מהנדסות מבטן ומלידה

בשיתוף תעשייה אווירית

עבור נשים רבות, במיוחד עבור נערות צעירות, מדעים וטכנולוגיה הם תחומים מרתיעים עקב תדמיתם הגברית הקרה. ואכן, נתוני השנים האחרונות מעלים כי נשים מהוות 28 אחוז בלבד מקרב מקבלי תואר ראשון בהנדסה, במתמטיקה ובמדעי המחשב. בהקבלה, הן ממלאות בממוצע 23.5 אחוז בלבד מתפקידי הפיתוח בחברות ההיי־טק. בנוסף, רק 7.5 אחוזים ממייסדי הסטארט־אפים הן נשים, ורק 5 אחוזים מהשותפות בקרנות הון סיכון הן נשים. אחת הדרכים להתגבר על הרתיעה הראשונית, ודאי עבור נערות בעלות יכולות בתחומים האלו, היא לשאוב השראה ממודל נשי אחר. ומי יכול להיות מודל טוב יותר מאימא?

תשאלו את המהנדסת איה קנטור־בראל (35), שאמה, מרי קנטור (61), היא מהנדסת בכירה בתעשייה האווירית.

איה מכהנת כסמנכ"לית שיווק ומוצר בחברת ההיי־טק "Powemat", המתמחה בייצור ושיווק פתרונות טעינה אלחוטית למכשירים סלולריים. היא אימא לשתי תאומות קטנות, בעלת תואר ראשון בהנדסה ביו־רפואית ותואר שני בניהול טכנולוגיה וחדשנות, שניהם מאוניברסיטת תל־אביב.

"קיבלתי השראה ממה שראיתי בבית", היא מספרת על בחירתה בקריירה טכנולוגית. "אימי היא מהנדסת בעלת שני תארים, ואני גדלתי בבית שדגל בכך שאפשר להגיע להכל בחיים, בלי קשר למגדר. תמיד עודדו אותנו ללמוד ולהתפתח. תמיד לימדו אותי שאם אעבוד קשה - אצליח ואצטיין", היא מספרת.

איה קנטור

את חושבת שיש שוני בין האתגרים שמלווים אותך כאישה מנהלת בעולמות האלו לעומת האתגרים שבהם נתקלה אמך?

"עולמות ההנדסה וההיי־טק של היום הרבה פחות גבריים ממה שהיה בזמנה של אימי, שנכנסה לתעשייה האווירית לתפקיד טכנולוגי לפני קרוב לשלושים שנה. יתרה מכך, מדובר על תעשייה ביטחונית שהיא גברית גם ככה, וחרף הקשיים שהיא בטח חוותה כאישה היא עשתה חיל בתפקידים שלה. בזכותה אני מאמינה עד היום שהשמיים הם הגבול".

איה נמצאת בתעשיית ההיי־טק מ־2005. היא החלה את דרכה כמהנדסת אפליקציה, בהמשך עבדה כמנהלת קבוצות מוצר, וכיום, כאמור, עלתה בסולם הדרגות והפכה לסמנכ"לית. כנערה, בתיכון הנדסאים בתל־אביב, היא למדה במגמת מחשבים ופיזיקה. "אני בן אדם מאוד לוגי ואני חושבת שכל התחום הזה של מדעים ומחשבים מאוד מתאים לאופיי", היא אומרת. "יש נשים שחוששות להיכנס לעולם הטכנולוגי כי הוא נתפס כעיסוק מאוד גברי, אבל אני חושבת שזו רק תדמית. אין במקצועות הטכנולוגיה והמדעים משהו שמתאים יותר לגברים לעומת נשים. כל אישה או גבר שאוהבים ומתחברים לעולמות הלוגיים והטכנולוגיים יכולים להיכנס אליהם".

היא גם מדגישה את הגיוון בתחום. "יש נשים שחושבות שאם הן ילמדו הנדסת מחשבים אז הן יהיו חייבות ללכת לכיוון הפיתוח. הן צריכות לזכור שיש בהנדסה

מקצועות רבים, כמו אלה שאני הגעתי אליהם: ניהול מוצר, איפיון מוצרים, ניהול פרויקטים – הם נושקים לעולם ההנדסה, אבל הם לא פיתוחיים נטו, כך שאם יש נשים שנרתעות מתפקידי הפיתוח הן צריכות לדעת שיש עוד מגוון תפקידים עבורן".

מרי, אמה של איה, נמצאת בעולם ההיי־טק ארבעים שנה. היא עלתה מלטביה עם משפחתה בגיל 17. לאחר האולפן היא למדה במכינה קדם־אקדמית, השלימה תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת בן־גוריון ותואר שני בתחומים אלו במכון ויצמן. לתעשייה האווירית היא הגיעה בתום לימודיה האקדמיים, אך לאחר תקופה קצרה נאלצה לעזוב בעקבות מעברו של בעלה, פרופסור לפיזיקה, לארה"ב. היא עבדה מספר שנים בחברות היי־טק אמריקאיות, ולאחר חזרתה לארץ השתלבה שוב בתעשייה האווירית.

"את הסיבוב השני שלי בתעשייה האווירית התחלתי ב־1989 בתחום פיתוח התוכנה. במסגרת זו בניתי את תחום התוכנה במפעל תמ"מ וכיהנתי בו כראש תחום תוכנה. בהמשך הקריירה עברתי לחטיבת כלי טיס צבאיים במפעל מל"ט, ושם אני עובדת מאז. נכון להיום אני מכהנת כראש מינהלת פרויקט בחטיבה הזו", היא מציינת.

אני מתאר לעצמי שכשהיית צעירה עולם הטכנולוגיה נשלט רובו ככולו על ידי גברים. לא חשבת אז על מסלול אחר?

"מגיל 16 ידעתי שאני טיפוס ריאלי ושאני רוצה ללמוד ולעסוק בתחום המחשבים. אימא שלי הייתה מורה לספרות, אבל מגיל צעיר ידעתי שאעסוק בכימיה או במחשבים, וכך עשיתי". המסלול לא תמיד היה קל. "להיות אישה מנהלת בתעשיות הביטחונית זה לעיתים דבר מאתגר. הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי אישה בודדה בישיבות מלאות בגברים, רובם יוצאי צבא. זה בהחלט לא פשוט וצריך לדעת לתמרן ולהתמודד עם זה".

מרי קנטור

את חשה שהתווית את הדרך לבתך?

"תמיד דגלתי בשיטה חינוכית שאומרת שכל אחד יכול להצליח אם הוא רק יתאמץ. כל בן אדם, לא משנה אם מדובר בגבר או באישה, צריך ללמוד ולעשות מה שהוא אוהב. נשים לא צריכות לחשוב שהן צריכות לעסוק רק בתחומים הומניים כי הם מתאימים יותר למגדר שלהן. איה, בתי, היא דוגמא אידיאלית לדרך הזו". 

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף תעשייה אווירית