חצי הדלעת המלאה

בשיתוף אסם

16 משפחות התחילו את מסע הבישולים בתחרות "השולחן המשפחתי של המדינה", והנה נותרנו עם ארבע בלבד שמתחרות על המקום הראשון ועל הפרס הגדול, מטבח בשווי 50 אלף שקל מתנת חברת SAMGAL  KITCHENS.

למקצה חצי הגמר הראשון התייצבו משפחת טריגר־איזנשטט הצעירה מרמת־גן ומשפחת עימבר מקריית־מוצקין. את העימברים ייצגו חמישה: שרון (44), קונדיטור בקונדיטוריית שמו, יפעת (42) מורה לספורט, שחר (14), נועה (12) ורעות (11). עמית, הבן הבכור החייל, נשאר בתורנות בבסיס. היינו סקרנים אז הצצנו לתוך הסלים של משפחת עימבר. מצאנו בתוכם הרבה ראשים של ברוקולי וכרובית, טריים משהו־משהו – כאילו נקטפו כרגע מהשדה, ומגוון גבינות קשות בעלות ניחוח דומיננטי. כשתהינו מה בתפריט, הם הודיעו: קיש ברוקולי וכרובית לצד סלט קינואה בשלושה צבעים.

משפחת עימבר. "מקצוענות ומקוריות"(צילום: יאיר שגיא)

יפעת הספורטיבית, כיאה למורה ספורט, מלאת אנרגיות, מפזרת חיוכים לכולם, ומוציאה מהסלים את המצרכים. כולם לובשים את הסינרים, ושרון מסדר את ראשי הכרובית והברוקולי בתבנית, מתיז עליהם ספריי שמן ומכניס אותם לאפייה בתנור. במקביל, הילדים עובדים

על הבצק, מכניסים לקערה קמח תופח, שמנת חמוצה, ביצים, חלב ושמן זית. אחר כך הם מרדדים אותו, ועוברים להכנת הבלילה. כאן, הבנות עובדות בצוות: אחת מוסיפה את החומרים לקערה, השנייה מערבבת. הן מקנחות את הערבוב בהוספת איטית של קוביות גבינה בולגרית. יש כאן סדר: על כל קובייה שהולכת לפה, שתיים הולכות לקערה.

אבא ושחר מצטרפים ומגרדים את הפרזמן וגבינת העיזים מלמעלה. בינתיים, הירקות בתנור מוכנים. אחרי שהם מתקררים מעט בתבנית, יפעת מסדרת אותם בעדינות ובמקצועיות מעל הבצק, ואז שופכים מלמעלה את הבלילה שכוללת ביצים, חלב, שמנת וגבינות.

התבנית נכנסת לתנור ל-40 דקות, ובני המשפחה פונים להכין סלט קינואה, תירס ופילפלונים, או כפי שהם קוראים לזה, "קינואה בשלושה צבעים". אנחנו מאתרים ברוטב מיץ מנדרינה סחוט, דבש חרובים ועוד אלמנטים שלא היו מביישים רוטב של שף מקצועי. עוד טאץ' אחרון, פיזור עלי נענע קצוצים מעל הסלט, והמנה מוכנה.

בעמדה השנייה מבשלים בני משפחת טריגר: אבא מיכאל (37), אמא נועה (33) ושתי הבנות, שותפות מלאות למשימות עד כה, עופרי (5) וזוהר בת השנתיים. נועה משננת באוזני כולם בקול רם את שלבי המשימה. מהצד נראה לנו שלא בטוח אם זוהר הקטנה קלטה את ההוראות כי היא עסוקה בלזלול במבה ולרוץ במרחב ל"חימום". מה שכן, היא חמודה לאללה.

משפחת טריגר-איזנשטט. "מיומנות מדהימה"(צילום: יאיר שגיא)

הטריגרים הם חובבי אוכל צמחוני, וגם בחצי הגמר לא סטו ממנהגם. "החלטנו להכין כאן היום 'סירות דלעת ערמונים'. אנחנו ממלאים אותם בכל טוב. זה בריא, ובעיקר טעים משהו. אי אפשר להפסיק לאכול מהמנה הזו".

חברות "צוות חיים בריאים של אסם" ואנוכי מביטות בסקפטיות בזוג ובשתי הילדות המקסימות. אנחנו תוהות האם גם הקטנות מתלהבות כל כך מדלעת ערמונים ממולאת, מנה שעל פניו נשמעת כמו משהו שלקוח מתפריט של מסעדה גורמה, ולא מהחלק של מנות הילדים. מיכאל עונה בנחרצות: "בטח, זו מנה שהבנות מעולפות עליה. ברור שהן אוהבות דלעת ערמונים. מהיום שהן טועמות אוכל, כבר בגיל מאוד צעיר, חשפנו אותן גם לטעם המופלא של דלעת ערמונים".

