תקציב המדינה 2019: עיקרי חוק ההסדרים
ניוד בקלות בין בנקים, הסרת חסמים בייבוא אישי, העברת 1.2 מיליארד מכספי רשות שדות התעופה, וכמובן תוכנית "נטו משפחה". עיקרי התוכנית הכלכלית לשנת 2019
"חוק ההסדרים", או בשמו הרשמי "התוכנית הכלכלית לשנת 2019", כולל את הרפורמות המבניות שאין להן נגיעה ישירה בתקציב המדינה, אלא מתקשרות לנושאים כלליים יותר כגון הפחתת יוקר המחייה, שיפור הפריון במשק ושיפור הצמיחה במשק. רשימה זו כוללת את הרפורמות שאושרו כבר בוועדת השרים לחקיקה. מדובר רק בהצעות החוק שיישארו בחוק ההסדרים גם לאחר הקריאה הראשונה, ולא יפוצלו לאחר הקריאה הראשונה להליך חקיקה רגיל.
• תוכנית הסיעוד הלאומית שתרחיב, תשפר ותייעל את שירותי הסיעוד לקשישים ותיכנס לתוקף כבר ב־2018. מספר שעות הסיעוד שניתנות בבתי הקשישים יגדל, מספר שעות הטיפול שניתנות לקשישים במצב סיעודי קשה יגדל ב־40%, טיפולי השיניים לקשישים יוכנסו לסל הבריאות ומעורבות קופות החולים בשיקום וטיפול הקשישים הסיעודיים בביתם תגדל תוך הפחתת הבירוקרטיה. בהצעת התקציב הוערך כי לצורך התוכנית יגדל בסיס התקציב של משרד הבריאות ב־500 מיליון שקל.
• צמצום ההון השחור, צמצום השימוש במזומן ועידוד אמצעי תשלום דיגיטליים. לפי הצעת התקציב, יישום תוכנית כזו יכולה להגדיל את הכנסות המדינה ב־500 מיליון שקל ב־2019 ו־850 מיליון שקל משנת 2020 והלאה.
• תיקון חוק ביטוח לאומי שיאפשר לשפר את תנאי מחיית הקשישים שעבדו טרם יציאתם לגמלאות ולהרחיב את השירותים שניתנים לקשישים סיעודיים.
• שינוי מנגנון ההתחשבנות בין הביטוח הלאומי לחברות הביטוח בכל הנוגע לתשלום פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כך שיחול הסדר התחשבנות כולל שבמסגרתו יועבר מדי שנה מחברות הביטוח סכום קבוע שייקבע בתקנות על ידי שר האוצר.
• ניוד בין בנק לבנק בקלות ובלחיצת כפתור.
• הגברת התחרות בשוק הטלוויזיה באמצעות התאמת הרגולציה כך שתתאפשר כניסת שחקנים חדשים לשוק.
• הסרת חסמים בייבוא אישי להורדת יוקר המחייה, כולל קביעת כלל אחיד לכמויות שניתנות לייבוא וצמצום הדרישות הרגולטוריות לייבוא אישי.
• הסרת חסמים לייבוא מוצרי תקשורת תוך הפחתת הצורך בנטל הרגולטורי, שחורג כיום מהנהוג במדינות רבות, לייבוא מוצרי תקשורת אלחוטיים, והפחתת העלויות העודפות בתהליך הייבוא של מוצרים אלה.
• שיפור הליך רישוי עסקים בהעברת הסמכות על עסקים שיוגדרו כעסקים בעלי חשיבות לאומית מהרשויות המקומיות למשרד הפנים.
• קידום מסילת רכבת רביעית באיילון.
• צמצום נזקי הגודש בכבישים ועידוד נסיעה בכלי רכב מרובי נוסעים באמצעות שימוש באמצעים טכנולוגיים לאכיפה בנת"צ, הקמת נתיבים מהירים חדשים במטרופולין תל אביב ומתן אפשרות נסיעה ברכבים מרובי נוסעים בנת"צים.
• רפורמה מקיפה במערכת ההשכלה הטכנולוגית תוך פיתוח ההון האנושי, שיפור רמת הפריון וחיזוק המשק הישראלי. מטרתה גם לחזק את מעמד ההשכלה הטכנולוגית, לפתח את מסלולי ההכשרה במכללות אלה ולעדן את תכני הלימוד כך שיתאימו גם להכשרת מבוגרים.
