מצעד האיוולת של ארדואן
תמך במורדים הסורים ואז באויביהם האיסלאמיסטים, התנגד בחריפות למשטר אסד - וניהל מו"מ עם בעלי בריתו סוריה ואיראן, סייע לדאעש והתנגד לו. פעולות נשיא טורקיה בשנים האחרונות מתאפיינות בחוסר עקביות ולעיתים בהיעדר היגיון, ונראה שהמבצע בסוריה נגד הכורדים מוביל לדרך ללא מוצא
קשה להבין את המדיניות של הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן בשנים האחרונות. יש ניגוד בסיסי בשלטונו, בין המגמה השמרנית האיסלאמיסטית ובין המדיניות הכלכלית הליברלית ומאמציו להתקרב לאיחוד האירופי ולארצות הברית.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
מלבד זאת, פעולותיו בשנים האחרונות מתאפיינות בחוסר עקביות ולעתים בהיעדר היגיון: מתומך במורדים בסוריה הפך לתומך באויביהם האיסלאמיסטים; אחרי שהתנגד בחריפות למשטר הסורי בגד במורדים ופתח במשא ומתן עם תומכיו של בשאר אסד רוסיה ואיראן; אחרי שסייע בעקיפין לדאעש התנגד ל"מדינה האיסלאמית" וספג פיגועים; הוא ניהל מגעים עם הכורדים בעיראק - אך נלחם בכורדים בסוריה.
גם מהלכו האחרון של ארדואן, המבצע הצבאי של טורקיה בחבל עפרין הכורדי שבצפון סוריה, מעורר שאלות על שיקול הדעת שלו. מבצע זה פותח מערכה חדשה במלחמת האזרחים הסורית ומסבך אותה עוד יותר. המבצע הטורקי עלול לפגוע ביחסי ארדואן עם ארצות הברית וגרמניה. האם ארדואן הפסיק להיות האיסלאמיסט הפרגמטי וכעת פועל מהבטן? מה יהיו ההשלכות של מדיניות טורקיה על האזור?
התחיל כסיפור הצלחה
ארדואן, כיום בן 63, החל את דרכו כמוכר לימונדה ובייגלה ברחובות איסטנבול - והפך לראש העיר שלה. ב-2003 נבחר לראשות ממשלת טורקיה וכיהן בתפקיד 11 שנה, ומאז 2014 הוא מכהן בתפקיד נשיא המדינה. ב-2001 ייסד ארדואן את המפלגה האיסלאמית "מפלגת הצדק והפיתוח", עמד בראשה וניצח בבחירות. הוא הצליח לעלות לשלטון בניגוד לרוח החילונית של מייסד טורקיה המודרנית מוסטפה כמאל אטאטורק, בניצול משבר כלכלי. למרות עמדתו האיסלאמיסטית ותמיכתו בתנועת "האחים המוסלמים" ניהל ארדואן כלכלה ליברלית שפתוחה לשווקי המערב.
הצמיחה הכלכלית של טורקיה בימי שלטונו היא סוד כוחו הפוליטי של ארדואן והיא תרמה לפופולריות שלו ברחוב הטורקי. במאמציו להתקבל לאיחוד האירופי הנהיג ארדואן לא מעט רפורמות שתרמו לקידום הכלכלה ולמלחמה בשחיתות. למרות האג'נדה האיסלאמית שלו התנהל ארדואן בפרגמטיות בענייני חוץ ופנים, ובכל זאת לא צלחה הצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי, כיוון שאירופה חשש מגל הגירה שיציף אותה והאשימה את טורקיה בפגיעה בזכויות אדם.
מלחמת האזרחים בסוריה פתחה בפני ארדואן חלון הזדמנויות אדיר. על ידי תמיכה ברוב הסוני יכול היה ארדואן להיות הגיבור המושיע של רוב העם הסורי.
שרשרת הטעויות של השנים האחרונות
בראש ובראשונה נכשל ארגון האופוזיציה הסורית: בראשית המרד נגד אסד תמך ארדואן ב"צבא סוריה החופשי" החילוני, המורכב מעריקים של הצבא הסורי. "צבא סוריה החופשי" התארגן בטורקיה, השתלט על צפון סוריה וחדר לשטחים נוספים בדרומה ובמערבה, ובאיסטנבול התכנסה האופוזיציה למשטר בסוריה.
טורקיה קלטה את רוב הפליטים הסורים, אולם האופוזיציה כשלה בשל ניתוקה מצבא העריקים ובגלל סכסוכים פנימיים בין מנהיגיה. ארגון "צבא סוריה החופשי" נכשל אפוא לחלוטין ופעל ללא תיאום, כאוסף מיליציות.
