הקלף החשאי נגד חיזבאללה: כך הצנחנים יילחמו בעומק דרום לבנון
אוכל ומים ממטבחים של תושבים לבנונים, תדלוק ממאגרי סולר בעיירות השיעיות, חבישת הפצועים מציוד רפואי שנלקח מבית מרקחת מקומי, ולמידה איך להשתמש בקלצ'ניקובים של לוחמי חיזבאללה. על רקע המתיחות מול הארגון וחזרתו ללבנון, כתב ynet הצטרף לתרגיל של הצנחנים שדימה לחימה בעומק דרום לבנון. "האורות שהלוחמים יראו באופק לא יהיו של יישובים ישראליים"
המהלומה החשאית שצה"ל מכין לחיזבאללה במלחמת הצפון הבאה: כוח צנחנים מגדוד 101 מתקדם בלילה של ירח מלא לעבר מפקדה מרכזית של חיזבאללה. הלוחמים מותקלים מטווחים קצרים, מנהלים קרב שגובה פצועים באורחים שונים, אך מצליחים במשימתם. היעד נכבש. במחשבי החמ"לים של חיזבאללה נתפסות תוכניות חשאיות ומידע אופרטיבי על המשך המלחמה. אוצר מודיעיני בידיים של צה"ל.
האזור טוהר, הרופא הגדודי מטפל בפצועים. אבל הבית רחוק. מאוד. האורות הכתומים שמנצנצים בקו הרכס הרחוק, דרומה מהם, הם לא של מטולה. רעשי מסוק הפינוי לנפגעים לא נשמעים. כשהאדרנלין בדם מתחיל לשקוע והשחר עולה, לוחמי הצנחנים מתחילים להפנים: הם בעומק דרום לבנון. אין איתם טנקים ולא ארטילריה. אף כוח אחר של צה"ל לא מתמרן בגזרה השכנה.
רק לפני ארבע שעות הם הגיעו לכאן באופן חשאי, עם תחמושת ומזון שיספיקו עד לבוקר. המרחב מאוים, והתנועה האווירית מוגבלת. לפניהם עוד ימים ארוכים, ייתכן שבועות, של לחימה באזור האפל הזה. אז מה עושים? כיצד מתגברים על הפחד, שורדים בארץ זרה והכי חשוב: ממשיכים להילחם ולנצח?
תרחיש שכזה תורגל בשבועות האחרונים על ידי כוחות של חטיבת הצנחנים, תחילה במתאר דרומי, באזור צאלים, ובהמשך, בתפנית של מלחמה בשתי חזיתות, בצפון. אופרציה מורכבת, מסוכנת, שכוללת הגעת כוחות, ועדיין מחייבת את המג"ד והמ"פים להקפיד על שקט, מהירות, חדות, התקפה ונסיגה מהירה לאחור.
בעוד שאלה מתורגלים השכם וערב עוד בשבועות הראשונים של הטירונות, השבוע זה היה משהו שונה. האתגר המנטלי והלוגיסטי יכול להיות זה שיכריע את הלחימה בעומק דרום לבנון - אחד הקלפים שצה"ל שומר למלחמת הצפון הבאה.
ההנחה היא שכוחותיו המשמעותיים של נסראללה מושקעים בדרום לבנון, ליד קו המגע. לשם צה"ל ישלח תמרון, מהיר, ברוטאלי, צוותי קרב משולבים בטנקים, נגמ"שי נמ"ר, דחפורי די-9, ריכוכי תותחנים ואלפי לוחמי חי"ר. חזרתו של חיזבאללה ללבנון מסוריה, מדמם אך בטוח בעצמו ומנוסה, לצד חילופי האזהרות בין ישראל לארגון השיעי בשבוע האחרון, רק ממחישים עד כמה אותם מצבורי אמל"ח תקני ומדינתי שמחזיק נסראללה, משומנים יותר ומחלידים פחות.
