סטודנטים מנהיגים נגישות

בר הראל היא סטודנטית לתואר שני שסובלת משיתוק מוחין. המגבלה של בר מתבטאת, בין היתר, בצליעה ובקשיי השפה, אבל לא זה מה שימנע ממנה - לדבריה, את התשוקה הגדולה שלה ללמוד ולהתפתח בחיים. בעבר בר כבר ניסתה ללמוד פיזיקה באחת האוניברסיטאות בארץ, אולם היא נאלצה לדבריה לעצור את הלימודים בגלל קשיים מוטוריים, שמנעו ממנה תרגול כיאות בשימוש בציוד המעבדות.

כיום בר היא סטודנטית לייעוץ חינוכי באוניברסיטת חיפה. אבל גם שם אחד מהאתגרים היומיומיים בהם היא נתקלת הוא חניית הנכים, שממוקמת, כך היא מספרת, הרחק מבנייני הלימוד.

(צילום: דפנה קרמיש)

הגדרת הסטודנט מעצם מהותו - מהווה אתגר לא קטן, על אחת כמה וכמה כשמתווספת לקשיים הלימודיים ו/ או הכלכליים שלו גם מגבלה פיזית: בין אם חושית או נפשית.

הנתונים מצביעים על כך שבקרב הסטודנטים באקדמיה בישראל, כאחוז בודד בלבד הם סטודנטים עם מוגבלויות. אלא שהמערכת האקדמית, שאמורה להיות מערכת מותאמת, המאפשרת לסטודנטים לרכוש את הידע והכלים להשתלבות בעולם התעסוקה ובחברה, עוד רחוקה מלפעול בצורה אופטימלית עבורם. החוסרים, לדברי הסטודנטים בעלי המוגבלויות, מתבטאים גם בדברים הקטנים - החל מהיעדר גישה נכונה של המרצים ועד לאי הבנת המוגבלות שלהם.

גם ניצן צליק, סטודנטית לקוית ראייה, שלומדת תואר שני בספרות כללית באוניברסיטה העברית נתקלה בבעייה. המגבלה של ניצן מצריכה ממנה ללמוד דרך מחשב מיוחד בעל תוכנה של הגדלה, שמאפשר לה לכתוב ולראות את החומר הלימודי בצורה נגישה. בנוסף לכך, ניצן מבקשת מהמרצים שלה להיות קשובים לצרכים הייחודיים שלה.

כמו מה למשל?

ניצן: "בזמן שהמרצים כותבים על הלוח, אני מבקשת מהם להקריא בקול רם את מה שהם כותבים, כיוון שאני לא מסוגלת לראות מה נכתב. במקרים אחרים, אני מבקשת מהמרצים שישלחו לי לפני השיעורים את המצגות שבהן הם ישתמשו, כדי שאוכל לראות אותן מבעוד מועד. לעיתים עליהם גם להעיר לסטודנטים שתופסים את המקומות הראשונים בכיתה. אחרת אני לא מצליחה לקחת חלק פעיל בשיעור".

הסקר לא משקר:

עד כמה התופעה הזו שכיחה? כדי לבדוק את העניין נערך סקר משותף לבית איזי שפירא, התאחדות הסטודנטים הארצית וג'וינט ישראל מסד נכויות. הסקר הקיף 202 סטודנטים בעלי מוגבלויות פיזיות, נפשיות, בריאותיות, חושיות ומוגבלויות למידה.

(צילום: קרן גפני)

הנתונים מדאיגים ומטרידים כאחד. לפי תוצאות הסקר הזה, 68% מהסטודנטים חשים כי יש בורות וחוסר ידע של המרצים בנוגע אליהם, ואילו מחציתם (55%) דיווחו שהמרצים אינם עושים מאמץ כדי להנגיש עבורם את חומרי הלימוד.

הנגשה תשתיתית ופיזית היא אמנם תחום שבאופן יחסי יש כלפיו מודעות במוסדות האקדמיים. יחד עם זאת, מתברר כי עדיין ניתן למצוא בהם כשלים, המהווים חסם לסטודנטים עם מוגבלויות.

