
