כך תצמצם הממשלה עלויות: עיקרי חוק ההתייעלות
משיכת דיבידנד חריג מרפאל והתעשייה האווירית, העלאת מס על הפחם, צמצום נציגויות בחו"ל, קיצוץ תקציב משרד החקלאות, צמצום מספר המשרדים - אבל רק מהממשלה הבאה, והפחתת תקציב דמי החבר באונסק"ו. הדרכים בהן הממשלה מתכוונת לשמור על מסגרת התקציב
חוק ההתייעלות כולל את כל הצעדים הפיסקליים שיש לבצע כדי לשמור על מסגרת התקציב, הדורשים תיקוני חקיקה. אלה כוללים, למשל, תוספות או הפחתות לצורך התאמה (קיצוצים) כדי לשמור על מסגרת התקציב. להלן סעיפי חוק ההתייעלות בתקציב המדינה 2019 לפי תחומים כפי שאושר בממשלה ב־11 בינואר:
אנרגיה
• גילום עלויות סביבתיות במיסוי דלקים - תיקון צו הבלו על הדלק וצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין כך שהחל מ־1 בפברואר 2018 ימוסה הפחם בסכום של 102 שקל לטונה והחל מיום 1 בינואר 2019 ימוסה הפטקוק (חומר הגלם העיקרי לייצור מלא) בסכום של 216 שקל לטון. השינוי בנושא הפחם צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכחצי מיליארד שקל בשנה ואילו השינוי שמוצע בעניין הפטקוק צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ־50 מיליון שקל בשנה.
• הפחתה בתוכנית הלאומית לפיתוח טכנולוגיות שמקטינות את השימוש העולמי בנפט בתחבורה וחיזוק תעשיות עתירות ידע – סך הכספים שיקצה משרד האוצר לביצוע תוכנית זו יופחתו ב־42.5 מיליון שקל ב־2019 וב־42.5 מיליון שקל נוספים ב־2020.
תחבורה
• העברת תמלוגי רשות שדות התעופה לקופת אוצר המדינה – לאור העודף התקציבי שהצטבר בקופת רשות שדות התעופה תעביר הרשות 1.2 מיליארד שקל לאוצר המדינה ב־2019 וכן תמלוג שנתי בגובה 50% מהרווח הנקי השנתי שלה החל מ־2020.
חינוך
• התאמות בתקציב משרד החינוך – יופחתו 30 מיליון שקל מבסיס תקציב משרד החינוך בשנת 2019.
• הפחתת תקציב דמי החבר באונסק"ו – יופחת מבסיס תקציב משרד החינוך התקציב שמוקצה לתשלום דמי החבר באונסק"ו ולפעולות הוועד הישראלי באונסק"ו. ההפחתה עומדת על כמיליון שקל ב־2019.
• סבסוד צהרונים – התוכנית לסבסוד צהרונים תפעל עד סיום שנת הלימודים תשע"ט. עלות יישום תוכנית זו 905 מיליון שקל בשנת 2018 ו־605 מיליון שקל בשנת 2019.
רווחה
• הגדלת קצבת הנכים – הזכאים יקבלו תוספת של 340 שקל לחודש החל מ־1 בינואר 2018 ותוספת של 501 שקל לחודש החל מ־1 ביולי 2018. הסכום שרשאים הנכים להשתכר מעבודה יעלה ל־3,350 שקל החל מ־1 בינואר 2018 ול־3,450 שקל החל מ־1 ביולי 2018. נכים שהם אזרחים ותיקים יקבלו תוספת של 170 שקל בחודש החל מ־1 בינואר 2018 ותוספת של 251 שקל לחודש החל מ־1 ביולי 2018. ההוצאה על מקבלי קצבת נכים ב־2021 תגדל ב־4.15 מיליארד שקל בהשוואה ל-2017.
• התייעלות בתקורות שירותי הרווחה – כדי לשמור על המסגרת התקציבית, יופחתו 37 מיליון שקל בחלוקה הבאה החל מ־2019: 10 מיליון שקל מתקציב היועצים של המוסד לביטוח לאומי, 3 מיליון שקל מתקציב ההדרכה והנסיעות לחו"ל בבסיס תקציב משרד הרווחה, 4 מיליון שקל מתקציב האמרכלות של הרשות לזכויות ניצולי השואה ו־20 מיליון שקל מבסיס תקציב התמיכות של משרד העלייה והקליטה.
