שותתת דם: סוריה הפכה לזירת קרב בין המעצמות
ארה"ב, רוסיה, איראן, טורקיה ובמידה פחותה ישראל: כולן בוחשות בנעשה בסוריה כדי להבטיח התבססותו של סדר פוליטי שישרת את האינטרסים שלהן או לכל הפחות לא יאיים עליהן. אלא שהדם המוקז במלחמה הוא בעיקרו סורי
אירועי השבוע האחרון בסוריה ובכלל זאת חילופי האש בגבול הצפון מעידים על הסלמת המאבק הבינלאומי על עיצוב דמותה של סוריה לאור התייצבותו הברורה של הנשיא בשאר אסד בשלטון על כידוני רוסיה ואיראן.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
ארצות הברית, רוסיה, איראן, טורקיה ובמידה פחותה ישראל, כולן בוחשות בנעשה בסוריה על מנת להבטיח התבססותו של סדר פוליטי שישרת את האינטרסים שלהן או לכל הפחות לא יאיים עליהן. בשבוע האחרון, מלבד המבצע האיראני לשליחת כלי הטיס הבלתי מאויש והתגובה הישראלית, שלחה טורקיה שיירות צבאיות למחוז אידליב ולדרום מחוז חלב ונקלעה לעימות עם מיליציות שיעיות זרות באזור; ארה"ב הפציצה שכירי חרב רוסים במזרח המדינה שניסו להתקדם נגד ארגון מורדים כורדי-ערבי שנתמך על ידי האמריקנים (לפי סוכנות הידיעות בלומברג נהרגו 200 רוסים בהפצצה;) וטורקיה המשיכה במבצע לכיבוש אזור עפרין מידי הזרוע הסורית של המחתרת הכורדית (PKK).
התערבויות אלה, כל אחת בדרכה, מנצלות ומחמירות את הפילוגים הפנימיים בחברה הסורית. אזרחי סוריה מודעים לכך שהם הפכו לפיונים במשחק בינלאומי על השפעה ואינטרסים, אך יכולתם למנוע את ניצולם מוגבלת מאוד.
האינטרס הטורקי
כמעט שבע שנים לאחר פרוץ ההתקוממות העממית בסוריה שהידרדרה למלחמת אזרחים, סוריה הפכה לזירת התגוששות עולמית. התמיכה של מדינות המפרץ וטורקיה במורדים הנחילה שורה של תבוסות למשטר אסד, וגררה התערבות צבאית ישירה של רוסיה ואיראן. התערבות זו הבטיחה את התייצבותו של אסד בשלטון והביאה לשינוי מהותי בעמדתה של טורקיה.
במהלך 2016 ויתרה אנקרה על הפלת שלטון אסד והיא מתמקדת כעת באבטחת האינטרסים המידיים שלה: מניעת כניסתם של פליטים נוספים מסוריה ומאבק בזרוע הסורית של ה-PKK - מיליציית YPG ששולטת בחלקים נרחבים בצפון ובמזרח סוריה. לשם כך פתחה טורקיה באחרונה במבצע משותף עם כוחות "צבא סוריה החופשי" שאותם היא אימנה, חימשה ומממנת, באזור עפרין במחוז חלב.
המורדים הסורים שמשתתפים במבצע הטורקי איבדו קרובי משפחה בהפצצות של משטר אסד ורבים מהם הוגלו מבתיהם בשל מתקפות המשטר, אך בשל האינטרסים של טורקיה, מוצאים את עצמם נלחמים דווקא מול הכורדים בגבעות עפרין. משיחותיי עם לוחמים המשתתפים במבצע, הנקרא "ענף זית", ברור כי הם מודעים לכך שהם נלחמים בעיקר עבור אינטרסים טורקיים, אך הרצון להבטיח תמיכה טורקית במאבק עתידי נגד משטר אסד לצד הצורך המיידי במקור פרנסה, מאלצים אותם להצטרף למבצע תחת פיקוד טורקי.
