רופאים לא מנוסים, החלטות שגויות: מה קורה ברשת מיון טרם?

ההודעה שפורסמה לפני שבוע בעמוד האינטרנט של ועד הגנים בקריית־גת הייתה קצרה, אבל קורעת לב: "ועד הורי הגנים מבכה את פטירתה בטרם עת של הילדה נוגה קורנילוב. בשם כל הורי הילדים אנו משתתפים בצער המשפחה. יהא זכרה ברוך". רק שבועיים קודם לכן ציינה נוגה בת הארבע את ט"ו בשבט בגן, ואותו ועד בירך את ההורים: "כמו השתיל הקטן שאותו אנו שותלים, שתמשיכו לטפח ולאהוב, לחנך ולראות את ילדיכם גדלים ומצליחים".

הוריה של נוגה הקטנה, איגור ודריה, בוודאי היו הורים מטפחים. ולכן, כאשר הפעוטה חשה לא בטוב הם החישו אותה אל המוקד הרפואי הקרוב ביותר אליהם: מרפאת "טרם". נוגה הקטנה, שהגיעה לשם אחרי ימים של הקאות ושלשולים, קיבלה עירוי נוזלים ונשלחה לביתה. כמה שעות אחר כך, לפנות בוקר, היא איבדה את הכרתה. ניידת טיפול נמרץ הבהילה אותה לבית החולים, שם נקבע מותה למרות מאמצי ההחייאה. לפי ההערכות הראשוניות נוגה מתה מהתייבשות. "אמרו לנו שיש לה וירוס", סיפרה אתמול אמה דריה בבכי קורע לב.

נגה קורנילוב ז"ל. אמרה שיש לה וירוס ושיחררו הביתה. צילום: באדיבות המשפחה

רק שבוע קודם לכן התפרסם סיפורה של בר סיני, צעירה בת 22 מחולון, שבילתה אצל חברתה במודיעין ונחבלה קשות בראשה. אחרי שהתקשתה לזהות את חברותיה הן לקחו אותה למוקד "טרם" בעיר. "הרופא אמר לחברות שהיו איתי שאני בחורה היסטרית ודרמטית, ושמחר בבוקר אקום כמו חדשה", מספרת סיני ומוסיפה: "הוא רק רצה לשחרר אותי הביתה ולא העניק לי שום טיפול, מלבד כדורים לשיכוך כאבים". לילה שלם, נטול שינה, היא התפתלה מכאבים. "כאב שאני מתקשה לתאר במילים", היא משחזרת, "סבל אדיר".

בבוקר, כשלא יכלה לשאת את הכאב, הגיעה לחדר המיון של בית החולים "וולפסון" בחולון. בבדיקת סי־טי התגלה שהיא סובלת משני שברים בגולגולת ומדימום מוחי. "הרופאים בוולפסון היו מאוד מוטרדים מהדימום. הם אמרו שהם לא יכולים לטפל בי והסיעו אותי מיד בניידת טיפול נמרץ לאיכילוב". אחרי בדיקת סי־טי נוספת הושארה להשגחה ביחידה לטיפול נמרץ. "הדימום היה בקו העין, והרופאים הסבירו לי שהלחץ שהוא יצר יכול היה להיות בעל השלכות חמורות". רק אחרי שבוע השתחררה מבית החולים מי שהצוות של טרם העריך, לדבריה, שהיא תקום כמו חדשה אחרי שנת לילה. "אני רוצה שהמקרה שלי יגיע לכמה שיותר אנשים", אמרה אתמול סיני. "אסור שעוד אנשים יחוו כזה זלזול".

