הקמפוס להטרדות מיניות
אחד מכל חמישה סטודנטים מוטרד מינית בקמפוסים. מה עושים? למי מדווחים ואיך מטפלים? קבלו את המדריך השלם למניעה ולהתמודדות עם הטרדות מיניות במכללות ובאוניברסיטאות
הקמפוסים הם מקומות עתירי חופש. חופש הביטוי, חופש המחשבה ומן הסתם גם חופש מיני, או יותר נכון אווירת חברמניות בין הסטודנטים והסטודנטיות. השאלה היא רק היכן עובר הגבול ומתי חופש הביטוי והמגע מסתיים והופך להטרדה מינית לכל דבר.
פעמים רבות הדבר נופל בתחום האפור מה שגורם לתחושת בלבול ולשאלות רבות: מתי אמירה של מרצה תיחשב בגדר מחמאה ומתי להטרדה? האם הקולגה שלך לספסל הלימודים מחזר אחרייך, או שמא הוא מטריד אותך?
על פי סקר שערכה התאחדות הסטודנטים הארצית בנושא ההטרדות - עולה כי אחד מכל חמישה סטודנטים עבר/ה או עובר/ת הטרדה מינית. והיה וכן - כיצד יש להגיב? האם להתלונן במשטרה או לקבול על כך בפני הנציג הממונה על ההטרדות המיניות במוסד הלימודים? האם לפנות לעו"ד פרטי ולהגיש תביעת נזיקין נגד המטריד ואם כן כמה פיצוי יש לבקש? ריכזנו עבורכם מספר סיטואציות מהחיים הסטודנטיאליים, ומדריך עם 12 עצות זהב, שיסייעו לכם להתמודד עם הנושא הכאוב הזה שיעלה למטרידן הרבה מאוד כסף.
1. עמית לספסל הלימודים פונה אלייך בפייסבוק וכותב לך שאת "סקסית". את מצידך משיבה כי אין לך עניין בו, אך הוא מתעקש ושולח לך פעם אחר פעם הודעות. האם מדובר בהטרדה?
החוק למניעת הטרדה מינית מ-1998, מפרט מה הן ההתנהגויות המהוות הטרדה מינית. הרשימה כוללת בין היתר: מעשים מגונים, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסות חוזרת המופנית לאדם ומתמקדת במיניותו, סחיטה באיומים כאשר המעשה שנדרש האדם לעשותו הוא בעל אופי מיני.
לדברי עו"ד מירב אפרים, מומחית לתביעות הטרדה מינית, גם כיום הגבול בין חיזור לבין הטרדה מינית אינו ברור, והעברת מסרונים בעלי אופי של חיזור עלולה אמנם להיות מטרד, אם הצד השני אינו מעוניין לקבלם, אך לא תמיד יהיה מדובר בהטרדה מינית.
מה עושים במצבים כאלה ואיך יודעים?
המשימה הזו מוטלת על הגברים. פשוט לשאול. לפעמים קשה להם להבין מה הם המקרים בהם נשים רוצות להרגיש מחוזרות ומשחקות את המשחק של "קשה להשגה", כדי לגרום להם להתאמץ יותר. ולחילופין, מתי ההתנגדות של האישה היא מפורשת.
דבר אחד ברור מבחינת החוק: החל מהרגע בו האישה הביעה התנגדות מפורשת להתייחסויות מיניות מצידו של הגבר, וביקשה כי יחדול מלשלוח לה הודעות נוספות בעלות גוון דומה והגבר מתעלם מכך, בית המשפט יראה בכך הטרדה מינית.
2. שוחחת עם סטודנט בקפיטריה במהלך היום, ובערב הוא שלח לך תמונה של איבר המין שלו חשוף - האם מדובר בעבירה?
עו"ד מירב אפרים: "במקרה כזה, מאחר ולא היה קודם לכן קשר בעל אופי מיני בין השניים, משלוח הצילום עלול להוות עבירה פלילית. מדובר בביצוע של 'מעשה מגונה', המוגדר בחוק כמעשה שנעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.
באשר לקביעה האם מדובר בהטרדה מינית, מאחר והסטודנטית הבהירה לו כי אין לה עניין בקבלת צילומים כאלו ממנו אך הוא המשיך לשלוח לה, ניתן יהיה לטעון כי הוא הטריד אותה מינית.
