"צמצום הפערים בישראל יבוא דרך ערים חכמות"
מתכוננים לוועידה השנתית של מרכז השלטון המקומי, שתתקיים השנה לצד תערוכת חדשנות בהשתתפות עשרות חברות ישראליות שיציגו טכנולוגיות, סייבר וחידושים שיהפכו את הרשויות לחכמות וטכנולוגיות. "ככל שנאפשר לפנות כסף עודף עבור חינוך, ותרבות נוכל לצמצם את הפערים בחברה" אומר יו"ר השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, חיים ביבס
בשיתוף מרכז השלטון המקומי
ב-13 וב-14 בפברואר תתקיים הוועידה השנתית של מרכז השלטון המקומי בשיתוף קק"ל בגני התערוכה בתל אביב. במהלך ימי הוועידה יתקיים לצידה בפעם הראשונה יריד החדשנות האורבנית 'מוני-אקספו' שיאפשר לרשויות המקומיות הצצה יוצאת דופן אודות החידושים הטכנולוגיים בשוק, הפיתוחים העדכניים והחברות המובילות בתחומים המוניציפליים וגם כנס סייבר יעודי שיתמקד אך ורק באיומי סייבר במישור המוניציפלי.
כדי לשמוע עוד על הוועידה, הגיע לאולפן ynet, יו"ר השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, חיים ביבס.
צפו
"בפעם הראשונה אנחנו עורכים ועידה שמביאה לכאן למעלה מ-80 נציגויות מערים שונות בעולם, שחלקן תחת ערים תאומות, חלקן תחת תחומי טכנולוגיה כאלה ואחרים", מספר ביבס, "אבל הרוב המכריע בא מתוך מגמה גם ללמוד וגם ללמד על נושא של ניהול ערים חכמות, על החדשנות ועל הדברים המרכזיים שהיום מובילים את השלטון המקומי לא רק בארץ, בכל העולם".
זה מעיד משהו על השינוי בתפיסה של תפקיד הרשויות, גם בישראל, גם בעולם עצמו?
"בוודאי. אני חושב שהיום אנחנו בעצם נותני שירותים, אנחנו זרוע ביצועית אמיתית של הממשלה, אנחנו נותנים שירותים ללמעלה משמונה וחצי מיליון תושבי מדינת ישראל, כאשר אנחנו בעצם עושים הכל. עושים חינוך, עושים תחבורה, עושים את התרבות, עושים את הספורט, כשלמעט צבא יש לנו בעצם הכל. לכן אני חושב שדווקא מהנקודה הזאת יש לנו את אותם דברים שיש בכל הערים בעולם ולכן אני חושב שדווקא ניהול ערים חכמות יביא לקפיצת מדרגה משמעותית בשירות לתושב וגם בהתייעלות, שתביא בהכרח לכך שיהיו יותר משאבים פנויים לטובת החינוך, התרבות והפנאי שלנו".
אז מה השינויים הטכנולוגיים שקרו ברשויות? ביבס מציין לדוגמה את הרישום לבתי ספר וגני ילדים. "עד היום היה רישום כמו בתקופה הקדומה, שבאים לשולחן ויושבים עם דפים ומוחקים את כל הדברים. היום הכל נעשה דרך אפליקציה, דרך אתר האינטרנט, דרך הרשתות, ובסופו של דבר אנחנו מקצרים את הזמן של התושבים מלהגיע לרשות עצמה ולקבל את השירות בדרך המהירה ביותר. רק בודדים באים לערער או לקבל את השירות בעירייה, הרוב המוחלט מקבל את זה דרך אותם אלמנטים".
יש תושבים שהם מאוד מעורים בטכנולוגיה ויש כאלו שלא. אתם מקבלים היענות מצד התושבים?
"נותני השירותים דווקא הם אלה שעסוקים לתת את השירותים לאלה שמתקשים כדי להכניס אותם פנימה לתוך הקידמה. מי שלא מתקשה הוא לא צריך לא את אנשי הטכנולוגיה ולא את הרשות עצמה, הוא בסך הכול נכנס ונרשם".
איך ייראו חייו של תושב בעיר חכמה בעוד כמה שנים לעומת תושב שחי ברשות שהיא קצת פחות חכמה. על כך אומר ביבס כי תושב בעיר שתתנהל בצורה חכמה יקבל לא רק יעילות והתייעלות בשירותים, אלא בהכרח גם הרבה מאוד משאבים שמתפנים לטובתו. לדוגמא, נושא האשפה. "היום מיכלי האשפה יכולים לבדוק את כמויות האשפה דרך צ'יפים והאם צריך או לא צריך לפנות. דרך זה אפשר לחסוך מיליונים. אותם מיליונים הולכים ומתפנים לטובת חינוך, לטובת תרבות, לטובת הדברים המרכזיים. דרך המערכת אפשר לבדוק בכל זמן נתון כמה פינו מכל מקום, מכל אזור, לשקול את הדברים וגם כך לחסוך".
