מסתכלות למעלה

בשיתוף תעשייה אווירית

האם מערכת החינוך מכינה את ילדי ישראל לעולם הקריירה של המחר? האם השיטה המבוססת על מבחנים, ציונים ושינון חומרים בעל פה מתאימה לקצב השינויים המהיר של המאה ה־21? והאם המערכת ממשיכה להנציח את ההבדלים המגדריים באשר לתחומי הלימוד המתאימים לבנות לעומת אלה המתאימים לבנים? 

אם שואלים את מלי מרטון, מהנדסת בתעשייה האווירית ובעלת הבלוג "אימא רבודה", התשובות לכל שאלות אלו הן חד־משמעיות והן מציירות מציאות עגומה למדי. "מערכת החינוך ממשיכה להתמקד בהקניית תוכן, במקום בהקניית מיומנויות, וזהו לב הבעיה", היא אומרת. "בעולם של היום, הילדים לא צריכים אותנו בשביל להיחשף לתוכן כי הם צרכני תוכן מצוינים גם ככה. כל ההתפתחויות הטכנולוגיות, בדגש על תחום הבינה המלאכותית, מובילות למסקנה שרוב העבודות הקיימות כיום יעברו בעתיד תהליך של אוטומציה ורובוטים יבצעו אותן. רק אנשים שיהיו בעלי מיומנויות אחרות, כאלה שלא ניתן ללמד אותן לרובוטים, יוכלו להשתלב בעולם הזה". 

מלי מרטון(צילום: ליאת קוטנר)

אילו מיומנויות למשל?

"יזמות, סקרנות, יצירתיות, יכולת פתרון בעיות וגם תכונות 'רכות' כמו היכולת לפתח יחסים בין־אישיים במסגרת מקום העבודה, גמישות וסתגלנות. יש המון דרכים ללמד את הדברים האלה, אבל מערכת החינוך עדיין מתמקדת בהעברת תכנים בצורה שמוכתבת לתלמידים כמעט ללא יכולת בחירה. שיטת ההערכה והציונים גם היא מאוד מיושנת. אני רוצה להציע פתרונות איך להכין את הילדים שלנו לעולם החדש הזה מבחינה אישית ותעסוקתית. יש לנו אחריות כהורים לעשות משהו בנידון, גם ברמת המעורבות מול בתי הספר וגם ברמה המשפחתית".

שם הבלוג של מרטון, "מציאות רבודה" (Augmented Reality), נותן ביטוי לדור הבא של הטכנולוגיה וגם מאתגר תפיסות מיושנות על היכולת של נשים להשתלב במקצועות טכנולוגיים. "בהתחלה רציתי לקרוא לו 'אימא 2.0' אבל 2.0 נשמע לי קצת ישן ולא עדכני. 'מציאות רבודה' נשמע לי מספיק 'הדבר הבא', והביטוי גם ממחיש באופן מצוין את הנושאים שבהם הבלוג עוסק. אימא רבודה היא אימא, או כל הורה, שרוצה לתווך לילדים את העולם כפי שהוא, אבל להוסיף עליו שכבות מידע. מעבר לחינוך הנדרש בעולם דיגיטלי אנחנו נדרשים להכין את הילדים שלנו לעולם שגם עבורנו הוא סימן שאלה גדול, מבחינה חברתית ותעסוקתית".

מרטון החלה לחשוב על הנושאים האלה מתוך דאגה פרטית כאימא לתאומים בני 14 וחצי. "כמהנדסת, אני רואה לאיפה עולם התעסוקה הולך. זה מאוד מטריד אותי שהמערכת לא מכינה את הילדים לעולם הזה בצורה הראויה", היא אומרת.

מה את חושבת על היחס בין גברים לנשים במקצועות הטכנולוגיים והמדעיים?

