בדיקות הדם הפרטיות והיקרות: האם זה בכלל יעיל?
בשקט-בשקט, לצד בדיקות המעבדה המסורתיות של קופות החולים, הולך וצומח שוק חדש ותוסס ברפואה הפרטית - בדיקות מעבדה למתקדמים. תמורת כמה מאות או אלפי שקלים תוכלו לדעת מה מצב החיידקים, הפרזיטים, החומצות, האנזימים, המינרלים, הוויטמינים, המתכות והכימיקלים בגופכם. השאלה הגדולה כמובן היא: האם אתם בכלל צריכים את זה?
במהלך התפתחות ענף הרפואה קיבלו בדיקות הדם מעמד בלתי מעורער כשער הכניסה לשמירה על הבריאות ולניטור מצבי חולי. הקסם שלהן נבע בין היתר מהאלמנט המיתי. אחרי הכל,יש משהו מאגי בטקס הכרוך בשאיבת מעט מהנוזל הפנימי של גופנו והתבוננות בו כדי להבין את מצבנו הפיזי ולנבא את עתידנו.
חייזר מהעולם החיצון אף היה עשוי לתאר את הדם ככדור הבדולח של האדם המערבי ואת המעבדה כקוראת העתידות. אפילו לחוויית הקריאה בבדיקות יש אופי של התבוננות בגזר דין, עם תחושת האישור המרגיעה המלווה את הצפייה במדדים שבטווח הנורמה, ותחושת החרדה שמתעוררת כלפי כל תוצאה שמזדקרת באדום מחוץ לשולי הטווח.
עוצמתן של בדיקות הדם נובעת כמובן מכך שבניגוד לכדור הבדולח, יש להן תוקף מדעי. שנים של מחקרים, ניסיונות וידע מצטבר הוכיחו מהי הנורמה, מה הממוצע, מה משמעותן של חריגויות ועל מה הן מעידות. ולא רק הנורמות ומשמעות החריגה מהן מבוססות על שנים של צבירת ידע - גם קביעת סוללת הבדיקות שיש לעשות משקפת ידע רפואי ארוך שנים. הסוללה הרגילה (הכוללת ספירת דם, כולסטרול, סוכר, תפקודי בלוטת התריס, כבד וכליות ועוד) הפכה לאורך השנים לשם נרדף לידע הנחוץ לנו להערכה בסיסית של מצבנו הבריאותי.
אבל לאחרונה נראה כי "דם חדש" זורם בתחום בדיקות המעבדה. המלצות של מומחים בתחום הקרוי "רפואה פונקציונלית", נטורופתים, ולעתים גם רופאי משפחה עשויות להכווין אתכם לעשות את הבדיקות האלה כדי לקבל מידע נוסף על בריאותכם. במקביל אתם עשויים להיתקל בבדיקות החדשות בפרסומים של המעבדות עצמן, כמו Great Plains Lab, Genova או החברה הישראלית .Eco Lab לפי מה שקורה בשטח, אתם גם עשויים להיות מאלה (הלא מעטים) שמתפתים ורוכשים אותן כדי לקבל הצצה לתמונת המתכות בדם, לרעלים הלא מתכתיים שיש בו, לרגישויות למזון ולגלוטן, להורמונים שלכם, לכמויות האומגה 3 ועוד ועוד.
הבדיקות האלה מצביעות על כך שייתכן שהסט הידוע והמוכר של בדיקות דם שמספקות קופות החולים אינו המקיף ביותר וגם אינו בהכרח זה האידיאלי. הן מבהירות שהדם שלנו עשוי לספק הרבה יותר מידע ממה שנהוג לחפש בו, שאפשר לשלוח את הדם שלנו למעבדות ברחבי העולם, שניתן להתייחס למדדים שעד כה לא שמענו עליהם, שיש אפשרות לבדוק אותו בטכנולוגיות חדישות ולקבל ממנו מידע מדויק ברזולוציות גבוהות יותר או אפילו נתונים מסוג אחר. כדור הבדולח החדש הזה מיועד כמובן בעיקר לאלה שיכולים לשלם עבורו.
וכך הבחירה וההתלבטות מזדחלות גם אל תחום שעד כה היה נראה תמים, פשוט ונטול סיבוכים - בדיקות מעבדה. השאלה אם לבצע את בדיקות הדם הפונקציונליות היקרות והפרטיות מצטרפת לשורת התלבטויות שאנו חווים בעניין הרפואה הפרטית כיום, כמו האם לקבל ייעוץ של רופא פרטי או להסתפק בהמלצה של רופא קופת החולים; האם להיעזר ברופא סיני או בהומיאופת, האם לעשות ריצוף גנטי לעובר; האם להשקיע בבדיקות גנטיות לאיתור הסיכון למחלות סרטן.