"גם בנושא של תאורה לדוגמה", מוסיף. "תאורה חכמה יכולה להביא באזורים מסויימים, כאשר אין פעילות, לעמעם את התאורה, ובמקומות שבהם יש פעילות להגביר את התאורה ובכך בעצם לחסוך, לחסוך עשרות אחוזים של צריכת חשמל, שיש לזה הרבה מאוד משמעות. כנ"ל גם בנושא של חניה חכמה ועוד הרבה דברים".
איך מבטיחים שבעצם כל הרשויות, תהיה להן גישה לטכנולוגיות מהסוג הזה?
"נכון שהיום יש את הרשויות, בעצם הרשויות הבינוניות, הגדולות, הרשויות העצמאיות שעושות את זה בעצמן ומתפתחות ומפתחות את הנושאים האלה. אנחנו רוצים להנגיש את זה גם לרשויות הפריפריאליות. גם לצפון, גם לדרום, גם לפריפריאליות במרכז, ולכן אני חושב שדרך המשרד לשיוויון חברתי, ששם יש תקציב, לצד התכניות שלנו וליווי שלנו בתהליך. ברשויות שבהן זה קורה אנחנו נותנים להן לרוץ קדימה, ברשויות שזה לא קורה אנחנו מנסים להתאים את התכניות ואת כל הפעילות לטובת הנושא הזה על מנת לשאוב את המשאבים ולהביא להן את זה בצורה המונגשת ביותר".
חכמות - וגם מוגנות
איך אפשר להבטיח שערים תהיינה חכמות וגם מוגנות מפני התקפות סייבר? לדברי ביבס, ישראל היא אבן שואבת שמביאה לקוחות מכל העולם לרכוש את הטכנולוגיות הישראליות בתחום אך בישראל הרשויות לא משקיעות מספיק. "במדינת ישראל יש את החברות המובילות בתחום הסייבר בעולם, ואנחנו בקשר עם כמה וכמה חברות על מנת לייצר את החיבור גם של השלטון המקומי".
"לא יכול להיות מצב שבכל מקום בעולם, שומעים על הטכנולוגיה המתקדמת, על אבטחת המידע המתקדמת ביותר בעולם ורוב רובן של החברות שאנחנו רואים בחוץ זה חברות שבאות מהארץ. הגיע הזמן להשקיע בתוך הרשויות המקומיות, אנחנו על זה, אנחנו גם מקדמים תקציב לצד עבודה מאומצת שתכליתה להביא לאבטחת המידע באופן המלא, כאן אצלנו בארץ עם אותן חברות שנמצאות אצלנו".
כלומר, כבר היום יש שיתופי פעולה עם גורמים גם בארץ וגם עם גורמים מקצועיים בחו"ל כדי לשפר את אבטחת המידע בכל הנושא הזה של ערים חכמות?
"אכן כן. יש את הנושא של הענן שאנחנו בונים אותו היום, לצד העובדה שאנחנו בקשר גם עם חברות ברמה הבינלאומית, גם ברמה הלאומית שלנו, כדי בעצם לייצר את אבטחת המידע הטובה ביותר עבור תושבי הרשויות המקומיות במדינת ישראל".
אם אתה צריך לתת איזשהי הערכה, כמה שנים ייקח לנו להגיע לכך שהרשויות יהיו טכנולוגיות וחכמות לחלוטין?
"הרשויות הבינוניות והגדולות או העצמאיות, מה שנקרא ה-57-60 רשויות האלה, נמצאות כבר בתוך התהליך, חלקן מתקדמות מאוד, חלקן מתקדמות וחלקן בתחילת התהליך. הרשויות הפריפריאליות נמצאות בתחילת הדרך ואנחנו רוצים לצמצם את הפערים דרך אותם משאבים. לכן השלטון המקומי נכנס פנימה כדי להוביל אותן בעצם לדבר המרכזי שדרכו נוכל להכניס אותן תחת הערים החכמות, ההתייעלות וכמובן צמצום הפערים האמיתי".
"צמצום הפערים האמיתי במדינת ישראל יבוא דרך הדבר הזה. ככל שאנחנו נאפשר להם לפנות כסף עודף עבור חינוך, תרבות ושאר הדברים, יביא בהכרח לכך שנוכל לצמצם דרך זה את הפערים.
בשיתוף מרכז השלטון המקומי
לפנייה לכתב/ת 
