חרדי התגייס ליחידה רגילה - ואיבד את שפיותו

בית משפט השלום בירושלים קבע כי צעיר חרדי שלקה בסכיזופרניה בעקבות שירותו הצבאי - יוכר כנכה צה"ל. הקביעה התקבלה בעקבות ערעורו של הצעיר, שהתגייס בשנת 2009 ושירת כלוחם בחיל השריון. בטרם הגיוס הוא למד בישיבה וניהל אורח חיים חרדי לגמרי, אך לפי הצבא הצעיר לא ביקש לשרת ביחידה חרדית - והיה החרדי היחיד בטירונות. פסיכיאטר מטעמו טען כי התנהגות הטירונים האחרים סביבו דחפה אותו למחלת הנפש.

"עולמו של הצעיר היה מוגבל לסביבה חרדית עד לגיוסו לצבא, והוא היה קשור מאוד לאימו", אמר הפסיכיאטר מטעמו של הצעיר, פרופ חיים קנובלר. "בבסיס השריון המרוחק בדרום הוא נקלע לראשונה בחייו לסביבה שאינה חרדית והיה החייל החרדי היחיד בטירונות. הוא נתקל בקשיים פיזיים בלתי מוכרים ובמסגרת זרה הדורשת משמעת וציות מוחלטים. התנהגות הטירונים האחרים הייתה עבורו גורם דחק חמור, לרבות מה שנראה לו ולטירון נוסף כהתעללות מינית של שני טירונים בטירון שלישי".

שירת כלוחם בחיל השריון

הצעיר טען מול משרד הביטחון כי הוא לקה בנפשו בעקבות השינוי הקיצוני באורח חייו, שכלל חיכוך ראשון עם אורח חיים חילוני. מצה"ל נמסר השבוע ל-ynet כי הצעיר כאמור לא ביקש לשרת ביחידה חרדית, דוגמת גדוד נצח יהודה, לא לפני הגיוס ולא אחריו.  

חוות הדעת הפסיכיאטרית מטעם משרד הביטחון, שניתנה על ידי ד"ר אהוד רוזיצקי, הציגה תמונה אחרת. ד"ר רוזיצקי טען כי בחוות דעתו הראשונה של פרופ' קנובלר ובתצהירו של הצעיר החרדי לא תוארו אירועים חריגים מתקופת הטירונות, גם לא הטענות להתעללות מינית. משרד הביטחון קבע כי אין לקשור בין מחלתו של הצעיר לבין שירותו הצבאי, שכן ייתכן וזו הייתה מתפרצת ללא קשר לתקופת הטירונות.

עו"ד אלי סבן

משרד הביטחון הציג עדות של אביו של הצעיר, שתיאר כי בנו סיפר לו במהלך הטירונות כי הוא מרוצה מהשירות הצבאי וכי הוא גילה מוטיבציה גבוהה. "אין עדות לאירוע חריג משמעותי שיכול היה להסביר החמרה נפשית במצבו של הצעיר", נטען בחוות הדעת. "דבריו של אביו בנוגע להתלהבות שהביע בנו משירותו הצבאי מלמדים על הסתגלות טובה למסגרת הצבאית ללא קשיים נפשיים מיוחדים. אין קשר בין מצבו הנפשי כיום לבין שירותו הצבאי הסדיר".

עם זאת, במהלך חופשותיו מהטירונות לקה הצעיר התקפים פסיכוטיים חמורים, פונה לקבלת טיפול רפואי במחלקות פסיכיאטריות ונטל תרופות נגד המחלה שהתפתחה. בסופו של תהליך הוחלט לשחררו מצה"ל בגין פרופיל נפשי נמוך.

במהלך דיוני הערעור מפקדו הישיר של הצעיר נתן עדות שחיזקה את עמדת פקודו לשעבר: "ראינו שהוא הגיע ממקום אחר, עם חוויות שונות והבנה שונה. יכולנו לראות נבדלות לגמרי בין החייל החרדי לשאר קבוצת החיילים. קשה מאוד להיקלט בסביבה החברתית, כי גם החיילים עצמם הוציאו אותו מאותה הקבוצה. החיילים החילונים הבדילו אותו בהיותו חרדי".

שלושת חברי ועדת הערעור בבית משפט השלום קיבלו אפוא את ערעורו של הצעיר, שיוצג על ידי עו"ד אלי סבן. הוועדה קבעה למעשה כי נכותו הנפשית שנקבעה עקב מחלתו, בשיעור 100 אחוזי נכות, תהפוך לנכות צה"ל.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "מסלולי שילוב חרדים בצה"ל הם מסלולים התנדבותיים. החייל התגייס לפני שמונה שנים לחיל השריון ולא ביקש להצטרף למסלול מסוג זה. בשנים האחרונות נושא העיסוק בגיוס חרדים בצה"ל התעצם וכיום לכל חייל חרדי מוצעת האפשרות לגיוס במסלול ייעודי, מבלי שיבקש, מלבד במקרים בהם הפרט אינו משתף פעולה, אז יופנה לגיוס רגיל".