• הגדלת הפטור מהיטל השבחה על מתקנים סולאריים עד 6,000 מ"ר לעומת 200 מ"ר בפטור הקיים, לעידוד התקנת מתקנים סולאריים.
• העברת הסמכות לביצוע עבודות הפיתוח שמתנות שיווק קרקעות מידי הרשויות המקומיות לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ולמשרד הבינוי והשיכון, לצורך זירוז שיווק קרקעות למגורים.
• ניצול יעיל יותר של הקרקע באמצעות עירוב שימושים שונים באותו מתחם, כולל מגורים, תעסוקה ומבני ציבור.
• ייעול הליך הוצאת היתרי בנייה, כולל תמרוץ לקיצור זמני מתן התשובות להיתרים של גופי התשתית ומתן אפשרות לוועדה המחוזית להוציא היתר בנייה לאחר ערר.
• העברת 1.2 מיליארד שקל מעודפי המזומן של רשות שדות התעופה לאוצר המדינה בשנת 2019.
• הטבת מס למילואימניקים המשרתים מעל ל־32 ימי מילואים בשנה ומקבלים מענק מיוחד מהצבא – המס בשיעור 25% ששילמו עד כה על מענק זה יבוטל.
• הארכת הוראת השעה להגדלת והשוואת נקודות הזיכוי להורים עובדים לילדים עד גיל 6 כחלק מתוכנית "נטו משפחה".
• תיקון לחוק רישוי עסקים וחוק רשות הכבאות וההצלה כך שתוקם ועדה לבטיחות באש שתבחן ותהיה אחראית על הבטיחות באש בתהליכים של רישוי עסקים ובנייני מגורים, תאמץ תקני בטיחות בינלאומיים ותבחן את התועלת בדרישות הבטיחות באש.
• תיקון לחוק התכנון והבנייה שיאפשר הקמת קומה לצרכי ציבור כחלק ממבנים המיועדים לשימושים אחרים.
• העברת פארק אריאל שרון לתחום שיפוטה של אחת הערים הגובלות בפארק ומכירת אחזקת המדינה במניות ובשליטה בחברה הממשלתית של הפארק.
• קביעת מתווה הסדרת נכסיה של חברת החשמל.
• מתן ודאות לתקציב הספורט באמצעות ניתוק התלות בהימורים והמשך הסדרה וייעול של שוק ההימורים החוקיים.
• קיצור ופישוט הליכי רישוי עסקים באמצעות אפיון כל סוג עסק לפי תהליך רישוי מותאם, בהיבטים של משך הזמן לפתיחת עסק, תוקף הרישיון ותהליך חידוש הרישיון.
• צמצום תאונות עבודה באמצעות חובה שתחול על מעסיקים החל מ־2019 לרכוש ביטוח פרטי שיכסה חלק מהעלויות שמשולמות על ידי ביטוח לאומי בגין פגיעות בעבודה, באופן שיתמרץ אותם להשקיע בבטיחות עובדיהם.
• שינוי לוח הזמנים לביצוע התאמות נגישות מבנים של רשויות ציבוריות – יידחה המועד שנקבע ל־1 בנובמבר 2018 להנגשת מבנים לפי היעדים הבאים: עד סוף 2018 – 70% מהמבנים יהיו נגישים, עד סוף 2019 יהיו 81% מהמבנים נגישים, עד סוף 2020 יהיו 100% מהמבנים מונגשים. ללא דחייה זו יהיה צורך בהקצאת 65 מיליון שקל נוספים ב־2019 ובשנים הבאות.
• דחיית חוק יום לימודים ארוך ולימודי העשרה – כדי לתמוך במאמצי הממשלה להתכנס למסגרת תקציבית ב־2019, הוחלט לדחות את מימוש יום חינוך ארוך ולימודי העשרה לשנת הלימודים תשפ"ד (2024-2023). בהצעת התקציב הוערך שצעד זה יחסוך לקופת המדינה 1.2 מיליארד שקל ב־2019 ו־2.4 מיליארד שקל ב־2020.
לפנייה לכתב/ת 