בעידן שבו אנו מוכוונים לנהל את בריאותנו בכוחות עצמנו, לא פלא שהבדיקות האלה הולכות ותופסות מקום מרכזי במדפי הסופרמרקט ההולך וגדל של מוצרי הרפואה הפרטית. והשאלה הגדולה כמובן היא: האם הבריאות שלכם אכן תצא נשכרת מהן?
סל הבדיקות
בדיקות המעבדה שמתרחשות הרחק מסניפי קופות החולים ומשווקות בעיקר באתרי האינטרנט של חברות אבחון רפואי חדשות הן ערב רב של בדיקות. חלקן בדיקות שקופות החולים לא מספקות משיקולים תקציביים ולאו דווקא מקצועיים. בדיקות הן עסק יקר, ולכן לא רק תרופות אלא גם מבחר הבדיקות שמציעים לנו ברפואה הציבורית והטכנולוגיות לביצוען נקבעות על פי שיקולים כלכליים.
פרופ' בן עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית בבית החולים שיבא, תל השומר, יודע להעיד על כך בגוף ראשון. למעשה, לפרופ' סלע עצמו יש תפקיד היסטורי בשינוי פרופיל הבדיקות המבוצעות כיום בבתי החולים. בשנות ה-90 הוא היה זה שהפיץ את הידיעה שהתקף לב מאותר טוב יותר על ידי בדיקת טרופונין מאשר על ידי בדיקת CPK MB שהייתה הבדיקה היחידה שהייתה נהוגה אז. שמרנות ושיקולי תקציב הציבו בפניו חומה בצורה במשך יותר מעשור. לאחר מאבק עיקש התגמשו לבסוף במשרד הבריאות, וכיום בדיקת הטרופונין היא בדיקת חובה לכל אדם שיש חשד שעבר התקף לב.
האיטיות שבה הוטמעה בדיקת הטרופונין עשויה להעיד על הקצב של מערכת הבריאות הציבורית בתגובה לחידושים. אם ללמוד ממקרה הטרופונין, אנו עשויים להבין שיש גם כיום בדיקות עדכניות שיכולות לספק מידע אמין או מדויק על מצבנו, אבל לא נזכה להן במעבדה של סניף קופת החולים הקרוב לביתנו. "קופות החולים משתדלות להימנע מבדיקות אזוטריות או מודרניות. הן מאשרות רק בדיקות שהחשיבות שלהן מוכחת במאה אחוז", אומר פרופ' סלע.
"למעשה, כ-%10%-5 מהבדיקות שעשויות להיות נחוצות לאבחון ולטיפול לא נעשות בקופות החולים". ויש גם דוגמאות: מתברר שמחסור ב-B12 מוטב לאבחן באמצעות בדיקת MMA (חומצה מתיל מלונית), אך מכיוון שהיא יקרה יותר ממשיכים לבדוק ,B12 שלעתים רמתו בדם אינה מעידה על רמתו בגוף. גם חומצות אורגניות בשתן, שהן דרך לאבחן מחלות שקשורות להתפתחות הילד, אינן נעשות כיום בקופות החולים. עם זאת, את הבדיקות האלה, שנמכרות באתרים הפרטיים, אפשר לרכוש בארץ גם בחלק ממעבדות בתי החולים.
לדברי ד"ר רון יפה, מומחה לביוכימיה ומטפל ברפואה פונקציונלית מחברת ,Eco Lab המספקת שירותי בדיקות מעבדה פרטיות, זהו המקרה בחלק מהבדיקות שהחברה שלו וחברות נוספות לבדיקות פונקציונליות מציעות. לטענתו, מדובר בבדיקות נחוצות ומוכחות שקופות החולים כרגע אינן מבצעות. בנוסף, לדבריו לעתים הבדיקות הפרטיות אומדות פרמטרים שקופות החולים כן בודקות, אבל החברות הפרטיות בודקות אותם בטכנולוגיות טובות יותר. כדוגמה הוא נותן את בדיקות הצואה הוותיקות. "בקופות החולים משתמשים בטכניקות ישנות של תרביות", הוא מסביר, "בעוד אנו שולחים בדיקות צואה למעבדות שעושות אנליזה של גנים באמצעות טכנולוגיה הקרויה .PCR הטכנולוגיה הזאת מסוגלת לספק תמונה מדויקת יותר של שפע הפתוגנים (מחוללי מחלות — א"ט) שיש לנו במעי".
