סובארו לאונה מול סובארו XV - כיבוש נאור
מי לא רצה סובארו בשנות ה-80? בעיקר מי שלא הספיק להתייצב בפתח אולם התצוגה ברחוב המסגר לפנות בוקר. היום סובארו מחזיקה בנתח שוק קטן יותר, אבל האגדות סביב הלאונה עדיין כאן
סובארו לאונה יוצרה ביפן עוד בשנות ה-70, אבל הפכה לאבן דרך היסטורית על ולצד הכביש הישראלי באמצע שנות ה-80. המכונית שקבעה רמת אבזור-נוחות-פינוק בסיסית עבור השוק, הייתה גם מייצרת תרבות העדר המקומית. וכמובן, זו שהעבירה את הנהג הישראלי ממותגים אירופאים ואמריקאים ליפנים.
כל-כך הרבה מיתוסים הוצמדו לה, על רוכשים שהמתינו ליד אולמות התצוגה כדי לקנות אותה כחדשה, על בעלי היבואנית שגירשו קונים מהאולם, התקהלות סביב דוכני עיתונים ביום שישי כדי להיות ראשונים לזהות מי מוכר משומשת ועד הפנומן הבלתי נתפס - רכישתה ומכירתה כמשומשת עם 0 ק"מ, רק במחיר גבוה מחדשה.
סובארו הייתה היצרנית היפנית הראשונה והיחידה לשווק כאן מכוניות ב-1969 (תחת היבואנית יפנאוטו) בזמן ששאר היפניות נכנעו לחרם הערבי. ולסובארו הקטנה זה היה כדאי, שכן נתוני המכירות הפנטסטיים שלה בשוק הישראלי דאז הפכו אותו לשלישי בגודלו וחשיבותו עבור היצרנית אחרי יפן וארה"ב.
הלאונה ההיא הייתה דור שלישי למשפחתית של סובארו (דורות קודמים כונו כאן סובארו 1,400 ו-1,600). ניתן היה לרכוש אותה עם אחד משלושה מנועי בנזין - 1.3 ליטר (64 כ"ס) ששווק עד 1987 (עקב מיסוי מוגדל על מנועים גדולים יותר), 1.6 ליטר (74 כ"ס) שהיה הפופולארי ביותר ו-1.8 ליטר (90 כ"ס עם מאייד, 105 כ"ס עם הזרקת דלק) שהיה האקסקלוסיבי בחבורה.
גיר? שלושה הילוכים אוטומטי או חמישה הילוכים ידני ושתי רמות אבזור - DL בסיסית עם רדיו מקורי ושתי מראות צד, GL מפוארת שהוסיפה מד סל"ד, לחץ שמן, הגה כוח, ארבעה חלונות חשמליים, נעילה מרכזית, רדיו FM, ריפודי בד מהודרים וצמיגים רחבים יותר.
האמינות המפורסמת של סובארו חיה ובועטת גם 30 שנים אחרי שהלאונה עזבה את המפעל ביפן, וגם הזקנה שבתמונות מניעה בסיבוב מפתח ראשון. הקרבורטור מזין דלק למנוע בדייקנות והמנוע עובד חלק, עגול ומדויק, כמו שעון קסיו יפני. ההילוכים משתלבים בקלות, ההגה כוח קל ונוח לתמרון והמזגן עובד כמו חדש כך שקל ונוח לנהוג במכונית הזו בדיוק כמו אז, ובדיוק כמו בכל משפחתית חדשה היום.
הבעלים הגאה שלה מציין שזו מכונית האספנות היחידה שלא צריכה כל חלקי חילוף ומה שבעיקר מרשים הם הביצועים. שכן עם משקל עצמי של קצת יותר מטון, לסובארו XV החדשה הכבדה ממנה ב-400 ק"ג קשה לעמוד במהירות בה הסבתא שלה יוצאת מהרמזור ונעלמת לה באופק.
סובארו עברה כברת דרך ארוכה מאז שנות ה-80 העליזות. המשפחתית שלה כבר מזמן אינה רבת-מכר בשוק הישראלי והיצרנית עברה להתמקד ברכבי פנאי כפולי-הנעה בניסיון למתג את עצמה כשונה מהעדר. ה-XV למשל, לא יותר מגרסה מוגבהת לאימפרזה המשפחתית, הוא הדגם הנמכר ביותר של המותג בארץ. הוא גם מצויד כצו האופנה במסכי מגע ואפילו במערכות בטיחות מתקדמות ואקטיביות בחלק מהגרסאות. כמובן שמערכות הבלמים, ההגה, הצמיגים הרחבים וההנעה הכפולה תורמים את שלהם לשיפור הברור ביכולת הדינמית.
מה שמפתיע הוא דווקא הדמיון הרב בין השתיים בפרטים הקטנים. למשל ידית פתיחת מיכל דלק בעיצוב זהה, שדה ראיה מצוין תודות לשטחי חלונות גדולים ויותר מכל - גרגור מנוע הבוקסר הייחודי שנשמע היטב למרות שכבות הבידוד הרבות שנוספו ל-XV הצעירה. ויותר מכל משותפת להן מערכת מיתלים המסוגלת לספוג כל זעזוע בכביש או בשביל, ומרווח גחון גבוה שאיפשר ללאונה אז, בדיוק כמו ל-XV היום, להמשיך לנסוע גם הרבה אחרי שהאספלט נגמר.
לפנייה לכתב/ת 