3. סטודנט שולח לך הודעה בפייסבוק, וכותב שאת מקסימה. את מתעלמת ממנו ולמרות זאת הוא ממשיך לפנות אלייך בקביעות ולהחמיא לך. לאחר חמש פעמים בהן לא ענית, הוא כותב לך שאת סנובית ומי בכלל רוצה לצאת עם "זונה" כמוך. האם מדובר בהטרדה מינית?
"מדובר כאן בהתנהגות פסולה ולשון כעורה מצידו של אותו סטודנט", מבהירה עו"ד מירב אפרים, אולם ממהרת להדגיש: "מאחר ופניותיו אל הסטודנטית לא היו מיניות והיא מצידה לא הביעה התנגדות אקטיבית לפניותיו - לא מדובר כאן בהטרדה מינית כמשמעותה בחוק".
תסבירי מדוע לא?
אם הסטודנט היה כותב בנוסף למחמאות גם 'סופרלטיבים' על צורת גופה של הסטודנטית ולמרות שהיא הייתה מבקשת ממנו לחדול הוא היה ממשיך בשלו, היה ניתן לטעון כי מדובר בהטרדה מינית. "בהתייחס להודעתו האחרונה בה כתב הסטודנט: "זונה", היא מסבירה, "מאחר ומדובר בהודעות שהועברו בתוכנת מסרים אישית, אין בסיס לתביעה לפי חוק איסור לשון הרע".
4. המרצה בקורס כינה אותך במהלך השיעור: "כוסית". האם ניתן להתייחס לאמירה שלו כהטרדה?
ישנם מקרים שבהם האיסור בחוק גורף, כך שאין צורך בהתנהלות חוזרת בעלת אופי מיני ודי בהתייחסות אחת. בין המקרים המוזכרים בחוק בהקשר זה, מופיעה הטרדה מינית הנעשית במסגרת יחסי עבודה, תוך ניצול יחסי מרות.
אולם לפני מספר שבועות דחה בית דין לעבודה תביעה של סטודנטית נגד מרצה שכינה אותה 'כוסית'. בית הדין קבע כי יש לראות את הדברים בהקשרם. באותו מקרה טענה הסטודנטית כי במהלך הרצאה על פרשנות החוק למניעת הטרדה מינית, אמר המרצה את המילה "כוסית", כאשר הוא מסתכל לעברה, לטענתה, תוך כוונה להביכה, וחזר על המילה "כוסית" פעם נוספת. פסיקתו של בית הדין ממחישה את הלך הרוח המקובל היום בבתי המשפט, לפיו לא כל התנהגות או התבטאות בעלת אופי מיני, אף אם יש בה מידה של גסות, תיחשב להטרדה מינית.
5. המרצה מחזרת אחריך ללא נכונות מצידך להיענות לה, והיא מתנכלת אליך בציונים בשל כך. מה לעשות?
התנכלות על רקע תלונה על הטרדה מינית נחשבת עבירה פלילית חמורה. עליך לדווח על כך לנציבה למניעת הטרדה מינית באוניברסיטה, שתדאג מייד עם קבלת התלונה לנקוט בכל האמצעים על מנת שהמרצה לא תוכל להשפיע כלל על הציון שלך בקורס או על כל דבר אחר הקשור אלייך.
6. אתם חוששים שאם תגישו תלונה על הטרדה מינית, תדבק בכם בקמפוס תדמית של מי "שעושה בעיות" וזה ישפיע על הקריירה האקדמית שלכם?
הנהלת האוניברסיטה מחויבת בחוק לספק הגנה מלאה לכל מי שהוטרד או הוטרדה מינית, ולדאוג לכך שלא ייפגעו. מי שהוטרד לא אשם בדבר. מה גם שהחוק למניעת הטרדה מינית, הביא עימו שינוי של הגישה החברתית למוטרדת ולמטריד. מטרידים מינית מוענשים כיום הן על-ידי ענישה פלילית והן על ידי הציבור.
7. האם ניתן להגיש לנציבת התלונות בקמפוס תלונה אנונימית – כלומר לבקש שהמטריד לא יידע מי התלוננה נגדו?
