מה זה גז חממה?
כיצד גזים באטמוספירה תורמים להתחממות כדור הארץ? באילו גזים מדובר? ואיך אפשר לצמצם את פליטתם?
גז חממה הוא שם כולל לחומרים במצב צבירה גזי שנמצאים באטמוספירה ויכולים לבלוע או לפלוט קרינה אינפרא אדומה שידועה גם כקרינה תרמית. הגזים בולעים את הקרינה ובדרך כלל פולטים אותה מחדש, וחלק ממנה עושה את דרכו חזרה לכדור הארץ. כך נמנעת פליטה יעילה של חום מכדור הארץ ונשמרת טמפרטורה גבוהה יחסית על פני הכדור.
למרות שאין קשר אמיתי בין התהליכים בחממה חקלאית לבין בליעת האנרגיה של גזים באטמוספירה, הם זכו להיקרא "גזי חממה" משום שהם שומרים את כדור הארץ בטמפרטורה גבוהה יותר ממה שהיא הייתה אמורה להיות, בדומה לטמפרטורות גבוהות יחסית שנשמרות בתוך חממות חקלאיות.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון :
רפואת העתיד: הדפסת איברים להשתלה
תחנת החלל וליקוי חמה חלקי – באנטארקטיקה
הכול על מדע באפליקציה של מכון דוידסון - להורדה באייפון ובאנדרואיד
לפי ההגדרה הזו כמעט כל גז הוא גז חממה, אבל כשמתייחסים לגזי חממה הכוונה היא בעיקר לגזים שנמצאים בריכוז גבוה יחסית והשפעתם על הבליעה הכוללת של האטמוספירה היא משמעותית. גז החממה המשמעותי ביותר בהפרש ניכר מהאחרים הוא אדי מים ואחריו פחמן דו חמצני (CO2), מתאן (CH4), אוזון (O3), חנקן דו חמצני (NO2) ומשפחת הגזים שנקראים פריאונים.
בחממה חקלאית החום נשמר בעיקר על ידי הגבלת התנועה של האוויר פנימה והחוצה, בעוד שבאפקט החממה הגזים ,כאמור, מחזירים חלק מהקרינה התרמית אל כדור הארץ. בשני המקרים שימור החום נחוץ כדי לקיים חיים. ללא אפקט החממה, הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ הייתה בערך 18 מעלות מתחת לאפס, לעומת 15 מעלות צלזיוס כיום וקשה להעריך איך כוכב הלכת שלנו והחיים בו היו נראים בתנאים כאלה.
למרות הנחיצות של גזי החממה, הם זכו לפרסום שלילי בשנים האחרונות כששמם נקשר עם ההתחממות העולמית. הטענה, שמקובלת על הרוב המכריע של העולם המדעי, היא שאפקט החממה מתעצם ותורם להתחממות העולמית בגלל עליה בריכוז גזי החממה כתוצאה מפעילות האדם. שריפת דלקים ממקורות מאובנים כמו נפט, פחם וגז טבעי בתעשייה, בתחנות כוח ובתחבורה גורמת לפליטה רבה של פחמן דו-חמצני, חיות משק פולטות כמויות גדולות של מתאן, פעולות כמו דישון חקלאי משחררות לאטמוספרה חנקן דו-חמצני ומערכות קירור עושות שימוש בפריאונים.
שאלה של מדיניות
לפני כשני עשורים החל העולם להתייחס לבעיית הפליטה המוגברת של גזי חממה. בוועידת האקלים השנתית של האו"ם ב-1997 נקבעו לראשונה יעדים להפחתה של פליטת גזי חממה במדינות מפותחות. ב-2016 חתמו 174 מדינות על הסכם פריז, שבו התחייבו לנקוט פעולות ולהקצות משאבים כדי לצמצם את פליטת גזי החממה.
בשנה האחרונה הספיק נשיא ארצות הברית טראמפ להצהיר שמבחינתו וושינגטון אינה מחויבת להסכם, אבל שאר המדינות החתומות על ההסכם, ובראשן סין, הצהירו שישקיעו מאמצים לעמוד ביעדי הפליטה שנקבעו.
גם ישראל משקיעה משאבים בצמצום פליטת גזי חממה. ב-2010 גובשה תוכנית לאומית להפחתת פליטות. ב-2015 קבעה ממשלת ישראל יעד לאומי של 8.8 טון פליטת גזי חממה לנפש בשנת 2025 ושל 7.7 טון פליטת גזי חממה לנפש בשנת 2030. עמידה ביעדים אלו תדרוש מהמשק להפחית כ-5.24 מיליון טון גזי חממה עד שנת 2030 ,ביחס לפליטות הצפויות בתרחיש "עסקים כרגיל". לצורך עמידה במטרה הזו נקבעו יעדים לאומיים להפחתת צריכת החשמל, לייצור חשמל ממקורות מתחדשים ולצמצום הנסועה ברכב פרטי.
מדענים ממשיכים לעקוב בדאגה אחרי הריכוזים של גזי החממה באטמוספירה בהנחה שהפחתת פליטת הגזים תמתן את ההתחממות הגלובלית ותמנע את המשברים הצפויים אם טמפרטורת כדור הארץ תמשיך לעלות.
איתן אוקסנברג, דוקטורנט במכון ויצמן למדע וכתב באתר מכון דוידסון
לפנייה לכתב/ת 
