הינו קונטסה מול טויוטה קורולה: יפנית מזרח תיכונית
היפנית הממש ראשונה שהגיעה לישראל גם יוצרה כאן. במפתיע, גם הנינה שלה מגיעה מהמזרח התיכון ולא מארץ השמש העולה
בתודעה המקומית זכורה אומנם סובארו כיפנית הראשונה לעשות עליה לארץ הקודש, וזו שהרגילה את השוק המקומי לתוצרת האמינה של ארץ השמש העולה. אלא שהיפנית הראשונה לנחות כאן היא הקונטסה של יצרנית רכב זעירה מפרברי טוקיו בשם הינו (Hino).
הסיפור של הקונטסה החל כשותפות-גורל בין אפרים אילין למנהלי הינו, לאחר ניתוק היחסים של בין תעשיין הרכב הישראלי לרנו הצרפתית, עקב רצונה להקים מפעל באלכסנדריה המצרית. אילין שנותר עם מפעל ייצור רכב חיפאי שומם ומושבת מאונס חבר להינו הקטנה, שעסקה בייצור דגמי רנו ברישיון, ועברה ב-1961 לייצור עצמאי תוך שהיא מחפשת שווקים חדשים למכוניות מתוצרתה.
הקונטסה לא הייתה יפנית טהורה כי הורכבה בישראל, אבל בעיקר כי הייתה בעלת דמיון לא מקרי לרנו קאטר-שבו, עם מנוע אחורי בנפח 0.9 או 1.3 ליטר והנעה אחורית. תא המטען אגב נמצא מלפנים עם גלגל רזרבי הניתן לשליפה ללא הוצאת המזוודות.
מרבית החלקים הגיעו מיפן והורכבו כאן למעט המצבר, המצנן (רדיאטור) שהותאם לאקלים הישראלי, פגושים שונים וצמיגים תוצרת אליאנס. גם המושבים שונו מהגרסה היפנית, אבל עדיין יהיו צפופים ומאוד לא נוחים לגבוהים מ-1.65 מטר. מאוד אינטימי, אבל ממש צפוף.
הסדאן של הינו הייתה מהדגמים הפופולאריים ביותר בשנים בהן יוצרה כאן (1964-1968) והיוותה את שוק הייצוא הגדול ביותר של הינו, כ-10% מכלל הייצור. הקונסטה בעיקר זכורה בשל רמת אמינות גבוהה ויוצאת דופן שזרעה את ניצני מוניטין האיכות הגבוהה של תוצרת יפן בישראל. יותר מיובל שנים לאחר שירדה מפס הייצור היא מניעה בסיבוב מפתח אחד וגם שילוב ההילוכים (3 מהם) דרך בורר מימין להגה עם מנגנון אלקטרו-מכאני, עובדים בדיוק כמו אז.
למרות תצורת המנוע וההנעה הדומה לפורשה 911, אל תצפו להתנהגות כביש מאתגרת במיוחד, בטח שלא בגרסת הבסיס עם 35 כ"ס בלבד. מה שכן מרשים הוא המשקל העצמי הנמוך (750 ק"ג), המידות הקטנות וההיגוי המהיר שמאפשרים לה להשתחל בקלות ובזריזות בתנועה עירונית וצפופה. תכונות אלו הפכו אותה חביבה מאוד על כוחות השיטור והביטחון באותה תקופה.
שלוש שנים לאחר שהתחיל הייצור בחיפה רכשה טויוטה את הינו, וענקית הרכב היפנית שחששה מהחרם הערבי החליטה לבטל את חוזה הייצור עם אילין. אחרונות הקונטסות הורכבו כאן במרץ 1968, כשהינו עצמה חדלה לייצר מכוניות נוסעים והופכת לחטיבת המשאיות של הקונצרן היפני העצום.
יובל שנים אחרי, טויוטה היא מיצרניות הרכב הפופולאריות בשוק הישראלי כבר שנים ארוכות, והקורולה המשפחתית היא הנמכרת בקטגוריה במשך חמש השנים האחרונות. פרט לפופולאריות של שתיהן, למוניטין האמינות ולחיבה שהן זכו בקרב כוחות הביטחון - בנוסף לעובדה שגם הקורולה אינה יפנית טהורה, אלא מיוצרת בטורקיה - קשה למצוא קשר בין השתיים.
בעוד שהקונסטה מלאה בשאר רוח הן בעיצוב והן בנהיגה עצמה, בקורולה הפונקציונאליות היא העיקר. החל במרחב המחייה הנדיב לנוסעים ועד מערכות הבטיחות המתקדמות. המפגש בין השתיים הוא אולי עדות לשינוי באופיה של תעשיית הרכב. ממכוניות עם הרבה אופי ונשמה ליעילות תחבורתית ותו לא. מעניין איך יראה המפגש בין הקורולה הזו לממשיכתה העתידית בעוד יובל שנים.
לפנייה לכתב/ת 