"הבעיה נובעת מחינוך בגיל מוקדם עם הרבה טעויות שנעשות בדרך, כולל מורות שממליצות לתלמידות לא ללמוד מקצועות ריאליים כי הם 'גבריים' מדי. בתיכון שבו למדתי הייתי הבת היחידה במגמה המדעית, וגם במקום עבודתי כיום יש רוב גברי. אחת הבעיות ששמתי לב אליה היא שאם יש שני תלמידים הנתקלים בקושי בבעיה מתמטית, אז אם מדובר בבת - יוותרו לה ויהיו עדינים איתה, ואם מדובר בבן, יהיו יותר קשוחים איתו עד שהוא יפתור ויצליח.

"אלמנט נוסף קשור לנראות: בדיוק כמו בפרויקט 'מהנדסות העתיד', בנות צריכות יותר דמויות נשיות לחיקוי מעבר למורות למחשבים. הן צריכות לפגוש ולדבר עם נשים מדעניות, חוקרות ומהנדסות כדי להבין שהן יכולות לעשות הכל, ושהכל אפשרי עבורן".

שוויון מלא

מתן עזרא, תלמידת י"ב בבית הספר "שער הנגב", היא אחת מבוגרות פרויקט "מהנדסות העתיד 2" של התעשייה האווירית מהשנה שעברה. מתן מאמינה שנשים שמעוניינות להתפתח בתחום עדיין נתקלות בתקרת זכוכית, אך היא מוצאת נקודת אור בדמות בית הספר השוויוני בו היא לומדת. "אף פעם לא חשתי שבשל היותי אישה קשה לי יותר מבנים להתקבל למגמות מדעיות או טכנולוגיות. יכול להיות שהדבר נובע מכך שבבית הספר בו אני לומדת, תיכון שער הנגב, יש שוויון מלא ובמגמות האלו יש משקל שווה בין בנים לבנות", היא מדגישה.

מתן עזרא(צילום: ליאת קוטנר)

"יחד עם זאת, אי אפשר להתווכח עם העובדות שמצביעות על קיומה של תקרת זכוכית שמונעת או חוסמת נשים הרואות את עתידן במקצועות האלו", אומרת מתן. "אני מאמינה שככל שהזמן יעבור תקרת הזכוכית תתרומם עוד ועוד ובעתיד היא אף תיעלם לגמרי. התפיסה היא עדיין שמרנית ומצפים מהאישה עדיין להיות אחראית על גידול הילדים ולכן רואים יותר מנהלים גברים מנשים. גברים ונשים יכולים לעבוד באותה חברה באותו תפקיד, והגבר ירוויח שכר גבוה ב־33 אחוז מהשכר שהאישה תרוויח. זה דבר שצריך להשתנות".

לדברי ד"ר קירה רדינסקי, דירקטורית מדע נתונים ומדענית ראשית ב־eBay ישראל, מערכת החינוך צריכה להתאים את עצמה לתכנים שנדרשים כיום כמו למידת תכנות ושפות קוד כנושא בסיסי בבתי הספר. "אני מאמינה שהחינוך המתמטי שלנו יכול גם הוא מאוד להשתפר", היא קובעת. "כשמדברים על שילוב של נשים במקצועות הטכנולוגיים מגלים שהרבה בנות לומדות חמש יחידות מתמטיקה ופיזיקה בתיכונים, ובלימודים לתארים הראשונים בטכניון יש כיום 30 אחוז נשים, נתון לא מבוטל שמעיד על שינוי".

קירה רדינסקי

אז איפה הבעיה?

"הבעיה מתחילה בשנים שלאחר מכן, בעת הקמת המשפחה. רוב האחריות על גידול הילדים מוטל על האישה וזה משליך על המקצועות שהנשים בוחרות בסופו של דבר. בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, למשל, יש ארבע פרופסוריות בלבד מתוך 60 חברי סגל. זה נובע מכך שבשביל לקבל פרופסורה צריך ללמוד בחו"ל תקופה מסוימת, בסביבות גיל שלושים, ועדיין מעט גברים הולכים אחרי הנשים שלהם שמעוניינות ללמוד בחו"ל. זה משהו שאנחנו עוד צריכים לעבוד עליו".

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף תעשייה אווירית