החלום הרוסי, הסיוט האיראני
רוסיה מצדה רואה בסוריה זירה להגשמת שאיפותיה הגיאו-פוליטיות ולהחזרתה לעמדה של מעצמה עולמית מובילה. הפצצותיה של רוסיה בסוריה, בין היתר על עשרות בתי חולים, מאפיות, בתי ספר ומחנות עקורים, גבו את חייהם של אלפי אזרחים סורים. תקיפות אלה, שלעתים מבוצעות באמצעות פצצות מצרר, פצצות חודרות בונקרים ופצצות תבערה, הניסו מבתיהם מאות אלפי אזרחים. בתמורה לסיוע צבאי זה למשטר בדמשק, אפשר אסד לרוסיה להעמיק באופן משמעותי את דריסת הרגל הצבאית והכלכלית שלה במדינה, אך השפעתו הפוליטית של ולדימיר פוטין על התנהלותו של משטר אסד עדיין מוטלת בספק.
איראן העניקה ייעוץ וסיוע צבאי למשטר החל מהחודשים הראשונים של ההתקוממות והרחיבה בהדרגה את מעורבותה הצבאית במדינה הערבית. בראייתה של איראן, נפילת משטרו של אסד הייתה מביאה להחלפתו של בעל הברית הערבי המרכזי שלה בשלטון עוין, שעלול היה למנוע את העברת אמצעי לחימה לחיזבאללה בלבנון דרך שטחו.
ישראל נגד ההתבוססות האיראנית
למרות ההשקעה המשמעותית של איראן, משטר אסד נמנע מלהעניק לאיראן את דריסת הרגל הכלכלית והצבאית שטהרן מעוניינת בה, ייתכן בשל חשש מתגובה ישראלית. המאבקים הפנימיים בין תומכות המשטר, איראן ורוסיה, על השפעה בזירה הסורית, ניכרו בהחלטת איראן לשגר את כלי הטיס לעבר ישראל ובאי הפעלת מערכות ההגנה האוויריות הרוסיות שהוצבו בסוריה בעת תקיפות הנגד הישראליות.
בהשוואה, מעורבותה של ישראל בסוריה מוגבלת למדי משום שמדיניותה נשענה על התקווה כי הממשל האמריקני יפעל להגן על האינטרס הישראלי למניעת התבססות איראן בסוריה. תקווה זו נכזבה תחת ממשליהם של ברק אובמה ודונלד טראמפ שתעדפו את המאבק ב"מדינה האיסלאמית" (דאעש) על פני התמודדות עם המשטר ובעלת בריתו, איראן.
הכוח הקרקעי שבחרה ארה"ב לחבור אליו במאבק זה, "הכוחות הסוריים הדמוקרטיים" (SDF), נמצא תחת שליטת הזרוע הסורית של מיליציית PKK הכורדית. הגיוס לכוח זה מתבצע בכפייה באזורים בשליטתו. התמיכה הצבאית בכוח תחת דומיננטיות כורדית לשחרורן של ערים ערביות מידי דאעש תרמה להחמרת המתחים בין ערבים לבין כורדים בצפון ובמזרח סוריה, והביאה את טורקיה להחליט להתערב באופן ישיר בסוריה כדי לבלום את התקדמות המיליציה הכורדית.
לצערם של הסורים, הם אינם רק צופים מהצד בהתכתשות הזו בין המעצמות האזוריות והבינלאומיות - הם בשר התותחים והלוחמים בחזיתות. החבירה למדינות זרות משרתת את האינטרסים של המדינות הבוחשות בזירה, אך היא לא העניקה לסורים הגנה כלשהי מפני התקפות חסרות הבחנה של משטר אסד ורוסיה. בשבוע האחרון, לצד הדרמה הבינלאומית בסוריה, הרחק מהכותרות, נהרגו מאות סורים בהפצצות של משטר אסד וחיל האוויר הרוסי, רבים מהם במובלעת נצורה בשליטת המורדים מזרחית לדמשק. ביתור גופתה של סוריה בין הכוחות הבינלאומיים הוא תהליך שותת דם במיוחד, והדם המוקז הוא בעיקרו סורי.
אליזבט צורקוב היא עמיתת מחקר בפורום לחשיבה אזורית המתמחה בסוריה
לפנייה לכתב/ת 