קיבלה מכה חמורה בראש ושוחררה לביתה. בר סיני(צילום: באדיבות המצולמת)

המקרה המפורסם והטרגי ביותר ששמה של מרפאת "טרם" נקשר בו — למרות שחשוב להדגיש שהפרשה לא החלה בה ולא נגרמה על ידה — הוא אסון ההדברה של משפחת גרוס מירושלים. בינואר 2014 הזמינו ההורים, שמעון ומיכל, הדברה למזיקים בארונות הבגדים שלהם. המדביר השתמש בחומר קטלני שפגע בארבעת הילדים - יצחק, מיכאל, אביגיל ויעל. בסופו של טיפול רפואי ממושך נותרו בחיים רק הבנים. אביגיל, בת ארבע, ויעל, בת שנה וחצי, מתו כתוצאה מההרעלה. בימים אלה מתבררת תביעת נזיקין לבית המשפט המחוזי בירושלים שהגישו ההורים באמצעות עו"ד יובל ראובינוף, נגד גורמים רבים, ביניהם גם "טרם".

"תיק מזעזע"

לפי כתב התביעה, לאחר שהילדים החלו להקיא ללא הפסקה כתוצאה מההדברה, ההורים לקחו אותם למרפאת "טרם" ברוממה, שם שוחררו בטענה כי מדובר בווירוס. התיאורים בתצהירים לגבי מה שקרה מהרגע ששוחררו - מחרידים. "ב־9:30 בבוקר", מספר בהם האב שמעון על מה שאירע לאחר הביקור ב"טרם", "נכנסתי לחדר הילדים וראיתי את יעל שוכבת במיטתה כשהיא מסתכלת עליי בעיניים עצובות, ואת אביגיל ישנה. לאחר כ־20 דקות שבתי לחדר הילדים, ניגשתי ליעל וראיתי כי עיניה בוהות וידיה שמוטות לצדדים והיא אינה מגיבה. לחרדתי נוכחתי כי יעל אינה נושמת, וככל הנראה היא שוכבת במיטתה ללא רוח חיים".

"זהו תיק מזעזע", אומר עו"ד ראובניוף. "מגיעים ל'טרם' ארבעה ילדים במצב גופני ירוד, שמו להם דלי באמצע וכולם הקיאו לתוכו, וכל מה שעושים זה לתת להם מים ולשלוח אותם הביתה. אחר כך ראינו שגם הטופס מולא על ידי הרופא בצורה מרושלת. הם התעלמו מעדויות ההורים שהייתה הדברה בבית, ועל זה יש מספר תצהירים, לא רק של ההורים. למרפאות 'טרם' יכול היה להיות תפקיד חשוב בוויסות הלחץ על חדרי המיון בבתי החולים. הבעיה היא שהם לא עושים את תפקידם כמו שצריך. אני מקווה שלקחים יופקו בעתיד".

יעל ואביגיל גרוס ז"ל. מתו מהרעלה חומר ההדברה(צילום: גיל יוחנן)

ארבע שנים עברו מאז, ושני ילדים נוספים נולדו לשמעון ומיכל, אבל ההשפעה של הטרגדיה המשפחתית והכעס על האחראים אינם מתפוגגים. "היינו מאושפזים עם הבנים במשך חודש בבית החולים", משחזר שמעון, "וכשאתה שם מדרך הטבע אתה מתיידד עם הורים לילדים במיטות הסמוכות. כבר אז שמענו אינספור מקרים על 'טרם'. בעיקר מקרים קשים, שבהם הרופאים לא זיהו את הבעיה בזמן. את המקרים הקלים הם מזהים טוב יותר. במחלקה פגשנו ילדה עם חיידק טורף, שהגיעה אליהם וניצלה בזכות מענה של בית החולים. כהורים, ברגע שהילד חולה אנחנו לא בדיוק יודעים מה יש לו. זה יכול להיות צינון קל, ויכול להיות משהו הרבה יותר קשה. בדיוק בשביל זה באים לרופא. אם הם לא נותנים מענה טוב, בשביל מה הם קיימים?".