קיימת אפשרות להגיש תלונה לא רשמית, שתאפשר בדיקה ואף שיחת אזהרה עם אותו מטרידן, אולם יחד עם זאת צריך להבין כי במקרה כזה, בהיעדר תלונה, לא ניתן יהיה להעמיד אותו לדין משמעתי או להעניש אותו.
8. מה הוא גובה הפיצוי הכספי שיש לבקש בתביעה, במידה והוכח קיומה של הטרדה מינית?
החוק קובע כי ניתן לקבל פיצוי של עד 120,000 אלף ש"ח על הטרדה מינית. זאת ללא הוכחת נזק. כמובן שהנפגע או הנפגעת יכולים להוכיח שנגרם להם נזק בהיקף גדול יותר, באמצעות צירוף חוות דעת מקצועית שתומכת בנזק ובכלל זה חוות דעת רפואיות וכו'.
גובה הפיצוי שנפסק למתלוננת תלוי במספר פרמטרים כמו הגיל שלה, השפעת האירוע על תפקודה היומיומי וכושר השתכרותה. כמו כן, ישנם מקרים מסוימים בהם "הטרדה מינית" יוצרת עילה להגשת תביעות גם לפי חוקים אחרים ואפילו לתלונה בגין עברה פלילית. כך, ייתכן שההטרדה המינית תהווה גם עבירה על חוק לשון הרע, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה או מעשה מגונה. כל אחד מהחוקים הללו מאפשר לנפגע לתבוע פיצוי נפרד בגין הפגיעה.
9. כיצד יש לפעול אם הוטרדת מינית?
חשוב מאוד לתעד את ההתייחסות הרלוונטית. קרי: לעשות צילומי מסך וצילומי מסרונים, לשמור על תמונות ואפילו על הקלטות של הנוגעים בדבר, לרבות של עדים למעשה.
אם מדובר על הטרדה במסגרת יחסי עבודה, כלומר: הוטרדת על-ידי המרצה שלך או על-ידי בוס בעבודה, חשוב לדווח על כך מייד לממונה על הטרדות המיניות בקמפוס. ההחלטה שלו אמנם אינה מחייבת לעניין המשך ההליך, אך עצם הדיווח בזמן אמת חשוב ביותר. מומלץ גם לפנות לעורך דין שיגבה תצהירים ראשונים סמוך למועד האירוע. זאת מאחר ומטבעם של דברים, מדובר בהליכים שעלולים להימשך שנים ארוכות, ולעיתים בחלוף הזמן, קשה יהיה לאתר עדים מתאימים ו/או לגבות גרסה אותנטית.
10. הגשתם תלונה, אולם המטרידן לא מודה. מה קורה אז?
אם המטרידן לא מודה, ינוהל נגדו הליך משמעתי בדומה לבית משפט. הצד של התביעה יביא עדויות וראיות, המתלוננת תוזמן להעיד אולם גם תהיה נתונה לחקירה נגדית מטעמו של המטרידן.
11. הגשתם תלונה על הטרדה לוועדת המשמעת של הקמפוס. כמה זמן אורך כל התהליך?
משך התהליך תלוי במספר העדים שיזומנו לוועדת המשמעת. מטבע הדברים במקרה שמדובר בעדות יחידה התהליך יסתיים מהר יותר.
12. האם קיימת חובה להתלונן במשטרה כדי לתבוע פיצוי מהמטריד?
לא קיימת חובה כזו, אולם צריך לדעת כי הרשעה בהליך הפלילי מקלה על הוכחת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הנזק, והיא גם מקצרת את הדרך למתלוננת. במקרה של הרשעה כזאת, הדיון המשפטי יעסוק בהיקף הנזק בלבד.
אולם אליה וקוץ בה: צריך לזכור, כי במקרה בו נאשם בהטרדה זוכה באופן מוחלט בבית המשפט, יש להניח שהדבר יסגור את הדלת בפני המתלוננת להמשיך בהליכי תביעת פיצויים. זאת בשונה ממצב בו המשטרה מחליטה שלא לפתוח כלל את התיק, או לסגור אותו מפאת חוסר עניין לציבור. על כן, את ההחלטה האם לפנות למשטרה יש לקבל בהתייחס לכל מקרה ומקרה.
