פיז'ו 404 טנדר מול סיטרואן ברלינגו - הכלבויניקים
סוס העבודה המוטורי-מקומי הראשון היה פיז'ו 404 בגרסת טנדר קשוחה וחסרת חן. סיטרואן ברלינגו עכשווית מגיעה מאותו קונצרן ומציעה הרבה יותר עידון וסטייל - אבל ספק אם יש לה את אותו כושר הישרדות
זהו פיז'ו 404 טנדר. כנראה שרק מעטים מכם זוכרים אותו, אבל בשנות ה-70 מדובר היה בסוס עבודה מקומי שעשה הכל. אבל ממש הכל. גרסת הכלבויניק למכונית הנוסעים הצרפתית דאז, הייתה החלום הרטוב של הצווארון הכחול באמצע השבוע, אבל גם הרכב האידיאלי לקחת את המשפחה או סתם כמה חברים טובים - עם כל ציוד הפיקניק כמובן - לחוף הים בסופ"ש.
מבחינה עיצובית לא מדובר במאסטר-פיס, אם להיות עדינים. החלק הקדמי הכולל את החרטום והקבינה נלקח ממכונית הנוסעים הרגילה. החלק האחורי עם הארגז, סגור עם ברזנט או פתוח לחלוטין, ענייני וזוויתי כדי שיהיה כמה שיותר שימושי. מתחת למעטפת התמקמו מכלולי הנעה חסונים, סרן חי וקפיצי עלה מאחור, שאיפשרו העמסת טונה של אבטיחים מהשדה, מבלי לפגוע ביכולת העבירות וצליחת השביל הבוצי והתעלה הקטנה ביציאה מהשטח לבית האריזה. החרטום הזדקר לשמיים, העכוז נגרר כמעט על השביל, אבל הטנדר נסע.
על הדרך הוא גם היה זול ופשוט לתחזוקה מהטנדרים האמריקאים הגדולים ושתייני הדלק, היחידים שהתחרו על אותה משבצת באותם ימים. מה שמסביר טוב יותר איך הפך פופולארי כל-כך בקרב לקוחות מוסדיים. צה"ל כמובן אבל גם מקורות, סולל בונה, חברת חשמל, קק"ל, קבלנים וחקלאים וכל אחד שזקוק היה לרכב עבודה בלי חוכמות.
ואנקדוטה קטנה. ה-404 טנדר הוא הגיבור הבלתי מוכר של מבצע אנטבה. תודות לשילוב מוצלח בין ממדים קומפקטיים שאפשרו כניסה קלה לבטן ההרקולס (אגב, הרביעי במבנה) וארגז גדול שאפשר נשיאת מספר אלונקות וציוד רפואי רב, הוא אמור היה לשמש להסעת חטופים פצועים או מתקשים בהליכה מהטרמינל לכבש המטוס.
אריה לוינסון ז"ל, אז מנהל התפעול ביבואנית פיז'ו, חברת לובינסקי, התבקש לספק לצבא ערב המבצע צמד טנדרים שעברו במהירות חיזוקים שונים במערכת המתלים לצורך נשיאת משקל גבוה יותר מהמתוכנן במכונית הסדרתית.
ועוד מידע פיקנטי. בשנות ה-80 רכשה מערכת הביטחון לא פחות מ-43 יחידות של 404 משומשים שהובאו ישירות מצרפת, בצבעי תכלת בהיר וירוק קופת חולים. בארץ עברו כלי הרכב הסבה מעניינת במסגרתה הוחלף המנוע הצנוע (מאוד) במנוע Mi16 מודרני וספורטיבי (וחזק במיוחד) לטובת שיפור הביצועים ויכולת המרדף או ההימלטות. מה עשו בטנדרים האלה? אתם מוזמנים לנחש.
בחזרה לרכב הסדרתי. כמקובל בתוצרת צרפתית מאז ומעולם, כדי לתפעל את ה-404 נדרשה התאמה מחשבתית ופיזית. מילא שידית ההילוכים מוקמה על מוט ההגה כדי לאפשר מקום לרגלי נוסע שלישי. מפתח ההתנעה מוקם דווקא משמאל להגה. מוט האיתות? מימין לו. המגבים פעלו בכיוון הפוך למקובל וכדי לפתוח את החלון נדרש סיבוב ידית "עם השעון" ולא נגדו כמקובל. הדלת אגב הייתה נעולה כשהכפתור היה למעלה, ופתוחה בזמן שהוא לחוץ מטה. צרפתים.
ומה עושה לצדו סיטרואן ברלינגו? אם תרצו, זה היורש הטבעי, למרות שהמתכון שונה משמעותית. הוא אינו חסון כל-כך ויכול למשל לשאת רק מחצית מהמשקל של ה-404 הזקן והאפור, אבל הוא רכב הנוסעים הרב-שימושי של הצרפתים היום. קל לתפעול, מרגיש כמו כל מכונית רגילה ומתעקש להציב מתגי פתיחת חלונות על הדשבורד.
כמו ה-404 טנדר, גם הוא מבוסס על פלטפורמת מכונית נוסעים, גם הוא זוכה לפופולארית רבה בקרב אנשי עבודה, אף הוא רב המכר של הקטגוריה כבר יותר מעשור ולמעשה הדגם הנמכר ביותר של היבואנית בארץ בשנים האחרונות. למרות שאין שום אפשרות שתמצאו בו מאפרה עגולה עם מתג אדום במרכזה ושלט אלמותי מעליה עם הכיתוב "אל תזרוק בדלי סיגריות וגפרורים החוצה".
לפנייה לכתב/ת 