אם גרוס צריך לשים את האצבע על הבעיה, הוא אומר שלדעתו הסיבה היא ש"טרם" היא גוף מסחרי. "זה לא חדר מיון של בית חולים שיש לו שם וסטנדרטים. זה לא כמו במיון, שם יש גם מנתחים בעלי שם, פרופסורים. 'טרם' נותן מענה נקודתי ובסיסי, ובדרך הוא מנסה לחסוך ולהרוויח".

"אחרי הכעס על המדביר, הכעס הגדול היה על 'טרם'", אומר גרוס. "הם לא זיהו את הבעיה בזמן ולא נתנו את המענה שהיה צריך לתת. על זה בדיוק הוויכוח: הם טוענים שכן, אני אומר שיש פה מחדל. מילא אקמול שניתן בטעות — הבנאדם יהיה מצונן יומיים ויעבור לו. אבל כשזה עולה בחיי שתי ילדות, מתבקש לברר את הנושא הזה. אנחנו החלטנו לתבוע כי לצערי עד שלא מוגשת תביעה ולא הופכים שולחנות עונים לך 'בסדר' וממשיכים".

"הרופא יצא באמצע"

עלעול בדף הפייסבוק של רשת "טרם" מעלה תלונות רבות על מקרים שהסתיימו ב"כמעט". לסיגלית אלגרבלי־זיתון מרמלה שלושה ילדים קטנטנים: אושר, בן 3, אור, כמעט בן שנתיים, וארי בן חצי שנה. באחת השבתות לפני חודשיים חשו אלגרבלי־זיתון ובעלה שהתינוק לא רגוע. "בגלל שברמלה אין 'טרם'", היא מספרת, "החלטנו ללכת לסניף מודיעין. הבדיקה נראתה לי רשלנית ביותר. אם זה לא מספיק, אז באמצע הרופא יצא לקבל מטופל אחר. כשבעלי הלך אחריו, הרופא טרק לו את הדלת בפנים והזמין אנשי ביטחון. וכל זאת כשבעלי עם תינוק על הידיים. בבוקר לקחתי אותו לרופא הילדים שלו והוא איבחן דלקת חריפה בגרון, ואני בחיים לא אשכח איך נאמרה המילה 'חריפה', בניגוד כה גדול לאבחנה שאין לו כלום".

אלגרבלי־זיתון אומרת ששמעה בעבר על היחס הבעייתי ב"טרם", אבל "לבית חולים צריך הפניה, ולנו לא הייתה". בעקבות המקרה כתבה תלונה בדף הפייסבוק של "טרם". "אני אפילו לא יודעת למי להתלונן, לכן כתבתי בפייסבוק. כמה אפשר לפספס? מה, ביום אחד זה הפך לדלקת חריפה? בפעם הבאה שקרה משהו דומה ביום חול, ישר ביקשתי מהרופא הפניה למיון. ובבית החולים אמרו לי שתמיד עדיף לבוא ישר למיון, אם זה מתאפשר".

עניין ההפניה, או כפי מגדיר זאת ארז רובינשטיין ממושב סתריה שליד רחובות "טופסולוגיה", הוא חסם רציני בפני הורים ואנשים חולים, כשנשקלת פנייה למוקד רפואי פרטי כמו "טרם" למול פנייה למיון. "מלבד בית חולים קפלן", אומר רובינשטיין, "'טרם' מודיעין הוא הקרוב אלינו ביותר. אני הולך אליהם בגלל שלא צריך פרוצדורות של שליחת טפסים. הבעיה היא הדיאגנוזות הרפואיות שלהם. אני בא עם דלקות גרון חוזרות, ואומרים לי 'יש לך פצע בגרון'. אני אומר 'זה לא פצע', והוא נותן לי משחה לפצע ומתעקש 'אנחנו נגד אנטיביוטיקה'. למחרת הלכתי לרופא אחר, והוא קבע שזו דלקת גרון. בינתיים הפסדתי זמן. לא מזמן שברתי את עצם הבריח. הם לא זיהו את השבר, שיחררו אותי ואמרו 'אין לך כלום, זה כאבים, זה יעבור'. למחרת התקשרו ואמרו: 'טעינו, יש לך שבר, גש לבית החולים'".