נועה מושיבה את זוהר הקטנה על משטח העבודה, המקום הקבוע שלה לאורך התחרות – ומתברר שגם כשמבשלים בבית. עופרי הקטנה מבקשת שיפשילו לה את השרוולים ומתחילה בחיתוך הבצל. תוך שניות מתחילות לצרוב לה העיניים, אבל עופרי הקשוחה מבינה את גודל המעמד, מעפעפת קלות וממשיכה לקצוץ את הבצל בלי להתלונן. בינתיים, מיכאל מספר לנו שאת הנבטים צריך להנביט מראש, וכך הם עשו מראש בבית.

"כעת אנחנו חותכים כל דלעת לחצי", מסבירה נועה. כל ילדה מקבלת חצי דלעת, ובמיומנות שלא ראינו מעולם בגילאים הללו, כל אחת מתחילה לרוקן את תוכן הגרעינים מהמחצית שקיבלה.

השלב הבא: הכנת המילוי בקערה. ראשית נכנס הבצל הקצוץ שעופרי שקדה עליו תוך הפגנת ביצועים מרשימים. מעליו מוסיפים את העדשים, הבורגול, השום – שאותו קילפה, כרגיל, זוהר הקטנה – והיא מכניסה אותו לקערה במשחק בול־פגיעה, כל פעם שן אחרת. "כל הכבוד לזוהר!", מעודדים ההורים, וממשיכים לשלב האחרון: הוספת קצת סילאן ושמן זית , חרדל דיז'ון ותבלינים.

מיכאל חולק שבחים לכל הבנות במשפחה על עבודה מעולה בזמן קצר. הוא מכניס את חצאי הדלועים עם המילוי לתוך התבנית, שופך את הרוטב מעל כולן ומכניס ל־40 דקות אפייה בתנור שחומם מראש.

המנה של משפחת טריגר-איזנשטט(צילום: יאיר שגיא)

המנות יוצאות מהתנור. שלוש המומחיות מ"צוות חיים בריאים של אסם" צריכות להכריע מי יעלו לשלב הבא.

"כרגיל במשפחת טריגר, עובדים בהרמוניה מושלמת", פותחת השפית איילת הירשמן. "בחירת המנה – דלורית ודלעת יפנית ממולאות בתבשיל דגנים וקטניות – הוכיחה מחויבות רבה לאכילה בריאה ולהנחלת עקרונת אכילה בריאה לילדות, וגם שאפשר להכין משהו בריא מאוד, בלי לעגל פינות, שיהיה גם טעים מאוד (אם יש כישרון בישול אמיתי, כמו כאן). הדלועים שנצלו בתנור היו מתקתקות ועדינות, והמילוי, תבשיל עדשים מונבטות (מומלץ אגב להנביט קטניות עם הילדים בבית. זה קל, זה בריא כל כך לאכילה וכיף לעקוב אחרי ההנבטה יחד) בשילוב עם הבורגול, העניק לכל התבשיל טעם ארצי, עמוק ונהדר. אין גיל מוקדם מדי להכנת אוכל שעושה הרגשה כל כך טובה. ציון על הטעם: 9.5

"במשפחת עימבר, המקצוענות, המקוריות, ההשקעה והעבודה המשפחתית הנהדרת ממשיכים להיות הקווים המאפיינים. האוכל שהם מכינים פשוט טעים, ואפשר להגדירו כבריא־כיפי: קיש ברוקולי וכרובית מבצק שהתבסס על שמן זית, שמנת חמוצה וקמח מלא, והיה סופר פריך וטעים, מלית כרובית וברוקולי ברוטב לא מוגזם, אבל עדיין טעים מאוד של גבינות ומעט שמנת, לצד סלט קינואה עם המון מרכיבים, שהיה חגיגה אחת גדולה ומגוונת של בריאות וטעם: הרבה ירקות, כולל תירס ופלפלים, רוטב מתקתק עדין, גבינה מלוחה והמון עשבי תיבול. אוכל בריא נהדר. ציון: 9.2".