כך גם עם פרזיטים, עם מדדי דלקת ועוד פרמטרים שהבדיקות הפרטיות עשויות לספק עליהם תמונה רגישה, מלאה ומדויקת יותר. מובן שיש להסתייג ולומר שהתוצאות מדויקות יותר רק אם המעבדה הפרטית ששלחתם אליה היא אכן מעבדה איכותית. כי גם את זה צריך לזכור: ברגע שאתם בשוק הפרטי מוטל עליכם לבדוק שהמעבדה אכן זכתה לאישורים הרלוונטיים. גם אם היא מציעה לכם שפע של מידע חדיש שקופת החולים לא מצליחה להדביק את הקצב שלו מסיבות כאלה או אחרות, הרי שבניגוד לקופת החולים אינכם יכולים להיות בטוחים שהמעבדה הפרטית מפוקחת. ובדומה לכל שוק מסחרי, גם שוק הבדיקות הפרטיות מזין את עצמו.
בחברות המסחריות, שרואות בידע על בריאותנו מקור הכנסה, נוטים לייצר עוד ידע. כך שחלק מהבדיקות שימכרו לכם עונות יותר על הצורך של החברות ברווח מאשר על הצרכים של בריאותכם. ומכיוון שיש ביקוש, גם ההיצע גדל, ורשימת החיידקים, הפרזיטים, החומצות, האנזימים, המוליכים העצביים, המינרלים, הוויטמינים, המתכות והכימיקלים שתוכלו לדעת על נוכחותם בגופכם הולכת ומתארכת מיום ליום.
הצצה לקטלוג הבדיקות שמציעה אקו לאב מדגימה זאת היטב: תמורת 600 שקל תוכלו לבדוק אם יש לכם רגישות לאחד מ-30 מזונות, תמורת 1,200 שקל יבדקו עבורכם 120 מזונות, ואם תסכימו להיפרד מ-1,600 שקל, תוכלו לדעת אם אתם רגישים לאחד מ-190 מזונות. אבל גם כשתקבלו את התשובות, תצטרכו כמובן להתייעץ עם איש מקצוע כדי להבין מה מהמבחר הגדל והולך אכן מסוגל לספק לכם ידע בעל חשיבות, כלומר כזה שאפשר ליישם אותו ולהתאים לו טיפול.
פונקציה של פונקציונליות
נוסף על בדיקות הדם שרופאים מכירים בחשיבותן אבל קופות החולים לא יציעו לכם אותן מטעמי תקציב, יש בין הבדיקות החדשות כאלה שתומכות בדרכי אבחון וטיפול חדשות. אחרי הכל, ידע נוסף על הנוזל התוך גופי שלנו מאפשר לקבל תובנות חדשות על בריאותנו ואולי גם לדייק את האבחון ולשפר את הטיפול.
ומה בעניין התקפות המדעית? ובכן, התובנות האלה,כאמור,חדשות יחסית, ולכן לרבות מהן אין כרגע תמיכה מחקרית גדולה. עם זאת חלקן כן משתלבות עם ידע מדעי ארוך שנים, כך שכאן אתם בעצם נכנסים לתחום ניסיוני שמן הסתם חלק ממנו עשוי להתברר כנכון וחלקו כלא נכון.
במאגר התובנות שמספק האופק שפותחות הבדיקות החדשות יש בעיקר מידע שנתפס כרלוונטי לאבחון ולטיפול בשיטת "הרפואה הפונקציונלית". במבוא לספר "ריפוי מחלות כרוניות - מחלום למציאות"של ד"ר ג'פרי בלאנד (הוצאת פוקוס), מוגדרת הרפואה הפונקציונלית כ"תפיסה אקולוגית של הגוף שלפיה כל המערכות הביולוגיות שלנו קשורות זו בזו ומתקשרות זו עם זו בתהליך דינמי שיוצר מחלה כשהוא יוצא מאיזון, ומוביל לבריאות כאשר הוא מצוי באיזון".
הדגש של הרפואה הפוקנציונלית על גישה מערכתית מחייב התבוננות בתמונת דם נרחבת לצורך אבחון. לפי הרפואה הפונקציונלית, הקשר בין העיכול, המטבוליזם, ההורמונים והמוח הדוק ביותר, ולכן אי אפשר לאבחן דיכאון בלי להתבונן במה שקורה במערכת העיכול, כמו שאי אפשר לטפל באוטיזם בלי לדעת מה רמות החומצות בשתן. בשל כך סוללת בדיקות הדם הראשונית שאליה יפנה מרפא בשיטה זו את המטופל שלו נרחבת יותר מהרשימה הסטנדרטית.
