שילוב נדיר: סופרמון, ירח כחול וליקוי ירח
הירח המלא מחר יהיה סמוך לנקודה הקרובה לכדור הארץ, הוא יהיה הירח השני באותו חודש לועזי וגם באזורים מסויימים בכדור הארץ יהיה ניתן לראות ליקוי ירח מלא - אך לא בישראל. מחכים לליקוי מלא בישראל? המתינו לט"ו באב
מחר (יום ד'), הירח יהיה גם מלא וגם סמוך לנקודה הקרובה ביותר במסלולו לכדור הארץ. תופעה זו קרויה - סופרמון והיא למעשה השלישית בחודשיים האחרונים. מבין שלושת האירועים, הסופרמון האמצעי שחל ב-1 בינואר היה הטוב ביותר, כיוון שאז הירח המלא היה מרחק של כמה שעות מהנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ במסלולו. בנוסף הירח יהיה ירח כחול (ירח שני באותו חודש לועזי) וגם ברביעי יהיה ליקוי ירח מלא, שלא נוכל לראות אותו מישראל.
בתחילת ינואר היה הירח המלא מרוחק 4 שעות בלבד מהנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ במסלולו ואילו הירח המלא של ה-31 בינואר יהיה מרוחק 27 שעות ואלפי ק"מ מהנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ. אמנם זהו סופרמון, אולם פחות מרשים מזה של ה-1 בינואר. אגב - עוד הערב, יממה קודם לכן, עם זריחת הירח הכמעט, הירח ימצא בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ. אמנם זה לא יהיה ירח מלא, אולם ירח כמעט מלא הבוהק בכ-14% מירח מלא ממוצע.
התופעה השנייה קשורה אף היא לירח המלא והיא קרויה - ירח כחול. היא מתרחשת כאשר בחודש לועזי נראים שני ירחים מלאים באותו החודש. ואז, הירח המלא השני החל בסוף החודש קרוי - ירח כחול. אין לזה דבר וחצי דבר עם צבע הירח, אלא למושג הלקוח מהפולקלור האמריקני המציין דבר נדיר - "פעם בירח כחול".
ירח כחול יכול להתרחש בחודש לועזי כיוון שפרק הזמן בין שני ירחים מלאים הוא 29.5 ימים ולכן, כאשר הירח המלא חל ממש תחילת החודש, שהוא בן 31 יום, יחול ירח מלא נוסף בסופו. בלוח העברי, שבו חל הירח המלא באמצע החודש, כמובן שלא ייתכן ירח מלא שני באותו החודש.
ליקוי ירח מלא ברביעי
ביום רביעי, עם הירח המלא חלה גם התופעה השלישית, שאף היא קשורה בירח מלא - ליקוי ירח. אנו בישראל לא נזכה לראות את הליקוי המלא של הירח והירח שמלא שיזרח באופק המזרחי ביום רביעי יהיה בשלב האחרון של הליקוי, שלב חצי הצל, שבו רק חלק מקרני השמש מוסתרות ממנו על ידי כדור הארץ ולפיכך יהיה קשה להבחין בירידה באורו של הירח.
בעת שיא הליקוי המלא, רק קרני השמש האדומות החודרות את אטמוספירת כדור הארץ מגיעות לירח והן צובעות אותו בגוון אדום. מכאן הכינוי שמסתובב ברשת "ירח דם", שכמובן אין כל קשר בינו לדם או לכל נוזל אחר.
ליקוי ירח מלא חל כאשר הירח המלא מוסתר מאור השמש על ידי כדור הארץ. ליקוי ירח מלא, חל כאשר כל הירח מצוי בחרוט הצל שמטיל כדור הארץ. שיא הליקוי המלא יחול בעת שהירח ימצא מתחת לאופק עבורינו, כאן בישראל, ולכן לא נזכה לראות את הליקוי במלוא הדרו.
הירח יזרח בישראל 2 דקות לאחר שהירח ייצא מחרוט הצל המלא שמטיל כדור הארץ. אולם, סביב חרוט הצל המלא שמטיל כדור הארץ מצוי חרוט נוסף, שבו רק חלק מקרני השמש מוסתר מהירח. אזור זה קרוי - אזור צל חלקי או פנאומברה בלעז (צופה המצוי על הירח, יראה שכדור הארץ מסתיר רק חלק מדיסקת השמש). כאשר הירח מצוי בחרוט הצל החלקי, קשה להבחין בירידה משמעותית באורו של הירח. עם זריחת הירח בישראל, יהיה אפשר לראות בכתם צל קלוש הנוגס בשפתו העליונה של הירח, צל שאט-אט יעלם עד לתום הליקוי בשעה 18:08.
אולם אל ייאוש - ב-27 ביולי השנה, ליל ט"ו באב, ייראה בישראל ליקוי ירח מלא במלוא הדרו. מה שאומר שבלילה שבו נהגו בנות ירושלים ללבוש לבן ולחולל בכרמים כשאור הירח המלא מאיר את צלליותיהן בינות לגפנים - לא יאיר הפעם. חכו לשנה הבאה.
לאלה הרוצים לצלם את הירח המלא, כחול וכדומה - למעשה צילום הירח המלא הכחול או סופרמון אינו שונה מכל צילום ירח אחר ומה שייעשה את התמונה למעניינת יהיה הרקע שאתם בוחרים לתת עבורו הירח הזורח באופק.
מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בספר השנה האסטרונומי לשמי ישראל לשנת 2018 ובעמוד הפייסבוק שירת הכוכבים
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , מצפה הכוכבים גבעתיים, אוניברסיטת בר-אילן