סביבה
• העברת הכנסות מהקרן לשמירת הניקיון – להעביר 700 מיליון שקל מעודפי חשבון היטל ההטמנה בקרן לשמירת הניקיון להכנסות המדינה ב־2019. מטרת הקרן היא לרכז אמצעים כספיים לשמירה על איכות הסביבה ובכלל זה שמירה על הניקיון, מניעת השלכת פסולת וטיפול בפסולת, מיחזור, הגנה על הסביבה החופית ועוד.
ממשלה
• צמצום נציגויות הממשלה בחו"ל – עד שנת 2021 יפחת מספר נציגויות משרד החוץ בחו"ל בשבע, כך שב־2019 יצומצמו שלוש, ב־2020 יצומצמו שתיים וב־2021 עוד שתיים. הנציגויות ייסגרו באפריקה, דרום אמריקה, סין או הודו.
• כללי כוח אדם בממשלה – החל מ־2019 ועד 2023 שיאי כוח האדם (סך המשרות שהממשלה רשאית למלא, ובכלל זה עובדים קבועים, זמניים וארעיים) וחודשי העבודה הבלתי צמיתה (עבודה זמנית) ביחידות המטה יוכלו לגדול ב־0.5% לכל היותר, ויופחתו לצד רכיבי השכר הנלווים אליהם ב־1% לכל הפחות. ביחידות השירותים יוכלו שיאי כוח האדם לגדול בין 2023-2019 ב־2.3% לכל היותר.
• התייעלות במשרד החקלאות – כחלק מההתאמות (קיצוצים) שנדרשות כדי להתכנס למסגרת תקציבית ולצורך עמידה ביעד בגרעון לפי חוק, הוחלט להפחית 25 מיליון שקל מבסיס תקציב משרד החקלאות החל מ־2019 ו־15 מיליון שקל נוספים מבסיס התקציב החל מ־2020.
• הקצאת תקציב לתחזוקת מבני ממשלה בבעלות המדינה.
• משיכת דיבידנד חריג מחברות ממשלתיות כגון רפאל והתעשייה האווירית – הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות רפאל והתעשייה האווירית, וככל שיידרש דירקטוריונים של חברות ממשלתיות נוספות, יצטרכו לדון במהלך 2019 בחלוקת דיבידנד למדינה מרווחים שצברו עד אז, סכום כולל של כ־550 מיליון שקל, בנוסף לדיבידנד על רווחיהן השוטפים לשנים 2018-2016. העברת הדיבידנד החריג תבוצע עד 30 בנובמבר 2019.
• סקירת הוצאות משרדי הממשלה ל־2019 – שרי הממשלה יטילו על מנכ"לי משרדיהם לסקור את הוצאות המשרדים ולבחור תחום משרדי שלא מעודכן בחקיקה ראשית, שתיבחן הפחתה של 5% לפחות עבורו מתקציב המשרד ל־2018. בנוסף, כל משרד יגבש הפחתה רוחבית של 10% מההוצאה בתחום הנבחר על מנת להגיע לחיסכון שלא יפחת מ־0.5% מתקציב המשרד בכל אחת משנות התקציב 2019 והלאה. תקציב המשרדים אף יפחת ב־0.5% ב־2019.
• צמצום מספר משרדי הממשלה ל־17 החל מהממשלה הבאה – כך, יופחתו מבסיס התקציב של המשרדים והיחידות שפעילותם תאוחד 300 מיליון שקל ב־2020, 300 מיליון שקל ב־2021 ו־200 מיליון שקל ב־2022.
• הפחתה בתקציב משרד המדע והטכנולוגיה – יופחתו 24 מיליון שקל מבסיס תקציב משרד המדע והטכנולוגיה.
• הפחתה בתקציב משרד הכלכלה – יופחתו 4 מיליון שקל מבסיס תקציב תוכנית התפעול של המשרד משנת 2019 ואילך.