שנית טעה ארדואן כשתמך באיסלאמיסטים בסוריה: מ-2012 החלו טורקיה וקטאר לתמוך באופוזיציה האיסלאמית, שכרסמה אט-אט בכוחו של "צבא סוריה החופשי" והשתלטה על שטחיו. האופוזיציה למשטר הסורי נעשתה יותר ויותר דתית קיצונית, מה שהצדיק את התעמולה של משטר אסד, שלפיה הנשיא הסורי מגן על החילונים ועל המיעוטים מפני הקנאות הדתית.
גם התמיכה ב"אחים המוסלמים" במצרים, בסודאן ובקטאר התבררה כטעות: טורקיה תמכה בממשלה שנבחרה במצרים בבחירות 2012 בראשותו של מוחמד מורסי, איש "האחים המוסלמים". אחרי ההפיכה של הגנרל עבד אל-פתאח א-סיסי בקיץ 2013 הביעה התנגדות חריפה למשטרו של האחרון בטענה שאינו חוקי.
יחסי טורקיה ומצרים הגיעו לשפל עד כדי ניתוק היחסים. תמיכת טורקיה באופוזיציה של "האחים המוסלמים" והתחממות יחסי טורקיה עם סודן, יריבתה של מצרים, מאיימות כעת על משטרו של א-סיסי. ארדואן הרחיק את ארצו עוד יותר מהציר הסוני המתון, כשבתקופת המשבר בין סעודיה ובין קטאר החליט לשלוח לנסיכות הקטארית חיילים טורקים להגנתה.
ארדואן שגה גם במתן סיוע לדאעש: ב-2014 החלה טורקיה לאפשר לאלפי ג'יהאדיסטים לחצות את גבולה ולהצטרף לשורות "המדינה האיסלאמית" בצפון סוריה. טורקיה קיוותה שדאעש יחסל את הכורדים, המאיימים על גבולה הדרומי. המיעוט הכורדי בטורקיה מאיים על שלטון ארדואן; מיליצית "יחידות הגנת העם" הכורדית בסוריה (YPG) מואשמת בסיוע ל"מפלגת הפועלים הכורדיסטנית" (המחתרת הכורדית, PKK), המוציאה לפועל פיגועי טרור בטורקיה. אך בניגוד לתקוותו של ארדואן שדאעש יפגע בכורדים, חיסל הארגון את האופוזיציה בכל צפון סוריה וסייע בכך להישרדות אסד.
לא זו בלבד שהסיוע הטורקי לדאעש לא סייע להיפטר מהכורדים, אלא שהוא גרם לאובדן האמון של ארה"ב בממשל הטורקי כבעל ברית מהימן נגד משטר אסד. חלום הבלהות של ארדואן התגשם: האמריקנים הפכו את הכורדים לבעלי בריתם החשובים ביותר בסוריה, חימשו ואימנו אותם. כך הסתייע בידי הכורדים לכבוש שטחים נרחבים מידי דאעש ולהקים סוג של אוטונומיה כמעט בכל צפונה של סוריה.
כדי לשקם את יחסיו עם ארה"ב אִפשר ארדואן לאמריקנים להשתמש בבסיס האווירי באינצ'רליק ולתקוף את דעאש משם, כלומר משטח טורקיה. הנחש הארסי שגידל ארדואן ליד הגבול הטורקי הכיש בסופו את מי שהאכיל אותו, ודאעש החל להוציא לפועל פיגועים על אדמת טורקיה. טורקיה ספגה פיגועים מה-PKK הכורדי ומדאעש גם יחד. הפיגועים האלה - וגל הרדיפות והמעצרים של ארדואן נגד מתנגדי המשטר מאז ניסיון ההפיכה הצבאי הכושל ביולי 2016 - פגעו בתיירות הטורקית והבריחו משקיעים רבים מהמדינה.
צעד שגוי נוסף היה פתיחת המשא ומתן עם איראן ורוסיה: בסוף 2015 הפילה טורקיה מטוס רוסי שחדר לשטחה. על מנת להימנע מעימות עם רוסיה החלה טורקיה להתקרב למוסקבה. בשנים 2017-2016 התקרבה טורקיה לרוסיה ולאיראן והחל משא ומתן למציאת פתרון לכאורה למלחמת האזרחים בסוריה.
בוועידות אסטנה (קזחסטן) וסוצ'י (רוסיה) הסכימה טורקיה לערוב להפסקת אש של המורדים, ואילו הצבא הסורי בחסות רוסיה והמיליציות בחסות איראן המשיכו במלחמה והפרו את ההסכמים ללא הרף. ההתערבות הטורקית והסכמתה לייצג את האופוזיציה במשא ומתן רק פילגו והחלישו עוד יותר את המורדים בסוריה.
רבים מהמורדים הסורים האשימו את טורקיה בבגידה באופוזיציה. עד מהרה גילתה טורקיה כי שום פתרון אינו מושג בסוריה וכי רוסיה ואיראן השתמשו בה, בטורקיה, לקדם הישגים צבאיים בשטח. חלב, בירת המורדים בצפון, נפלה בידי המשטר הסורי בסוף 2016, והצבא הטורקי ישב בחיבוק ידיים. עתה מפקירה טורקיה את חבל אידליב, הנתון לשליטת המורדים.
על סף פיצוץ בין ארה"ב לטורקיה?
החוליה האחרונה בשרשרת הטעויות עלולה לעלות לארדואן ביוקר. לאחרונה פתחה טורקיה במבצע "ענף זית", שהוא המשכו של מבצע "מגן הפרת" מ-2016 ומטרתו לפגוע בכורדים בחבל עפרין, צפונית לחלב. לצורך כך החיו הטורקים מחדש את "צבא סוריה החופשי", הפעם ככלי בידיהם נגד הכורדים. בכך הרסו הטורקים ברית חשובה שהתקיימה בין "צבא סוריה החופשי" הערבי והכורדים שלחמו יחד נגד דאעש.
לפעילות הטורקית השלכות מסוכנות ביותר. ראשית, מיקוד המלחמה של טורקיה בכורדים מפנה את זירת אידליב הסמוכה לצבא אסד והרוסים ומאפשר לאלה להילחם במורדים במחוז זה ללא חשש מהתערבות טורקית. שנית, המבצע הטורקי פוגע במאמצי הכורדים לחסל את אחרוני מעוזי דאעש. הכוחות הכורדיים צריכים להתארגן כעת להגנה על עפרין במערב במקום לסיים את המלחמה נגד שרידי "המדינה האיסלאמית" בגבול עיראק במזרח.
לאחרונה הפנה ארדואן איום מפורש לעבר הכוחות האמריקניים במנביג' ודרש כי יתפנו מהעיר, שאותה מתכוון הצבא הטורקי להתקיף. טורקיה מחתה על הסיוע הנרחב של ארה"ב לכורדים, הנחשבים לטרוריסטים באנקרה. כעת יש לארדואן שאיפות גדולות לחסל את הישות הכורדית בצפון סוריה. אולם בדרכו עומדת מיליציה כורדית מאומנת ומחומשת היטב ו-2,000 חיילים אמריקנים המוצבים בשטחי הכורדים.
הרוסים אינם מתערבים אלא מביטים בסיפוק רב במתיחות הטורקית-אמריקנית. רוסיה מקווה כי העוינות הטורקית תגרום לכורדים בחבל עפרין לבקש את חסותה של רוסיה, וכך תשיב רוסיה את השטח לידיו של המשטר הסורי. עם זאת, יש להניח כי האמריקנים לא יזנחו את הכורדים. נהפוך הוא, האמריקנים הכריזו לאחרונה כי אין בכוונתם להפקיר את הזירה הסורית.
נראה כי ארה"ב מעוניינת להרחיב בעתיד את נוכחותה בחבל הכורדי ולהקים בסיס אווירי בקמישלי, שישמש משקל נגד לבסיס הרוסי בחמימים ליד לטקיה. טורקיה תנסה להימנע מהתנגשות עם ארה"ב מאחר שהיא חברה בנאט"ו. מבחינה כלכלית ארדואן רוצה לשמר את היציבות הכלכלית שהיא יסוד הישרדותו הפוליטית. טורקיה אינה נסמכת על גז או על נפט אלא על כלכלת שוק, ולכן היא תלויה במסחר עם המערב. ארה"ב פנתה לטורקיה בדרישה לסיים את המבצע בעפרין, וגם גרמניה הצטרפה לקריאה זאת באיום להקפיא את מכירת הטנקים לטורקיה. בקונגרס האמריקני אפילו הועלו הצעות להטיל סנקציות נגד טורקיה.
החרפת המלחמה של טורקיה בכורדים מאיימת ליצור משבר עם המערב ומשחקת לידי הרוסים. מצעד האיוולת ממשיך. נראה כי ארדואן מוביל את טורקיה לכביש ללא מוצא.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם ומלמד ערבית באוניברסיטת חיפה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ובמחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