הבעיות של מערכת הבריאות הציבורית — מחסור במרפאות, תורים שנקבעים לעוד כמה חודשים, לחץ כבד בחדרי המיון — משפיעות יותר על תושבי הפריפריה, והם אלה שנאלצים למצוא פתרון אצל "טרם" הפרטית. כך למשל ב', בת 60, שגרה באזור עכו. כשיש לה בעיה רפואית בשעות לא מקובלות מפנים אותה מקופת החולים שלה ל"טרם" או לבית חולים. בפעם האחרונה היא הגיעה ל"טרם" כרמיאל עם חום גבוה, דופק מהיר וכאבים בחזה. "כמנויה של 'שחל' הם הפנו אותי לאק"ג. מי שקיבל אותי היה גם הפקיד, גם האח, גם הרופא וגם הכל. הוא לא הצליח להוציא לי דם. לא יכול להיות שאח לא ידע להוציא דם, לא? זו פעולה אלמנטרית. מה ביקשתי? טיפול VIP עם ארוחות צמודות? ביקשתי טיפול מקצועי. וגם אם זה מתלמד, שיהיה צמוד אליו מישהו בכיר יותר, כמו בבית חולים. ב'טרם' אין לך אף אחד. הם עושים מיון ראשוני ושולחים", היא מספרת. "שלחו אותי הביתה בלי בדיקת דם ואמרו שאם המצב יחמיר שאלך לבית חולים. אבל את זה יכולתי להחליט בעצמי. אבל את יודעת מה זה בית חולים: שם, על א־ק־ג את תשבי שלוש־ארבע שעות. כשהנכדים היו חולים לקחתי אותם ישירות לבית החולים. אני לא סומכת עליהם".

"כל דקה מסוכנת"

לפעמים לא רק המזל עוזר, אלא גם הידע הרפואי. רונית קורזניאק מגן יבנה היא אחות במקצועה. לפני כשנה קיבלה טלפון מחברה שביקשה להתייעץ איתה לגבי בדיקות דם שעשתה. כאשר קורזניאק ראתה את התוצאות — אשלגן ברמה 2, בעוד שהמינימום הוא 3.5 — חשכו עיניה והיא האיצה בחברתה לגשת לטיפול רפואי. מכיוון שהחברה לא רצתה להגיע לבית חולים הגיעו השתיים ל"טרם" באשדוד. "זה היה לפני שבית החולים החדש אסותא נפתח", היא מסבירה.

לדבריה, הרופא של "טרם" לא התרגש ואמר שאם הרמה יציבה אז שתחכה למחר, לרופא המשפחה. "אמרתי לו: זו רמה 2, עשית לה א־ק־ג לראות שאין לה הפרעות בקצב הלב? הוא היה צריך להזמין ניידת טיפול נמרץ. הרגשתי שכל דקה שם מסוכנת. בסוף פשוט לקחתי אותה והטסתי אותה לאיכילוב, שם היא התאשפזה לשבועיים. אם לא היינו הולכות לבית חולים היא הייתה מתה באותו לילה מהפרעת קצב. לדעת לקרוא בדיקות דם ורמות אשלגן זה בסיסי, ואפילו די נפוץ בהתייבשויות או אצל אנשים שלוקחים תרופות מסוימות. החברה שלי הייתה אחרי ניתוח קיצור קיבה, והטבעת שהותקנה במסגרתו הייתה סגורה מדי, אז היא הקיאה המון ואיבדה מלחים והגיעה מיובשת. היא בת 43. אם זה היה ילד קטן, הוא כבר היה מת".