הדיאטנית הקלינית אורלי פיינה, מנהלת תחום התזונה באסם: "פשטידת הברוקולי של משפחת עימבר נראית חגיגית, היא טעימה במיוחד, ועם זאת ממש פשוטה להכנה. הבצק הוכן עם קמח 'פלוס' שכולל קמח מלא, וכך קיבלנו בצק על בסיס דגנים מלאים בטעם דומה לבצק רגיל, ובריא יותר. המילוי, בשילוב הברוקולי והגבינות, מספק מנת ירק, חלבון איכותי וסידן מהגבינות. המלצתי היא לגוון בסוגי הגבינות ולבחור גבינות עשירות בסידן עם עד 9% שומן. לצד הפשטידה הוגש סלט הקינואה, שההורים הוסיפו לו תירס שילדים אוהבים כדי שהם יהיו מוכנים להיחשף לטעמים של הקינואה והירקות האחרים. הפיצוח הזה הוא ההוכחה לכך שחשוב להתמיד בסבלנות ולהציע לילדים מזונות חדשים במגוון צורות הכנה עד למציאת ההרכב שיכבוש את החך שלהם. ציון בריאותי: 9.5.

המנה של משפחת עימבר(צילום: יאיר שגיא)

"משפחת טריגר הפתיעה עם מנה מקורית, צבעונית, מעניינת וטעימה, המתאימה גם לטבעונים וצמחונים. העדשים, כמו קטניות רבות אחרות, מהווים מקור לחלבון, ברזל, אבץ וויטמיני B, עם שפע של סיבים ודלות בשומן. יחד עם הבורגול, המנה מספקת שילוב של חלבון איכותי מהצומח ופחמימות מורכבות, וההנבטה מאפשרת עיכול קל יותר של העדשים. השימוש בדלעת כירק להגשה של הקטניות מגוון וגם מעשיר את המנה בוויטמין A, המגיע מהדלעת. אני ממליצה בחום לאמץ את הרעיון של דלעת כבסיס למילוי וכדרך לגוון התפריט בירקות וקטניות. ציון: 10".

ההפרש בין המשפחות מזערי. סיגל קפלן, מדריכת הורים, היא שתכריע. כשהיא מדברת על משפחת עימבר, זה נשמע כמו פיוט: "מטבח הוא לב ליבו של בית. הוא מקום שבו מתערבבים כל החושים יחד ונטמעים עמוק בזיכרון החווייתי, זיכרון שמבוסס על רגשות כדוגמת המושג 'ריח של בית', המתאר חוויה אישית סובייקטיבית שטומנת בחובה עולם שופע. העושר בהרכב המתכונים והאסתטיקה בעבודה ובהגשה הם ערך הנותן משמעות לחומרים שאנו מכניסים לגוף, ליצירתיות שמביאה את המנות למקומות מופלאים, וכבוד לעצמנו ולסביבה בה אנו חיים. העבודה הזו לא זרה לאף אחד מבני הבית, ורואים זאת בדרך שבה הם ניגשים לחומרים שאינם זרים להם ולחישוב מדויק של הכמויות עוד לפני שהמשקל מאשר. ציון על עבודת הצוות: 9.

"במשפחת טריגר, בכל פעם עופרי מדהימה עוד יותר במיומנות שבה היא עובדת בתוך המטבח, אוחזת בסכין ושולטת בסוגי הירקות, בעיקר אלה שפחות פופולאריים ברפטואר של ילדים בני חמש. עופרי בטוחה בעצמה ומאוד מרוכזת במשימה, לא כי היא נולדה עם היכולות הללו, אלא כי זה ההדהוד שהיא מקבלת משני האנשים המשמעותיים בחייה, שמשקפים לה את יכולותיה, מלווים אותה ומעודדים אותה בהתנסות. קולם החיצוני של ההורים הופך להיות הקול הפנימי של הילדים. ואם אתם תוהים איך מתחילים, אפשר לראות זאת קורה בזמן אמת, כשלאורך כל זמן הבישול יושבת זוהר בת השנה וחצי על הדלפק ומקבלת תפקידים: מקלפת שום, מפזרת מלח – קצת על האוכל והרוב על השולחן – וומקבלת תגובות חיוביות לתרומתה. זה ממחיש פרט חשוב מאוד על שילוב ילדים במטבח: אם תצטיידו בסבלנות ותצאו איתם לדרך בגיל שנה וחצי, תגיעו איתם למקומות מופלאים כבר בגיל חמש. ציון: 10".

משפחת טריגר־איזנשטט מנצחת בקרב הענקים ועולה לגמר. מי תצטרף אליה – משפחת יחזקאל מאזור ירושלים או משפחת פרברוב מאזור? התשובות – ביום שלישי.

 הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף אסם