לאכול מתוך שינה: איך מטפלים באכילה לילית
רבים מתארים התקפים של אכילה לילית כקושי עיקרי בירידה במשקל. האם זו בעיה שקשורה לשינה, או שמא מדובר בהפרעת אכילה שגורמת להשמנה? נוירולוגית ופסיכולוג מסבירים - וגם נותנים תרגילים פשוטים ליישום שיעזרו להתמודדות עם התופעה
הקשר בין אכילה ושינה הוא דו-כיווני ומורכב. מצד אחד, שינה טובה עשויה לסייע בוויסות רגשי וביכולת לדחות סיפוקים שקשורים באכילה. מצד שני, האכילה עצמה עשויה להשפיע על איכות השינה. שני התהליכים הללו, שינה ואכילה, מתרחשים במחזוריות יומית; עיקר השינה מתרחשת בשעות הלילה ועיקר האכילה מתרחשת בשעות היום.
בזמן השינה יש ירידה בפעילות המוטורית, צריכה מופחתת של גלוקוז, עלייה ברמה של הורמון השובע לפטין (Leptin) ודיכוי של התיאבון. למרות זאת יש מצבים שבהם אכילה מתרחשת גם בשעות הלילה. את המצבים הללו אפשר לחלק לשניים - נבחין ביניהם על פי מידת המודעות שלנו בזמן האכילה. מסיבה שאיננה מובנת דיה, מקרי האכילה הלילית, משני הסוגים, שכיחים יותר בקרב נשים.
NES - סינדרום האכילה הלילית
אכילה בלילה, בצורה מודעת ומתוך ערנות מלאה, כשהמטבח ריק והבית שקט, מוגדרת כ-Night Eating Syndrome - NES. הפרעה זו עלולה לנבוע ממתח, חרדה, כעס או בדידות שהצטברו במשך היום. חלק מהאנשים נכנסים להתקפי אכילה של ממש, שעליהם הם יתחרטו למחרת. שכיחות התופעה באוכלוסייה הכללית מוערכת בכ-1.5%, בחולים פסיכיאטריים לא מאושפזים בכ-12% ובאוכלוסיית מבוגרים שמוגדרים כבעלי עודף משקל - בכ-27%.
ההגדרה כהפרעה כוללת לרוב התקפי אכילה מודעת, לפחות פעמיים בשבוע, כאשר היקף צריכת הקלוריות לאחר ארוחת הערב הוא לפחות 25% מכלל הקלוריות שנאכלו באותו יום. על פי רוב יש חוסר חשק לאכול בבוקר, נדודי שינה ברוב לילות השבוע ושינוי מצב הרוח בשעות הערב. כל זאת בתקופה של שלושה חודשים לפחות.
מהם הגורמים ל-NES?
קשה להצביע בדיוק על הגורמים האפשריים לתסמונת האכילה הלילית. פעולת האכילה והשפעת המזון עשויים להיות גורם מווסת ומרגיע, ואנשים רבים חווים חוסר שליטה בנושא זה. אין זה מפתיע כי דווקא בשעות הלילה, כאשר התחושות השונות צפות ועולות, עולה ומתגבר גם הרצון לאכול.
באילו מקרים עלול להתפתח NES?
מחקרים מראים כי הסיכון לתופעה גבוה יותר בקרב אנשים הסובלים מחרדה והפרעות במצב רוח כגון דיכאון, אך גם מהפרעות פסיכיאטריות אחרות או מחלות כמו סוכרת והשמנת יתר.
כאמור, מצבי מתח מתמשכים עלולים להשפיע על התפתחות של תסמונת אכילה לילית, אך גם מצבים רגשיים אחרים, כמו מצבי מתח, כעס, פיצוי, אשמה, בדידות וריקנות, עלולים להוביל לאכילה לילית מיותרת. אפשר להתייחס לרגשות אלה כאל ביטוי של צרכים שונים - למשל צורך באהבה, משמעות, הכלה, הנאה - והאוכל הוא מעין תחליף זמני ונגיש המספק מענה טבעי על הצורך.
אכילה לא מודעת מתוך שינה - SRED
אכילה לילית עלולה להתרחש גם מתוך שינה בצורה בלתי מודעת או במודעות חלקית, וזוהי פאראסומניה – פעילות חריגה מתוך שינה שכינויה Sleep Related Eating Disorder - SRED. שכיחות ההפרעה באוכלוסייה הכללית לא ממש ידועה, והיא נעה, על פי מחקרים שונים, בין 0.5% ל-5% (במדגם מעורב של 700 נבדקים). אף על פי כן, ידוע כי בקרב מטופלים הסובלים מהפרעות אכילה האחוז גבוה יותר, ובמיוחד בקרב מי שמאושפזים עקב הפרעת אכילה.