• הפחתה מתקציב התפעול של משרד התיירות – יופחתו 10 מיליון שקל מבסיס תקציב התפעול של משרד התיירות.
כנסת
• הפחתת סכום העודפים של תקציב הכנסת – יופחת ב-200 מיליון שקל סכום העודפים של תקציב הכנסת שניתן להעביר לתקציב המדינה לשנת 2019, לאור תת־ביצוע של התקציב המקורי של הכנסת בין השנים 2017-2012.
רשויות ציבוריות
• הפחתת הוצאות השכר במשרדי הממשלה ובמגזר הציבורי - יופחתו 30% מבסיס רכיבי השעות הנוספות והכוננויות במשרדי הממשלה ומתקציבי השכר שצמודים להם.
• הפחתת הוצאות השכר במשרדי הממשלה ובמגזר הציבורי ב־2019 – יופחתו שיאי כוח האדם (סך המשרות שהממשלה והמגזר הציבורי רשאים למלא, ובכלל זה עובדים קבועים, זמניים וארעיים), חודשי העבודה הבלתי צמיתה (עבודה זמנית) ורכיבי השכר שנלווים אליהם במשרדי הממשלה וביחידות הסמך ב־1% בשנת 2019.
תעסוקה
• מיקוד תוכנית הסיוע לקליטת עובדים נוספים בישראל – התוכנית, שמאפשרת הטבות ותמריצים בתחום התעשייה והכלכלה, לא תתמקד עוד באזורי עדיפות לאומית, אלא באזורים שיוגדרו כעדיפות כלכלית, ולצורך כך יופחתו מתקציב משרד הכלכלה 12.5 מיליון שקל ב־2019, 25 מיליון שקל ב־2020 ו־30 מיליון שקל 2021.
מסגרות התקציב ל־2019 והלאה
• הגדלת הגירעון – היום קובע חוק תקרת הגירעון שבשנת התקציב 2019 לא יעלה שיעור הגירעון הכולל על 2.5% מהתמ"ג, שבשנת 2020 לא יעלה הגירעון על 2.25% מהתמ"ג, בשנת 2021 לא יעלה על 2%, ב־2022 לא יעלה על 1.75% ובשנת התקציב 2023 ואילך לא יעלה מדי שנה על 1.5% מהתמ"ג.
אבל בגלל שאתגר השמירה על הגירעון ועל ההוצאה, ובמילים אחרות השמירה על המסגרת התקציבית של הממשלה, מתנגש לעתים באתגרים בוערים ובהוצאות שנחוצות לעידוד הפעילות המשקית וכן באתגרים חברתיים וביטחוניים (למשל, העלאת קצבאות הנכים, או מבצע צבאי ומלחמה), מבקש משרד האוצר להגדיל את תקרת הגירעון כך:
ב־2019 – הגירעון לא יעלה על 2.9% מהתמ"ג.
ב־2020 - הגירעון לא יעלה על2.5% מהתמ"ג.
ב־2021 - הגירעון לא יעלה על 2.25% מהתמ"ג.
ב־2022 – הגירעון לא יעלה על 2% מהתמ"ג.
ב־2023 – באופן שלא יעלה על 1.75% מהתמ"ג.
• הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית ב־2019 - עד ל־1% בהשוואה לסכום ההוצאה הממשלתית ב־2018.
יישום הסכמים קואליציוניים לשנת 2019
יוקצה סכום חד־פעמי, שעל פי הצעת התקציב עומד על 680 מיליון שקל, לצורך יישום הסכמים קואליציוניים שלא נכללו בהחלטות שהתקבלו. בנוסף:
• תקציב לתמיכת המדינה במוסדות התורניים במסגרת תקציב משרד החינוך בסך 1.171 מיליארד שקל ב־2019.
• סכום חד־פעמי של 600 מיליון שקל בהרשאה להתחייב לפרויקטי תחבורה ביהודה ושומרון בתקציב משרד התחבורה.
יישום הסכמים קואליציוניים לשנת 2020
יופחתו מיליארד שקל לפחות בשנה מתוך התקציבים הקואליציוניים שהחלטה לגביהם התקבלה בין השנים 2019-2015.
לפנייה לכתב/ת 