למוקד "טרם" יש 24 סניפים שפזורים בפריסה ארצית מנהריה ועד אילת. "מרפאות 'טרם' מרכזות במקום אחד את כל מה שתזדקקו לו באופן מיידי", נכתב באתר האינטרנט שלהם. "חבישות, הדמיות, גיבוסים, בדיקת רופא, בדיקות מעבדה, ועוד. ההתמקדות והניסיון הרב ברפואה דחופה מבטיחים לכם טיפול איכותי במינימום זמן".

הרב ד"ר דוד אפלבאום ז"ל, מנהל חדר המיון בבית החולים "שערי צדק" ואחראי על ניידות טיפול נמרץ בירושלים, ראה את העומס הגדול בחדרי המיון בבירה והגה רעיון להקים חלופה לחדרי המיון עבור מקרים שאינם מסכני חיים ושאינם מצריכים אשפוז. ב־1989 פתח ד"ר אפלבאום את מרפאת "טרם" הראשונה בשכונת רוממה בירושלים. הבשורה התפשטה במהירות, ואלפי אנשים ונשים בכל הגילאים החלו לפנות לקבלת טיפול במרפאה. ד"ר אפלבאום ובתו נרצחו בפיגוע לפני כ־15 שנה. אבל גם אחרי האסון הרשת פתחה מרפאות נוספות בירושלים וביישובי האזור, בהם מעלה אדומים, מודיעין ובית־שמש. בשנה החולפת נפתחו שש מרפאות חדשות – בבית"ר־עילית, ברהט, בחולון, בלוד, בפתח־תקווה וביבנה.

אבל במהלך השנים נמצאו לא מעט ליקויים בחלק ממוקדי הרפואה הדחופה. כך למשל נכתב בדו"ח של משרד הבריאות בינואר 2017. לפי הדו"ח של המחלקה לבקרה בקהילה, במוקד הועסקו חמישה עובדים בתפקיד של "עוזרי רופא" על אף שמעולם הם לא קיבלו אישור או הסמכה לכך ממשרד הבריאות. בדו"ח נטען שעוזרי הרופא מבצעים בפועל פעולות המורשות רק לרופאים. במוקד משגיח רופא מוסמך אחד שאמור לחתום על הטיפול שהם העניקו.

מיון טרם בקריית גת. סמכויות חורגות מהחוק

באוגוסט האחרון נערכה ביקורת פתע של משרד הבריאות בסניף קריית־גת של "טרם" — אותו סניף בדיוק שאליו הובאה נוגה קורנילוב הקטנה. בביקורת נמצאו חריגות חמורות. "קיימים פרוטוקולים טיפוליים לטיפול במצבים רפואיים שכיחים", כתבה שרית יערי, מנהלת המחלקה לבקרה בקהילה במשרד הבריאות. "בפרוטוקולים מצוין באלו מקרים 'הצוות הסיעודי' לא צריך להתייעץ עם הרופא ויכול להתחיל בטיפול לבד. חלק מסמכויות אלו חורגות מהחוק".

בהמשך הדו"ח נכתב: "לצוות לא ברור באלו מצבים הם נדרשים לדווח לקופות החולים. בשיחה עם הרופא הבכיר המועסק ב'טרם' מספר שנים הוא העיד שהוא לא זוכר מצב שבו דיווח לרופא המטפל בקופת החולים לגבי מטופל. על המנהל הרפואי לוודא דיווח לרופאים המטפלים בקופות החולים אודות מצבים מיוחדים כגון ביקורים חוזרים במוקד, חשד לאלימות או הזנחה, סירוב לפינוי רפואי וכדומה". בסיכום הביקורת כותבת יערי: "קיימת חריגה של העובדים במוקד מסמכויותיהם על פי חוק".

בדו"ח של משרד הבריאות על הסניף באשדוד נכתב: "במוקד מועסקים כ־20 חברי צוות המוצגים במוקד כ'צוות סיעודי' למרות שמתוכם רק חלקן אחיות. לפי החוק, מי שאינו אחות אינו יכול לעבוד כצוות סיעודי במוקד רפואי. הצוות מורכב מפרמדיקים, סטודנטים לרפואה וסטודנטים לסיעוד ומגישי עזרה ראשונה. הם מבצעים מיון ראשוני, נוטלים בדיקות דם, מרכיבים עירויים, נותנים תרופות וכדומה".