חטיבת הצנחנים קיימה בשנים האחרונות כמה פעמים צניחות גדודיות וחטיבתיות, ולא בשביל חידוש המורשת המיתולוגית או ההצדקה לכנפי הצניחה. האימון של הכוחות מהחטיבה האדומה בשלושת השבועות האחרונים התחיל בכמות חסרת תקדים, של עשרות רבות של חימושים כבדים - ואמיתיים (בניגוד לאימוני דמה מסוג זה בעבר), שהטילו עשרות מטוסי קרב מדגם F-16 בקרבת הכוחות הקרקעיים.
המ"פים והמג"ד תרגלו הכוונת אש גם ממסוקי קרב, ומעל הופעלו לטובתם כלי טיס בלתי מאוישים של חיל האוויר. אבל הסיפור האמיתי החל עם ההזנקה צפונה, לאזור הכרמל, שדימה את סבך ההרים בעומק דרום לבנון. שם נדרשו החיילים להסתדר בכוחות עצמם.
מפקד טייסת קרב שהשתתפה באימון אמר: "פתחנו תא שליטה אווירי שבו ישבו אנשי היחידה לשיתוף פעולה ומחלקת השתתפות, וממנו תפעלו וסנכרנו את הפעולות. על אף מזג האוויר החורפי ניתן לכוחות הקרקע מענה אווירי - החל מהטלת חימוש למטרות, הסקה אווירית, סריקת שטח הלחימה ופינוי פצועים".
בהנחה יותר ממבוססת שההספקה בחירום תהיה חלקית ומדודה, לתוכנית המודיעינית של הגדוד שיילחם בעומק דרום לבנון הוכנסו גם נתונים פחות מבצעיים: היכן נמצאים תחנת הדלק של הכפר, לצורך תדלוק טרקטורוני סבלי החי"ר, ואיפה ממוקם בית המרקחת הלבנוני הסמוך.
"המטרה היא להגיע כמה שיותר חשאיים ומהירים", הסביר ל-ynet סרן ינון לויאן, מפקד פלוגה מגדוד 101. "אתה צריך להיות בר בשטח ולא משנה כמה שעות שינה, אוכל, מים ותחמושת הבאת מהבית. אתה צריך להיות סוללת אנרגיה טעונה ברמה המנטלית והמבצעית. בעומק דרום לבנון יש כללים שונים. מה שיפה הוא שלכל אחד יש עצמאות ברמתו.
"כשמג"ד חושב עצמאות הוא צריך לחשוב איך הוא משנע כמות של כלים ולוחמים למקום מסוים. כשמ"פ חושב עצמאות הוא צריך לחשוב איך לדאוג מחר לאוכל ללוחמיו, וכשלוחם חושב עצמאות הוא חושב מאיזה חלון האויב יגיע, אם מהכיוון הזה או הפוך - כי הפעם זה אחרת, השמיים הם הגבול בלחימה בעומק דרום לבנון".
"יודעים שהסיפור יהיה שונה במלחמה הבאה"
כדי להמחיש באופן מקסימלי את מה שצפוי ללוחמים, מינהלת התרגיל הסתירה עבור הכוחות בבתי השכונה שבבנייה בדליית אל-כרמל ונכבשה על ידי גדוד 101 מזון מקומי, שעליו יתבססו הלוחמים בזמן אמת: ירקות ופירות, בקבוקי שמן וקופסאות שימורים. "הם פתחו ארונות ובישלו לעצמם אורז", סיפר אחד הקצינים ל-ynet. "כשהם מצאו ברז בבית בכפר, אז הם הכלירו את המים עם טבליות מיוחדות שלקחו איתם, שתו ומילאו לעצמם הלאה. הם מצאו מאגר סולר מקומי והשתמשו בו גם. במבנה שדימה בית מרקחת לבנוני השארנו להם ציוד רפואי לטובת החיילים שנפצעו. שם המשחק כאן הוא 'עצמאות'".
הקצין הבכיר מהחטיבה אבחן את מה שדורש בעיניו חיזוק: "יש לנו מה לשפר מהאימון הזה. אנחנו רוצים להביא יותר קטלניות לקצה. אנחנו משתמשים גם בתחקירים מקרבות במלחמת לבנון השנייה, ולומדים מהם הרבה, אבל יודעים שהסיפור יהיה שונה במלחמה הבאה. אין לנו פה טנקים. אנחנו מבודדים. מה שעל הגב שלנו, זה מה שמשרת אותנו - כמו מקלעי רימונים, טילי לאו וגיל".
