דאגה בכרם שלום: "שפל כזה זכור רק בתקופות שלפני מערכה צבאית"
המצב ההומניטרי הקשה ברצועה הביא להשבתתו היום של מעבר הסחורות כרם שלום מצד הסוחרים בעזה, במחאה על המשבר הכלכלי שמחריף. "אימפריות כלכליות נפלו", סיפר אחד ממנהלי חברות השינוע שפועלות במקום. מנהל המעבר בצד העזתי: "אנחנו חנוקים. מי שלא מצליח להתפרנס, יורד מתחת לקרקע - למנהרות"
הסוחרים במעבר כרם שלום, שמוגדר כאחד מעורקי החמצן המרכזיים של עזה, לא התמודדו זמן רב עם ירידה משמעותית כל כך בכניסת המשאיות לרצועה, דבר המהווה ביטוי למצב ההומניטרי הקשה של תושבי עזה - שבישראל רואים בו פוטנציאל להסלמה. היום (ג') ישבית הסקטור הפרטי ברצועת עזה את הפעילות במעבר למשך יממה במחאה על המשבר הכלכלי שמחריף. "שפל כזה זכור לנו רק בתקופות שבהן ניצבנו בפני מערכה צבאית", סיפר אחד ממנהלי חברות השינוע הגדולות שפועלות במעבר.
ליברמן על עזה: "המצב קשה, אך אין משבר הומניטרי"
המחסור בחשמל ובמים ודילמת חמאס: עזה על סף פיצוץ
תושב עזה: "אין כסף, אין אוכל, אין חשמל, אין מים"
הקריסה בעזה: הקבינט ידון בהקמת אי מלאכותי
עד לפני שבועות ספורים נכנסו מדי יום לרצועת עזה כאלף משאיות, אך כיום עומד מספרן הממוצע על כ-300. "בשורה התחתונה - אין עבודה. אנחנו יושבים ולא עושים כלום", הוסיף אותו מנהל. "יש ירידה מטורפת בכמות הסחורות שנכנסות לרצועה; אחת הסיבות היא שאבו מאזן הפחית את שכרם של העובדים הפלסטינים בכ-30 אחוזים - אז אין עובדים. מכניסים רק דברים הכרחיים, לא מותרות כמו בגדים, חומרי בניין, ממתקים ועוד. כל המסחר עומד מלכת".
ההחלטה להשבית מחר את הפעילות במעבר התקבלה בפגישה שקיימו היבואנים והסוחרים העזתים, כשהמשמעות היא שלא יתבצע תיאום להכנסת כל סוגי הסחורות שמוזמנות בידי הסקטור הפרטי ברצועה - ולפיכך המעבר יושבת בשל היעדר הזמנות.
לדברי ג'יהאד סנין, מנהל הצד העזתי של מעבר הסחורות כרם שלום, השבתת המעבר מבטאת גם את זעקת התושבים: "אין חשמל, אין אספקת מזון, אין כסף. שברו אותנו מכל הכיוונים. עזה היא הכלא הכי גדול בעולם. צריך לפתוח לנו נמל ימי, נמל תעופה או מעברים. אנחנו חנוקים".
לדבריו, "ישראל הטילה מגבלות ביטחוניות קשות מאוד - מה שמקשה על המסחר בצורה משמעותית". המנהל הדגיש כי בימים האחרונים הצליח להכניס לרצועת עזה רק 10 משאיות. "אין כסף ברצועה, אין אופק מדיני ואין פתרון - לכן הסיכוי למערכה צבאית גדל". הוא סיפר על פשיטות רגל של סוחרים ברצועה: "אימפריות כלכליות נפלו. פעם סוחרים היו יוצאים לישראל ועושים עסקים. היום רק בודדים נכנסים. רובם, משום מה, מנועי כניסה בידי שב"כ".
כשנשאל האם לתושבי עזה אין טענות על כך שכספי הסיוע לעזה מגיעים לידי חמאס, ומוזרמים לבניית מנהרות, השיב: "זה מפריע, אבל גם המצב שבו אנשים לא עובדים מפריע. אם לבן או לאח שלי אין עבודה, הוא יורד מתחת לקרקע כדי לחיות ולהתפרנס". סנין מוסיף: "אם המצב הזה יימשך, כולנו נהיה חמאסניקים".
בישראל עוקבים בדריכות אחר המצב ברצועה: "לגלות רגישות אנושית"
בצד הישראלי, ובעיקר ביישובי עוטף עזה, עוקבים בדריכות אחר המצב הקשה ברצועה, שכאמור עלול להידרדר להסלמה ביטחונית. "עזה מעולם לא הייתה כל כך עצמאית כמו היום", אמר ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, יאיר פרג'ון. "עזה כיום היא יותר מאוטונומיה. היא מתפקדת כמדינה לכל דבר ועניין. רק מנהיגיה יחליטו אם היא מעוניינת להביט לעבר האופק או להמשיך ולנבור מתחת לאדמה. צריך לומר בקול רם: נמשיך לסייע לעזה ואנו יודעים לעשות זאת. אסור לנו להיות אחראים על ניהול החיים ברצועה".
גם אלון שוסטר, ראש המועצה האזורית שער הנגב, סבור כי בראש בראשונה על ממשלת ישראל "לגלות רגישות כבני אנוש למשבר ההומניטרי בעזה". הוא הוסיף: "למרות חוסר שיתוף הפעולה של הנהגת החמאס ולמרות היחסית הקרירים עם הרשות הפלסטינית, אני מאמין כי יש מקום לתכנית ביצוע שתכלול בראש ובראשונה שיפור התשתיות והתעסוקה, החזרת השבויים והנעדרים ובשלב מאוחר יותר אף הפסקת הפעולות האלימות ופירוז הרצועה".
לפנייה לכתב/ת 
