המהנדסות מתגייסות לעזרה

בשיתוף תעשייה אווירית

מערכות שמונעות התנגשויות בין רחפנים, רובוטים שמנווטים בשטח בלי ג'י־פי־אס, קסדה שמתעדת את כל הפעולות שהרופא מבצע כשהוא מטפל בפצועים בשטח, צמיד לאיתור נעדרים - זוהי רשימה חלקית של מיזמים שיפותחו במסגרת תוכנית "מהנדסות העתיד", שמתקיים השנה בפעם השלישית. לראשונה מאז הושקה התוכנית, צה"ל משתתף בה, כשהמטרה היא שהפרויקטים השונים יתנו מענה לצרכים ממשיים של הצבא.

"מהנדסות העתיד" הוא מיזם משותף לתעשייה האווירית, "ידיעות אחרונות" ו-ynet ובמסגרתו נבחרות 100 נערות, תלמידות כיתה י"א, בתום שורה ארוכה של מיונים מבין מאות תלמידות מצטיינות במגמות מדעיות-ריאליות בכל רחבי הארץ. במהלך הפרויקט נפגשות הבנות עם מנטוריות, מהנדסות מהתעשייה האווירית, ועובדות יחד איתן על פרויקטים הנדסיים חדשניים ופורצי דרך.

(צילום: צביקה טישלר)

השנה, כאמור, מתקיים לראשונה שיתוף פעולה ייחודי בפרויקט בין התעשייה האווירית לצה"ל. וכך, ליום מפגש המנטוריות, שמתקיים מדי תחילת קמפיין, הגיעו השנה גם אל"מ נורית קדוש, ראש מחלקת משקים, אחזקה ותוכניות בחט"ל, החטיבה הטכנולוגית של זרוע היבשה בצה"ל, וגם כמה קצינות מצטיינות מהחטיבה בדרגות שונות, שאמורות לשמש כ"מנטוריות־משנה". קצינות אלה ידאגו לכך שהרעיונות שיעלו בפרויקט אכן יענו על צורכי הצבא.

אל"מ קדוש (43) מספרת כי חט"ל עובדת עם התעשייה האווירית לאורך שנים על פיתוח אמצעי לחימה לצבא היבשה. "כששיתוף הפעולה בפרויקט 'מהנדסות העתיד' עלה על הפרק, שמחתי להוביל אותו בתוך החט"ל, גם משום שאנחנו חוגגים 70 שנה למדינת ישראל ואין יותר משמעותי וערכי בעיניי מהמשך הידוק שיתוף הפעולה הזה", אומרת קדוש. "וגם בשל העובדה שכל הפרויקט הזה מתבסס על טוהרת המין הנשי – החל מהנערות המצטיינות שעומדות לקראת גיוס, דרך המנטוריות מהתעשייה האווירית וכלה בקצינות מצטיינות מהחט"ל מתחומי ההנדסה השונים שייעדתי לטובת הפרויקט. אני חושבת שקיים צורך לאומי בעידוד בנות ללמוד מדעים וטכנולוגיה, ומצאתי לנכון שהפרויקט מהווה הזדמנות נהדרת להדק את שיתוף הפעולה ולקחת אותו צעד אחד קדימה".

(צילום: צביקה טישלר)

"מהנדסות העתיד" הוא מפגן נשי עוצמתי מאוד. זה משהו שגם מאפיין את חט"ל?

"יש הרבה נשים מהנדסות בחט"ל, וזה נושא שאני ברמה האישית רואה בו יעד מרכזי להעצים ולהרחיב. קצינות עושות בחט"ל תפקידים מאוד משמעותיים תוך שהן משלבות גם ידע מקצועי וגם יכולות נשיות לתוך התפקיד".

לוח זמנים צפוף

קדוש מציינת כי חלק מההחלטה של חט"ל להיכנס לפרויקט הוא הרצון שלה לחשוף את הפעילות המבוצעת בפני התלמידות המצטיינות. "אחד הדברים שסיכמנו לעשות במסגרת הפרויקט זה להביא את הנערות לשטחי ניסויים שלנו ובכך לחשוף אותם גם לחט"ל וגם לפעילויות שקורות בעולם הטכנולוגי היבשתי, בשונה מהמיקוד שניתן עד כה בפרויקט לעולם התעופה", היא אומרת.

והיא מוסיפה: "אני מכירה את זה מהבת שלי, שהיא תלמידת י"ב במגמה מדעית וכל מה ששגור בפיהם שלה ושל חבריה זה יחידת 8200 ויחידות מודיעין דומות. אני רוצה שגם שמו של חט"ל יהיה שם כזה – מקום שבו מלש"בים (מיועד לשירות ביטחון), ומלש"ביות בפרט, ירצו להגיע אליו עם יכולת להתפתח אישית ומקצועית ולעסוק בטכנולוגיות המתקדמות ביותר שקיימות במשק".

במסגרת המפגש הראשוני של מנטוריות התעשייה האווירית עלה לוח הזמנים שבמסגרתו הוטל על הבנות להצליח לפתח מיזם, לפחות ברמה הרעיונית, בשבעה מפגשים בלבד - זמן קצר מאוד לכל הדעות - אבל קדוש מציינת שלא מדובר בלוח זמנים לא ריאלי. "זה נכון שכל הפרויקט כולל שבעה מפגשים בלבד, אבל גם היום אנחנו מתמודדים בחט"ל לא פעם ולא פעמיים בחלק מתהליכי העבודה שלנו בצורך להעניק מענה לצרכים מבצעיים בפרקי זמן מאוד קצרים. לפעמים אנחנו צריכים לספק את הפתרונות האלה תוך 72 שעות, כך שמדובר בפרק זמן בהחלט לא דמיוני לפיתוח. בכל מקרה, גם אם הבנות יגיעו בסיום הפרויקט לפתרונות לא בשלים לגמרי אבל קונקרטיים וישימים, תמיד נוכל לקדם אותם הלאה לאחר מכן".

(צילום: צביקה טישלר)

איך תגדירי הצלחה בפרויקט?

"בראש ובראשונה אם יהיו תוצרים מהפרויקט הזה ונוכל לקדם אותם - זה יהיה מצוין. לאחר מכן, ככל שנראה גידול בהצטרפות של בנות ללימודי מגמות מדעיות וטכנולוגיות בבית הספר התיכון, וגם יותר בנות שיתגייסו ליחידות טכנולוגיות בצה"ל. אם זה יקרה, אני ארגיש שאת שלי עשיתי".

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף תעשייה אווירית