רודן אריתריאה: "ישראל צריכה להעניק לכל מגורש 50 אלף דולר"
בראיון נדיר הביע הנשיא איסאייס אפוורקי את חוסר שביעות רצונו מתוכנית גירוש מבקשי המקלט: "צריך לתת להם יותר מ-3,500 הדולר שמוצעים כעת". לדבריו, המהגרים פותו לברוח מהמדינה כדי לארגן אופוזיציה חמושה נגדו - "אבל המזימה החתרנית כשלה והם הפכו לנטל"
רודן אריתריאה לא מרוצה מתוכנית הגירוש של מבקשי המקלט וטוען כי יש להעניק לכל אחד העוזב את ישראל לא פחות מ-50 אלף דולר. בראיון נדיר הביע נשיא אריתריאה את חוסר שביעות הרצון שלו מתוכנית ישראל לגרש עשרות אלפי מבקשי מקלט אפריקנים ואמר כי מגיע להם יותר מ-3,500 הדולר שמוצעים להם תמורת עזיבה.
בראיון שפורסם באתר הממשלה היום (ד') אמר הנשיא איסאייס אפוורקי כי המהגרים מארצו ומסודן שילמו "מחיר יקר" למבריחים כדי להגיע לישראל ומגיע להם לקבל יותר מ-50 אלף דולר. רבים ממבקשי המקלט טענו כי ברחו מהמשטר הדיקטטורי באריתריאה, שם גברים מגויסים לצבא לכל ימי חייהם, בתנאים הדומים לעבדות.
הנשיא אפוורקי טען כי המהגרים מאריתריאה פותו להימלט מארצו כדי לארגן אופוזיציה חמושה נגדו, אבל אמר כי "המזימה החתרנית" כשלה - והמהגרים הפכו לנטל. הוא אמר כי אריתריאה הציעה לקלוט את כל המהגרים, אבל הרשויות בישראל סירבו.
התוכנית לגירוש מבקשי המקלט, שעתידה לצאת לפועל ב-1 באפריל, מתמקדת בנתיני אריתריאה וסודן שחצו את הגבול ממצרים באופן בלתי חוקי. לפי דו"ח נתוני הזרים בישראל של רשות האוכלוסין וההגירה לסיכום שנת 2017, מדובר על 34,187 בני אדם, מהם 26,563 מאריתריאה ו-7,624 מסודן. כל מי שבקשת המקלט שהגיש לא התקבלה, או שלא הספיק להגיש בקשת מקלט עד 1 בינואר 2018 - יגורש.
עד כה, מ-12,136 בקשות מקלט שהוגשו - רק 11 התקבלו ומגישיהן הוכרו כפליטים: עשרה מהם מאריתריאה ואחד מסודן. לעומת זאת, בעולם המערבי אחוזי ההכרה בשנת 2017 באריתריאים כפליטים עומד על כ-90% ובסודנים על כ-57%. ברשות האוכלוסין וההגירה מסבירים את הפער בכך שישנן מדינות שמרחיבות את הגדרת הפליטות שנדרשת על ידי אמנת האו"ם שישראל חתומה עליה.
בפני המועמדים לגירוש עומדות כעת שתי אפשרויות: עזיבה לרואנדה (או למדינות המוצא שלהם, אם בכך יחפצו) "מרצון", תמורת תשלום של 3,500 דולר לאדם ומימון כרטיס הטיסה, או כליאה לפרק זמן בלתי מוגבל בבית הסוהר "סהרונים" שבנגב. כאמור, החל מ-1 באפריל, כל מי שמועמד לגירוש ולא ייצא מרצונו - ייכלא או יגורש. כמו כן, הסכום שמבקשי המקלט יקבלו בעת הגירוש יילך ויפחת בהדרגה.
עד לאחרונה הונהגה בישראל "מדיניות אי-הרחקה זמנית" בעניינם של נתינים מאריתריאה וסודן עקב המצב במדינות המוצא שלהם. במקרים הללו נעשה הדבר במסגרת תוכנית "יציאה מרצון" לארץ המוצא או למדינה אחרת. ישראל חתמה עם שתי מדינות באפריקה, רואנדה ואוגנדה, על הסכם לקליטתם. מאז תחילת נוהל "יציאה מרצון" בשנת 2014 עזבו את ישראל 15,030 זרים מאריתריאה וסודן - 9,695 מהם מאריתריאה ו-5,335 מסודן.
קצב ה"עזיבה מרצון" לא סיפק את ממשלת ישראל, והיא הודיעה כי חתמה על הסכם עם "מדינה שלישית", שאליה יועברו המגורשים. ההסכם הוא סודי, אך ידוע כי מדובר ברואנדה. ההסכם תוקן כדי להתיר את העברתם של מבקשי המקלט אליה גם בכפייה, ולפיו תמורת כל מבקש מקלט שיועבר אליה - רואנדה תקבל 5,000 דולר.
רואנדה מצידה מכחישה את קיומו של הסכם כזה. מעדויות רבות של מבקשי מקלט שהועברו עד כה לרואנדה, עולה שהאחרונה אינה מעוניינת בהישארותם ואינה מקנה להם שום מעמד. רבים מהם נדחקים בחזרה למעגל הפליטות ונודדים בין מדינות אפריקה או מנסים את מזלם ועולים על סירות רעועות בדרך לאירופה, בתקווה לקבל בה מקלט קבוע. עם זאת, ישראל טוענת כי רואנדה היא מדינה בטוחה ויציבה, וכי בהסכם שנחתם עמה ניתנו ערבויות שאותם מבקשי מקלט שיגורשו אליה יזכו ליחס טוב וישתקעו בה.
לפנייה לכתב/ת 