כך, למשל, 26% מהסטודנטים שענו על הסקר, ציינו שהספרייה בקמפוס אינה נגישה להם, ואילו 22% ציינו שחדרי המרצים אינם נגישים עבורם. לעיתים גם יש פתרונות, אך חוסר המודעות מונע שימוש בהם. כמו למשל רמפה שחסומה בפועל באופניים של סטודנטים, מעליות מקולקלות וכדומה.

צביקה רוזין הוא סטודנט במכללת רופין, הלומד לתואר שני במסלול מנהל עסקים, בהתמחות של מנהיגות אסטרטגית וניהול בכיר. רוזין סובל ממחלת הפיברומיאלגיה שפרצה אצלו עקב תאונת דרכים שהוא עבר בגיל 23. מדובר בתסמונת הכאב הכרוני, המתבטאת בכאבים כרוניים באיברים שונים בגוף לעיתים תכופות. בשל התקפי הכאב המגיעים בצורה פתאומית, רוזין מספר כי הוא נאלץ בלית ברירה להחסיר לימודים, וכי הכאבים הללו מקשים על תפקודו היומיומי. לרוע מזלו של רוזין, המגבלה שלו גם אינה נראית לעין, כך שלעיתים הסביבה מתקשה להבין אותה. כדי לצלוח את התואר האקדמי, צביקה נזקק לסיוע נקודתי, שונה וקטן, שהיווה אתגר גדול למערכת. למשל, צביקה נזקק לכיסא מיוחד, מרופד, אותו צריך היה להעביר בין כיתות הלימוד השונות, שכן זה מה שמאפשר לו לשבת בשיעורים בכיתה. נדרשו מאמצים רבים בכדי להשיג את ההתאמה הזו.

לעומתו, פגשנו את לימור, סטודנטית כבדת ראייה, הלומדת במסגרת האוניברסיטה הפתוחה, לאחר שהניסיונות שלה ללימודי ביולוגיה באחת האוניברסיטות הידועות לא צלחו. לדבריה המרצים לא אישרו לה להקליט את מהלך השיעור, לא שמרו מקומות לסטודנטים עם מוגבלויות בקדמת הכיתה ולעיתים אף לא האמינו לה, שהיא באמת אינה רואה טוב.

אז מה עשית?

ראיתי שנוצר פער ממש גדול בלימודים ביני לבין הסטודנטים האחרים ברמה שכבר התקשיתי להשלים איתה - ועזבתי. היום, כסטודנטית באוניברסיטה הפתוחה, השיעורים מוקלטים, והמצגת עוברת לכולם לפני השיעור עצמו, כך שהוא יותר נגיש לה.

קל לפיצוח? גרעין סמ"ן

אחד הממצאים המטרידים שעלו במסגרת הסקר, מתייחס לטענותיהם של כ-56% מהסטודנטים, על כך שהם אינם זוכים לקבל את ההתאמות הלימודיות שלהן הם זקוקים במהלך הלימודים האקדמיים. 33% אף דיווחו כי הם שקלו לעזוב את הלימודים בשל היעדר ההתאמות האלו.

אז כיצד פותרים את הסוגיה הכאובה הזאת? תלוי את מי אתם שואלים. אחד הפתרונות המוצעים הוא עלי-ידי הצטרפות לגרעין סמ"ן - סטודנטים מנהיגים נגישות.

מדובר במיזם הפועל בכ-17 מוסדות בישראל. הוא מופעל על-ידי סטודנטים וצעירים עם וללא מוגבלות, במטרה לאפשר השתלבות מלאה במערכת.

לצד תקנות נגישות, שמיושמות באופן חלקי בחלק מן המוסדות, הצורך המרכזי הוא רגישות והכלה מצד החברה והסגל האקדמי והמנהלי. המוגבלויות הינן שונות ומשתנות בין אדם ואדם, וכל אחד ואחת מתמודדים עם אתגר אישי ושונה.

כדי לאפשר לסטודנטים להתקבל למערכת, ולצלוח את שנות הלימודים, ההתגייסות צריכה להיות משותפת. הפרויקט פותח בשיתוף ג'וינט ישראל, ממשלת ישראל, קרן משפחת רודרמן והקרן המשפחתית ע"ש תד אריסון, ועם תמיכה מהפדרציה היהודית מפאלם ביץ' פלורידה, והוא מופעל על ידי התאחדות הסטודנטים וסטודנטיות בישראל.