"התעוררתי בבוקר, הלכתי למטבח ושמתי לב שיש המון דברים שנעלמו, אני אכלתי את זה? שוב? מוזר. אני לא מצליחה להיזכר". הפרעה זו מתאפיינת באכילה לא רצונית ולא מבוקרת במצב של מודעות חלקית או כלל ללא מודעות. הלוקים בהפרעה זו מתארים לעיתים את מצבם כ"חצי ער, חצי ישן".
איך מאבחנים SRED?
אירוע האכילה נמשך זמן קצר בדרך כלל. הוא מתחיל בין שעה לשלוש שעות לאחר ההירדמות ומאופיין בצריכת מזונות עתירי קלוריות. האכילה מתרחשת מתוך דחף פנימי וללא הרגשת רעב. בחלק מהמקרים נמצא קשר בין הפרעה זו לבין הליכה מתוך שינה והפרעות שינה נוספות. אירועים של אכילה מתוך שינה יכולים להתחיל גם כתופעת לוואי של תרופות שונות. מדובר בהפרעה נדירה יחסית.
תופעת הלוואי המטרידה ביותר של SRED היא עלייה במשקל, וזהו גם אחד הקריטריונים לאבחון ההפרעה. בנוסף, ניכרים מצוקה פסיכולוגית ורגשות אשם עקב חוסר השליטה בהתנהגות זו. הפגיעה ברצף השינה, ובמיוחד כשיש אירועים חוזרים בלילה אחד, עלולה להוביל לעייפות וישנוניות במשך היום.
איך מטפלים ב-SRED?
הטיפול בהפרעה זו כולל טיפול בהפרעת שינה ראשונית. אם מאובחנת הפרעה כזו בבדיקת שינה, הטיפול בה יהיה תרופתי - בתרופות ממשפחת ה-SSRI או טופרימט (Topiramate), ויהיה כרוך גם בהימנעות ממצבים שעלולים להחמיר פאראסומניה, כמו חסך שינה.
מה ההבדלים בין NES ל-SRED?
כיום מקובל להבחין בין ההפרעות לפי מידת המודעות לאפיזודות של האכילה, וכן לפי היקרותן של הפרעות שינה אחרות, כמו הליכה מתוך שינה או דום נשימה בשינה.
מכיוון שמודעות היא רצף ונעה בין מצבים משתנים, לעיתים קשה להגדיר את מידת ההיזכרות באפיזודה הלילית. אנשים נוטים לדווח שהם לא בדיוק זוכרים מה הם אכלו, כי לא נעים לספר מתוך בושה או אשמה, שבאמת לא זוכרים מה הם אכלו, למרות ש”לא בדיוק ישנתי, אך גם לא בדיוק הייתי ער”.
מהו הטיפול המומלץ בהפרעות אכילה לילית?
למעשה, המצב שבין שינה להתעוררות, שנקרא "היפנוגוגי", מתאפיין לעיתים בתחושות של מודעות אחרת לסביבה ולעצמי, ושל חוויה יותר רגשית, או של מחשבות חוזרות ונשנות. במצבים אלה קיים לעיתים קושי להרפות, לנוח ולהשתחרר לתוך שינה עמוקה, והקושי הזה עלול להוביל לאכילה לא נשלטת.
מעבר לאבחון אצל מומחים להפרעות שינה, טיפולים תרופתיים ו-CBT, היפנוזה רפואית יכולה לסייע לעיתים בטיפול בהפרעות השינה השונות על ידי עבודה עם "היפנוזה עצמית" בזמן הכניסה לשינה.
תרגילים שמסייעים בהרחבת השליטה על האכילה
• עצמו עיניים לדקה לפני האכילה: בזמן שהעיניים עצומות אפשר לספור בלב לאחור מ-20 עד 1, לעורר מודעות לחושים השונים, או לחזור על משפט עצמי מחזק או תמונה מחזקת.
• תרגלו נשימה איטית, מודעות והנאה תוך כדי האכילה בשעות היום.
• כשאתם אוכלים במהלך היום, שאלו את עצמכם: מה אני מרגיש/ה עכשיו? מהו הצורך שעולה? איזה מענה אחר אוכל לתת לצורך הזה?
• שנו את שגרת הערב שלכם - שמעו מוזיקה, השתתפו בשיעור, תרגלו תנועות מהנות ונסו פעילויות חדשות.
הכותבים: ד"ר דליה שכטר, נוירולוגית, מומחית לאבחון וטיפול בהפרעות שינה ; נפתלי אדרי, פסיכולוג רפואי מומחה, טיפול בהיפנוזה ו-CBT
לפנייה לכתב/ת 