ועוד נכתב בדו"ח, על ידי ד"ר איריס לייטרסדורף, מנהלת המחלקה לבקרה על קופות החולים: "נמצא שחדר ההמתנה של המטופלים משמש גם חדר המתנה למרפאת שיניים. מצב זה בעייתי, מכיוון שהמטופלים שמגיעים למוקד מטבע הדברים הינם חולים ועלולים לשאת מחלות מידבקות ולהדביק את מטופלי השיניים".

ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות עורך בקרות במוקדי רפואה דחופה של חברת 'טרם'. ממצאי הבקרות מועברים להנהלת 'טרם' לצורך תיקון הליקויים ולקופות החולים הרוכשות שירותים מחברת 'טרם' עבור מבוטחיהן. ממצאי הבקרות מפורסמים לציבור באתר משרד הבריאות. משרד הבריאות וקופות החולים עוקבים אחר תיקון הליקויים.

"משרד הבריאות מקבל פניות ודיווחים לגבי התרחשות אירועים חריגים הקשורים במתן טיפול רפואי ב'טרם'. הפניות מטופלות בנציבות בדרכי בירור שונות, על ידי יועצים מומחים בתחומים הרלבנטיים, ובמקרים מתאימים אף טופלו בדרך של ועדות בדיקה. בשנים האחרונות היו מספר ועדות בדיקה אשר בחנו, בין היתר, את הטיפול הרפואי בחברת 'טרם', כמו גם את יתר הגורמים שהיו מעורבים בטיפול באותו מקרה שנבדק. מסקנות והמלצות הבירור שנערך על ידי נציב קבילות הציבור נבדקות גם בבקרות שמבצע משרד הבריאות בסניפי 'טרם' השונים".

תגובת "טרם"

מרשת "טרם" נמסר בתגובה: "אירוני ומאכזב, כי דווקא כשמועלית זעקת העומסים וחוסר בכוח אדם במסגרות הרפואה הציבורית, בחרתם להתעלם מהתרומה העצומה של 'טרם', שמטפלת בכמיליון פניות דחופות בשנה, ולהכפיש באופן גורף את העושים במלאכה במסירות ובמקצועיות, וזאת ללא בדיקת העובדות לאשורן.

"'טרם' מובילה ביישום קווים מנחים קליניים בינלאומיים בהתאמה לספרות הרפואית העדכנית ביותר, ומבצעת בקרת איכות מתמדת מהקפדניות והמשוכללות בעולם. העיסוק ברפואה, גם ברמה הגבוהה ביותר, לעולם לא מאפשר לנבא 100% מהתוצאות לאור הדינמיות בהסתמנות המחלות. אנו עדים יום־יום למאות מטופלים המגיעים ל'טרם' שנבדקו על ידי גורם רפואי שלא מצא לנכון להפנותם לטיפול דחוף, ואשר מצבם החמיר ופנו ל'טרם', חלקם אף כשהם בסכנת חיים.

"ברוב המוחלט של המקרים מדובר בתהליך שלא ניתן לצפותו, ולחלופין גם מטופלי 'טרם' לא מן הנמנע שמצבם של חלקם הקטן יוחמר והם יזדקקו להמשך בירור וטיפול. 'טרם' תסכים לבדיקת כל גוף מקצועי שיוכל להתרשם מרמת המקצועיות הגבוהה. תמוה שבחרתם להציג תמונה המעוותת את המציאות ללא רצון להבין לעומק ולהשוות לסטנדרטים מחמירים, למרות בקשותינו".

הכתבה התפרסמה ב"ידיעות אחרונות"

 צפו בדיווח על המקרה של משפחת גרוס בירושלים: