שתף קטע נבחר

בן שנתיים עם עיפרון ביד: חייו של חיים גורי בתמונות

תמונת ילדות שחזתה את העתיד, חייל בתעלה, מחברות השירים הראשונות, הפעילות הפוליטית והזכייה בפרס ישראל - במהלך 94 שנותיו לקח חיים גורי חלק מהותי בבניית המדינה ותרבותה. צילומים מתחנות בחייו מציעים קווים שונים לדמותו

חיים גורי (גורפינקל) נולד בשנת 1923 בתל אביב. ברבות השנים הפכה דמותו מרכזית ביצירת המטען התרבותי של מדינת ישראל. הוא נפטר בגיל 94, ובמהלך כמעט מאה שנה ראה איך המדינה הצעירה קורמת עור וגידים, ולקח חלק פעיל בבנייתה ובעיצובה. 

 

גורי התגייס לפלמ"ח כנער צעיר, ולחם במלחמת תש"ח בחטיבת הנגב. במהלך חייו הוסיף להילחם במערכות ישראל ובו בזמן כתב שירים על שלום. ידו כתבה בתחום הרוח שירה וספרות, ובתחום העיתונאות הביע את דעותיו הפוליטיות ופעל להגשמתן. הוא נכח בנקודות המפנה של החברה הישראלית ויצירתו נחשבת אחת מאבני הבניין של התרבות בארץ.

 

עם מותו, צללנו אל הארכיונים ושלינו מהקטלוג העצום את חייו של חיים גורי בתמונות.

 

חיים גורי נפרד מהנגב: "הנוף הזה מרפא הכל"

ראומה ויצמן על חיים גורי: "כשראיתי אותו בגיל 17 אמרתי 'וואו, איזה בחור'"

בתו של חיים גורי: "אבא היה צעיר בן 94" 

סיפורה של "הרעות": בחזרה לשירו הקאנוני של חיים גורי

 

 

 

 (ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית) (ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית)
(ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית)

מבין תמונותיו הראשונות, בגיל שנתיים, אוחז עיפרון - כבר אז ידע מהו ייעודו.

 

 (ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית) (ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית)
(ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית)

מוזה: מחברת שירים ועל כריכתה שורה מתוך שירו של נתן אלתרמן "פגישה לאין קץ".

 

 (ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית) (ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית)
(ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית)

כילד למד בקיבוץ אלפא ובבית הספר החקלאי "כדורי". כאן עם חבריו לבית הספר בנטיעות ט"ו בשבט.

 (ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית) (ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית)
(ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית)

דף ממחברת השירים: "עיר החורף", חיפה, פברואר 1994.

 (צילום: אלי לנדאו, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית) (צילום: אלי לנדאו, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)
(צילום: אלי לנדאו, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)

במלחמת העצמאות גורי לחם בחטיבת הנגב של הפלמ"ח. מאוחר יותר בחייו לקח חלק גם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור. כאן הוא מצולם בתעלת סואץ, בשנת 1971.

 

 (צילום: דוד רובינגר) (צילום: דוד רובינגר)
(צילום: דוד רובינגר)

 פועלו של גורי חרג בהרבה מתחום השירה, אל ספרות, תרגום, עיתונאות ואפילו קולנוע. 

 

 (ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית) (ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית)
(ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית)

"מורעל געגועים, וגדוש דמיון אני" - מתוך אחת ממחברות שיריו.

 

 (צילום: Israel Press & Photo Agency photographer, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית) (צילום: Israel Press & Photo Agency photographer, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)
(צילום: Israel Press & Photo Agency photographer, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)
נאבק על צביונה של הארץ כפי שהאמין שעליה להיראות - במחאה מחוץ לכנסת נגד ההצעה להחזרת הגולן בשנת 1971.

 

 (צילום: דני גוטפריד, ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית) (צילום: דני גוטפריד, ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית)
(צילום: דני גוטפריד, ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית)

ידע גם לחגוג: לצד הפוליטיקאי ומפקד הפלמ"ח יגאל אלון ביום הולדתו.

 

 (ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית) (ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית)
(ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית)

"אני בא לכתֹב לכם על משהו מוזר, על דבר הפחד. נולדתי עמו והוא היה צִלי", מתוך כתביו של גורי.

 

 (צילום: יעקב סער, לע"מ) (צילום: יעקב סער, לע
(צילום: יעקב סער, לע"מ)

הארץ הוקירה את יצירתו בפרסים רבים בהם פרס ביאליק, פרס סוקולוב, פרס אוסישקין לשירה וכמובן פרס ישראל, אותו העניק לו שר החינוך דאז יצחק נבון במסגרת אירועי חגיגות יום העצמאות ה-41 למדינת ישראל.

 (צילום: ציון ציפריס, ארכיון העולם הזה) (צילום: ציון ציפריס, ארכיון העולם הזה)
(צילום: ציון ציפריס, ארכיון העולם הזה)

גורי לצד הסופר והמתרגם בן דורו וחתן פרס ישראל בעצמו, חנוך בר טוב.

 

 (ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית) (ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית)
(ארכיון חיים גורי, הספרייה הלאומית)

לאורך חייו שיריו הגדירו תקופות ומצבים בחיים, משירי מלחמה ועד שירי בדידות ואהבה, מ"שיר הרעות" ו"באב-אל-וואד", ועד "בנגב" ו"אני גר כעת בספר ישן". 

 

 (צילום: ענת סרגוסטי, ארכיון העולם הזה) (צילום: ענת סרגוסטי, ארכיון העולם הזה)
(צילום: ענת סרגוסטי, ארכיון העולם הזה)

גורי לצד העיתונאי והסאטיריקן דידי מנוסי. 

 

 (צילום: אלי דסה, ארכיון העולם הזה) (צילום: אלי דסה, ארכיון העולם הזה)
(צילום: אלי דסה, ארכיון העולם הזה)

בהלווייתו של יוסף טבנקין, ממפקדי הפלמ"ח במלחמת השחרור.

 (צילום: צביקה טישלר, ארכיון העולם הזה) (צילום: צביקה טישלר, ארכיון העולם הזה)
(צילום: צביקה טישלר, ארכיון העולם הזה)

בפוזה טיפוסית, עם העט והמקטרת.

 

 (צילום: מיכאל קרמר) (צילום: מיכאל קרמר)
(צילום: מיכאל קרמר)
לצד תאריו הרבים גורי היה גם עיתונאי וכאן הוא מופיע לצד שתי קולגות: לוחמת הפלמ"ח והעיתונאית נתיבה בן יהודה ואיש ידיעות אחרונות העיתונאי יחזקאל אדירם, במסיבת פרידה לדן בן אמוץ.

 

 (צילום: אביגיל עוזי) (צילום: אביגיל עוזי)
(צילום: אביגיל עוזי)
חיים גורי היווה השראה לדורות של יוצרים - משוררים, סופרים, אנשי רוח ותרבות. כאן בריאיון עם מאיר שלו לקראת יום הולדתו ה-90.
 

 (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
(צילום: אוהד צויגנברג)

גורי לצד חבריו לנשק משוחח עם הרמטכ"ל דאז בני גנץ, בטקס התייחדות עם לוחמי תש"ח שנפלו במלחמת העצמאות בבית עלמין צבאי בקרית ענבים, 2014.


 (צילום: מארק ניימן, לע"מ) (צילום: מארק ניימן, לע
(צילום: מארק ניימן, לע"מ)

חיים גורי ורובי ריבלין בטקס הזיכרון לחטיבת הראל למפקדה הראשון יצחק רבין, שלמד עם גורי בבית הספר, ירושלים, 2015.

 

 (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
(צילום: אלכס קולומויסקי)

לצד אישתו עליזה עמה התחתן ב-1952, אחרי שהיתה חברתו לנשק בפלמ"ח. נולדו להם שלוש בנות: יעל, נועה וחמוטל. במותו היה גורי סב לשישה נכדים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ורדי כהנא
חיים גורי. 2018-1923
צילום: ורדי כהנא
לאתר ההטבות
מומלצים