הקואלה היחיד בישראל מת בגיל 14
מאז שנת 2006 חי הקואלה מיילו בגן גורו בקיבוץ ניר דוד לאחר שהגיע מאוסטרליה בגיל שנתיים. לאחרונה החל להפגין סימני זיקנה מתקדמים ומצבו הבריאותי הידרדר. השבוע היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-14, אך אמש נמצא מת ע"י המטפלים בחצר הקואלות
שלושה ימים לפני שמיילו הקואלה הקשיש שחי בגן גורו בקיבוץ ניר דוד, חגג את יום הולדתו ה-14, הוא נמצא אמש (ד') על ידי המטפלים בחצר ללא רוח חיים.
לדברי נדב כפיר, מנהל גן גורו, מיילו "מת בשיבה טובה בתא הלינה - חדר אליו הועבר בשעות אחה''צ כדי שיהיה במקום מחומם בלילה. בבוקר כשהייתה שמש שהה על הענפים בחצר החיצונית", הוא מציין.
הנקבה מנדי שחיה יחד עם מיילו בחצר הקואלות, מתה לפני כשנה וחצי בגיל 18.5 ולדברי נדב, "הייתה הקואלה השנייה הכי מבוגרת בעולם".
הגיע לישראל ב-2006
לאחר מותה של מנדי, נותר מיילו בגפו בחצר הקואלות. לדברי אנשי הגן, מיילו הגיע לעולם ב-17 לפברואר 2004 בגן החיות במלבורן והוא נחשב לקואלה דרומית שמקורה בדרום אוסטרליה. הפרטים המשתייכים לקואלה הדרומית (קואלה ויקטוריאנית) נחשבים ליונקים גדולים יותר מקרובי משפחתם בצפון.
בגן גורו מציינים כי מיילו זכה לשמו תודות לשם מעדן חלב פופולרי באוסטרליה ובתחילת מרץ 2006 הגיע לישראל ללא הוריו. ממשלת אוסטרליה מטילה מגבלות חמורות על גידול קואלות בגני חיות מחוץ לאוסטרליה וגן גורו נחשב לאחד המקומות הבודדים בעולם בהם הותר יבוא של קואלות.
בחודשים האחרונים הפגין מיילו סימני זיקנה ובתום התייעצות עם בית חולים המתמחה בטיפול בקואלות בקווינסלנד, הוא נלקח לבדיקות הדמייה בבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בבית דגן שם נבדק ע"י ד"ר צחי אייזנברג. בעקבות ירידה חריגה במשקלו בימים האחרונים, הוא הפגין התנהגות חריגה בקרב קואלות ונצפה שותה מים. הקואלות מקבלות את אספקת נוזלים שלהם מאכילת עלי אקליפטוס.
החשש של המטפלים היא כי מיילו מתקשה בעיכול של עלי האקליפטוס וזכה לתוספי תזונה מועשרים בתקווה כי הדבר יסייע לשיפור מצבו, אך הוא לא שרד. בגן גורו מקווים כי בעתיד יתאפשר לייבא קואלות נוספות אל גן החיות במסגרת השתתפותו בתוכנית לרביית הקואלות שעתידן בסכנה בטבע.
ירידה מתמשכת במספר הקואלות בטבע
לפני מספר שנים הכריזו הרשויות באוסטרליה על הקואלות כבעל חיים שעתידו בסכנה באזורים מסויימים ברחבי המדינה, עקב ירידה חדה במספרן מאז שנות ה-90.
ברשויות טוענים כי הגורמים לירידה במספר הקואלות נובעים מכריית מחצבים באזורי המחייה של הקואלות, כריתת עצים המהווים את מקום המחייה והמזון של היונקים הקטנים לטובת הרחבת ערים ופיתוח תשתיות וחקלאות, דריסות רבות על ידי רכבים, תקיפות כלבי פרא ואפילו מחלות. כל אלה הביאו לפגיעה באוכלוסיית הקואלות באזור קווינסלנד, ניו סאות' וויילס וגם באזור סידני.
גם לאקלים יש השפעה על הקואלות. הבצורות הקשות שפקדו את המדינה בעשורים האחרונים פגעו במקור המזון היחיד של הקואלות - אזורי יערות נרחבים התייבשו לחלוטין וללא עצים, הקואלות לא תוכלנה לשרוד.
כיום אין אומדן מדוייק לגבי גודל האוכלוסיה של הקואלות ועל פי הערכות מספרן נע בין 40 אלף פרטים למאות אלפים. בארגוני שימור טוענים בתוקף כי רק באמצעות תוכנית לטווח של 20-30 שנה לנטיעה מאסיבית של יערות ברחבי המדינה ומעבר בטוח באזורים הללו לקואלות, ניתן יהיה להצילן מהכחדה. בטבע מסוגלות הקואלות להגיע לגיל של 13-18 שנה ולעיתים גם ל-20 שנה.