ד"ר אינה מרנזון, פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית שהיא גם מטפלת ברפואה פונקציונלית, משתמשת בבדיקות האלה לצורך אבחון וטיפול בדיכאון וחרדה. לדבריה, הפרעות אלה עלולות לנבוע מאוסף של גורמים, ביניהם חיידקים במעי שמפרישים רעלנים, בעיות מטבוליות, בעיות הורמונליות, רגישויות למזון ועוד. הבדיקות האלה מסייעות לה להעריך אם המקור של הפרעות הנפש קשור לחוסרים ספציפיים, ומספקות לה את האפשרות לטפל בהן באמצעות תוספים במקום באמצעות תרופות.
"אני לא מתחילה לטפל בחולים לפני שהם מבצעים בדיקות מקיפות של מערכת העיכול", היא מדגישה, "הבודקות את האיזון בין החיידקים, התפקוד של העיכול, רמות ההיסטמין בצואה ובדם, רגישות למזון, רמות המינרלים ועוד".
גם טלי אנגור, רוקחת ומגיסטרית בכימיה תרופתית, שפיתחה שיטה ניסיונית מבוססת תוספי מזון לטיפול באוטיזם, אומרת שעבורה הבדיקות האלה חיוניות. לדבריה, התסמינים הנוירולוגיים של האוטיסטים יכולים לנבוע ממגוון גורמים: רגישויות למזון, חוסר איזון באוכלוסיית החיידקים במעי, תהליכים מטבוליים לקויים, חוסר במינרלים, עודף מתכות רעילות ועוד. "כחלק מתהליך האבחון שמוביל אותי לקביעת הטיפול אני מבצעת תשאול של הילד ואחריו בדיקות", היא מסבירה. "בין הבדיקות העיקריות שאני נעזרת בהן הן בדיקה לאי סבילות למזונות, בדיקות שתן לחומצות אורגניות לבדיקת התהליכים המטבוליים, בדיקת צואה מקיפה, בדיקה לפטריות — ועוד. על סמך התוצאות של כל הבדיקות אני ניגשת לבנות תוכנית אישית שעשויה לכלול תוספת של ויטמינים, מינרלים, צמחי מרפא ועוד".
האם אכן צריך ללכת לרעות בשדות הרחוקים מקופת החולים כדי לשאוב מידע מהדם שלנו? במשרד הבריאות סבורים שלעת עתה אין צורך להרחיק לכת. "בדיקות המעבדה כלולות בסל ומאושרות לביצוע אם קיימת הפניה רפואית. הצדקה לביצוע הבדיקה נחשבת לביצוע במצב רפואי ספציפי", נמסר לנו מדוברות משרד הבריאות. "תחום ה-Nutrogenetics חדש יחסית ועדיין אין מספיק Evidence Based Data (פרסומים מדעיים מבוקרים) המוכיחים את הנחיצות הקלינית, התועלת ואמינות הבדיקות לטובת הנבדקים. ולגבי אמינות הבדיקות הפרטיות, הרי שהן אינן מפוקחות על ידי משרד הבריאות".
אז עם מה נשארנו? ייתכן שלימים הבדיקות האלה ייכנסו לפנתיאון הבדיקות וייכללו בסל הבדיקות כפי שקרה במקרה של הטרופונין. עם זאת, חשוב להבין שעם גדילת השוק הפרטי של בדיקות המעבדה אנחנו חשופים לשיווק, מכירה והיצע של בדיקות חדשות ופיתויים בדומה לתחומי האופנה, המזון והאלקטרוניקה. אלא שלא כמו בתחומי הצריכה האלה, ממש לא כדאי לקנות סתם בדיקות ולרכוש עוד מידע, אלא רק כאשר יש לכם מי שיפרש אותם וכשאתם יודעים איך תנהגו כשיתקבלו התוצאות.
הצצה למתכות או לכימיקלים בדמכם כנראה לא תספק תועלת לבריאותכם, אלא אם תמצאו מומחה שיבין בדיוק מה משמעויותיה ואיך אפשר להסתייע במידע להתאמת הטיפול. לעומת זאת, ייתכן שאם תקבלו מבט מדויק על הפתוגנים שבקיבה שלכם או על החוסרים באומגה ,3 תוכלו להסתייע במידע בעת נטילת תוספים או אפילו אנטיביוטיקה.
חלק מהפרשנות של המידע החדש הזה עדיין בחיתוליה. האם יתברר שתמונת החיידקים במעי עשויה להיות יעילה בטיפול בדיכאון ושלחומצות בשתן יש אפשרות לסייע בהתאמת טיפול לאוטיסטים? יכול מאוד להיות שכן. השאלה היא אם אתם רוצים לשלם לא מעט כסף כדי להיות אלה שעליהם ייאסף המדע הזה ויובנו משמעויותיו.
לפנייה לכתב/ת 