ההישרדות של הלוחמים בעומק דרום לבנון לא הסתיימה באלתורי מזון ומים מקומיים. לוחמים מסוימים בפלוגות הוסמכו מראש כנשקים לטובת טיפול ברובים והנשקים של החיילים בגדוד, וגם תרחיש של שימוש בשלל אויב נלקח בחשבון: הלוחמים למדו כיצד לתפעל רובי קלצ'ניקוב.
באחד התרחישים, שנחשב לריאלי אף הוא מבחינת קציני הגדוד, הלוחמים לצד כוח מיחידת 669 תרגלו התמודדות מול כוחות חיזבאללה שמנסים לחטוף טייסים של מסוק חיל האוויר שנפל בשטח לבנוני. היצמדות מצילת חיים וטיפול של 12 שעות ואף יותר בלוחמים שנפצעו, עד להגעת מסוק הפינוי, היא לא מדע בדיוני כאן.
"אנחנו ריאלים באימונים שלנו. אין פה הגזמות", ציין קצין בכיר בחטיבה. המ"פ לביאן הוסיף: "התרחיש הריאלי הוא הרחק מדמיונו של כל אדם. העיסוק המנטלי הוא הכרחי בלחימה בעומק דרום לבנון. כשאתה מביט אחורה לא בטוח שתראה את היישובים שלנו ואת דגלי ארץ ישראל. ללוחם יש את ההבנה שנדרש ממנו יותר. נתמודד מול פלוגה של חיזבאללה שלא תואמת פלוגה של חי"ר, ויכולה להגיע ל-200 לוחמים - עם מקלעים, נ"ט, חבלה ועוד".
בכלל, לאורך השיח שניהלתי עם הקצינים בליל התרגיל, הטרמינולוגיה השתנתה. הקצינים מכנים את חיזבאללה כצבא, ולא כארגון גרילה. וזה לא בהכרח שלילי או מאיים מבחינתם. "חיזבאללה התעצם, הוא יותר יוזם, מיומן, ויודע ויכול לנייד כוחות. גם את זה אנחנו מתרגלים, ותוך כדי תנועה פלוגות שלנו הותקלו בכוחות חיזבאללה שנעו בעצמם במרחב. גם מעורבות מפתיעה של צבא לבנון לטובת חיזבאללה במהלך הלחימה מתורגלת כאן. לא נוכל להתעלם מדבר שכזה".
קצין בכיר בפיקוד הצפון הגדיר כבר לפני שנתיים את חיזבאללה כצבא החזק במזרח התיכון, אחרי צה"ל. עבור המ"פים של הצנחנים זו בשורה חיובית. סרן לביאן מוסיף: "אני מברך אישית על הלחימה שלהם בעיראק. זה עוזר להם להפוך לצבא סדיר. הם עדיין לא שם אבל הם בדרך. ברגע שמדובר על צבא סדיר, אז אין צבא סדיר שיכול מול צה"ל, ולכן המשחק הופך לקל יותר לדעתי. כשאנו מגיעים להילחם מול צבא לא סדור, האתגרים המבצעיים הם מורכבים הרבה יותר וכללי המשחק משתנים. אמנם חיזבאללה, עם הניסיון שצבר, השתפר בלוחמה שלו - אבל אותנו זה משרת".
הקצינים האלה היו עוד בבית הספר בפעם האחרונה שצה"ל נלחם בחיזבאללה, וכעת הם נדרשים לחזק מנטלית גם את מאות לוחמיהם בני ה-20, שהיו אז ילדים קטנים, ללחימה מול האויב המתעצם. "אנחנו מתרגלים הרבה עצמאות ויצירתיות בשטח, לחיות יש מאין", ציין רב סרן גל כרמי, מ"פ מ-101.
"אנו מכינים את הלוחמים להרבה אי ודאות ולשהייה ממושכת. ההבדל המשמעותי בלחימה בעומק דרום לבנון הוא בעיקר בלחימה עצמאית. הפעם זה אירוע אחר. אנו הולכים להילחם בצבא מקצועי ומיומן שנלחם בכמה חזיתות בשנים האחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
