בן שנתיים עם עיפרון ביד: חייו של חיים גורי בתמונות
תמונת ילדות שחזתה את העתיד, חייל בתעלה, מחברות השירים הראשונות, הפעילות הפוליטית והזכייה בפרס ישראל - במהלך 94 שנותיו לקח חיים גורי חלק מהותי בבניית המדינה ותרבותה. צילומים מתחנות בחייו מציעים קווים שונים לדמותו
חיים גורי (גורפינקל) נולד בשנת 1923 בתל אביב. ברבות השנים הפכה דמותו מרכזית ביצירת המטען התרבותי של מדינת ישראל. הוא נפטר בגיל 94, ובמהלך כמעט מאה שנה ראה איך המדינה הצעירה קורמת עור וגידים, ולקח חלק פעיל בבנייתה ובעיצובה.
גורי התגייס לפלמ"ח כנער צעיר, ולחם במלחמת תש"ח בחטיבת הנגב. במהלך חייו הוסיף להילחם במערכות ישראל ובו בזמן כתב שירים על שלום. ידו כתבה בתחום הרוח שירה וספרות, ובתחום העיתונאות הביע את דעותיו הפוליטיות ופעל להגשמתן. הוא נכח בנקודות המפנה של החברה הישראלית ויצירתו נחשבת אחת מאבני הבניין של התרבות בארץ.
עם מותו, צללנו אל הארכיונים ושלינו מהקטלוג העצום את חייו של חיים גורי בתמונות.
חיים גורי נפרד מהנגב: "הנוף הזה מרפא הכל"
ראומה ויצמן על חיים גורי: "כשראיתי אותו בגיל 17 אמרתי 'וואו, איזה בחור'"
בתו של חיים גורי: "אבא היה צעיר בן 94"
סיפורה של "הרעות": בחזרה לשירו הקאנוני של חיים גורי
מבין תמונותיו הראשונות, בגיל שנתיים, אוחז עיפרון - כבר אז ידע מהו ייעודו.
מוזה: מחברת שירים ועל כריכתה שורה מתוך שירו של נתן אלתרמן "פגישה לאין קץ".
כילד למד בקיבוץ אלפא ובבית הספר החקלאי "כדורי". כאן עם חבריו לבית הספר בנטיעות ט"ו בשבט.
דף ממחברת השירים: "עיר החורף", חיפה, פברואר 1994.
במלחמת העצמאות גורי לחם בחטיבת הנגב של הפלמ"ח. מאוחר יותר בחייו לקח חלק גם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור. כאן הוא מצולם בתעלת סואץ, בשנת 1971.
פועלו של גורי חרג בהרבה מתחום השירה, אל ספרות, תרגום, עיתונאות ואפילו קולנוע.
"מורעל געגועים, וגדוש דמיון אני" - מתוך אחת ממחברות שיריו.
ידע גם לחגוג: לצד הפוליטיקאי ומפקד הפלמ"ח יגאל אלון ביום הולדתו.
"אני בא לכתֹב לכם על משהו מוזר, על דבר הפחד. נולדתי עמו והוא היה צִלי", מתוך כתביו של גורי.
הארץ הוקירה את יצירתו בפרסים רבים בהם פרס ביאליק, פרס סוקולוב, פרס אוסישקין לשירה וכמובן פרס ישראל, אותו העניק לו שר החינוך דאז יצחק נבון במסגרת אירועי חגיגות יום העצמאות ה-41 למדינת ישראל.
גורי לצד הסופר והמתרגם בן דורו וחתן פרס ישראל בעצמו, חנוך בר טוב.
לאורך חייו שיריו הגדירו תקופות ומצבים בחיים, משירי מלחמה ועד שירי בדידות ואהבה, מ"שיר הרעות" ו"באב-אל-וואד", ועד "בנגב" ו"אני גר כעת בספר ישן".
גורי לצד העיתונאי והסאטיריקן דידי מנוסי.
בהלווייתו של יוסף טבנקין, ממפקדי הפלמ"ח במלחמת השחרור.
בפוזה טיפוסית, עם העט והמקטרת.
גורי לצד חבריו לנשק משוחח עם הרמטכ"ל דאז בני גנץ, בטקס התייחדות עם לוחמי תש"ח שנפלו במלחמת העצמאות בבית עלמין צבאי בקרית ענבים, 2014.
חיים גורי ורובי ריבלין בטקס הזיכרון לחטיבת הראל למפקדה הראשון יצחק רבין, שלמד עם גורי בבית הספר, ירושלים, 2015.
לצד אישתו עליזה עמה התחתן ב-1952, אחרי שהיתה חברתו לנשק בפלמ"ח. נולדו להם שלוש בנות: יעל, נועה וחמוטל. במותו היה גורי סב לשישה נכדים.
לפנייה לכתב/ת 
