למה הם מסתבכים בשחיתות?

במקרים רבים אלה שמסתבכים בשחיתות במערכת השלטון המקומי הם אנשים חכמים, בעלי השכלה ולרוב בעלי ממון. ניתן להניח שהם היו מודעים היטב לנזק הכבד שיגרם להם ולבני משפחותיהם אם יואשמו במעשי שחיתות. לבטח הם שמעו על חוויות הבושה של הילדים ועל ההשלכות הבריאותיות הנגרמות כתוצאה מהחיים במתח וחרדה שמא מעשיהם יתגלו.

הם נחשפו גם לדבריהם של אלה שהואשמו בבית המשפט המספרים על "החברים הטובים" שנעלמו ועל הצטמקות המעגל החברתי ולעיתים גם המשפחתי. בדיקת עברם מלמדת גם כי רוב רובם היו אנשים ישרים שרצו באמת ובתמים לפעול לטובת היישוב והתושבים.

מכאן זועקת השאלה: אז למה הם התפתו לבצע מעשים פסולים שמסכנים דברים כל כך חשובים? האם מדובר רק בתאוות כסף? בגלל המפגש בין כוח השררה, מרחב שיקול דעת גדול ואופי חלש? בשיכרון הכוח? בשיטה הפוליטית? בשכר נמוך? בבקרה לא אפקטיבית? בסלחנות וענישה מקלה? או כתוצאה מחוסר ידע מקצועי ואי הבנת המותר והאסור?

יהיו הסיבות אשר יהיו, בדיעבד לאחר שהם הבינו את המחיר הכבד שהם נדרשו לשלם הם הביעו צער רב על מעשיהם. קרובים ובני משפחה של אלה ששמם הטוב חשוב להם מספרים שהם מתקשים להבין איך נהגו בטיפשות והביאו על עצמם על בני משפחותיהם אסון אישי וחברתי ששום כסף לא יכול לרפא.

בבסיס הדיון הציבורי המתרחב בנושא, גוברת ההכרה שהשחיתות הציבורית מהווה גורם שעלול לסכן באופן ממשי את קיומה של החברה הישראלית כחברה מתוקנת ולאורך זמן גם את עתיד המדינה. לפיכך, עולה הדרישה שהממשלה תכין תכנית אסטרטגית מקיפה למיגור תופעה מסוכנת זו מחיינו הציבוריים. אלא שבגלל סיבות שונות הסיכויים שהממשלה תוביל מהלך זה קלושים, יש צורך בלחץ ציבורי המלווה בפעולות הדרגתיות עם סיכויי יישום גבוהים.

הכוונה, שלצד צעדים לטווח הארוך שיובילו לשינוי ערכי עמוק בחברה הישראלית, ינקטו צעדים הניתנים לביצוע באופן מידי. במרכזם הענקת ידע והכשרה מקצועית לנבחרי הציבור ולעובדים במערכת השלטון המקומי, שיחזקו את הבקרה האישית ויחלישו את הגורמים שיוצרים את התשתית ומעודדים את החריגה מהנורמות המחייבות.

חוסר ידע מקצועי ואי הבנת המותר והאסור

בחינה השוואתית לאורך שנים מלמדת שהסיבה העיקרית שגרמה לרבים להיכשל בתחומי האתיקה וטוהר המידות היא חוסר ידע מקצועי ואי הבנת המותר והאסור תוך מתן פרשנות שגוייה לכללים המחייבים. כמובן שישנם גם בודדים שעושים זאת בכוונת מכוון, לגביהם נדרשת התייחסות נפרדת.

בהפגנה בתל אביב במחאה נגד השחיתות (צילום: ירון ברנר)

אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא תחום התכנון והבניה בו ראש הרשות המקומית וחברי המועצה הופכים "בין רגע" לחברי הוועדה המקומית וחלקם לחברים בוועדה המחוזית ובמועצה הארצית לתכנון ולבניה. כך ללא שום ידע והכשרה הם נדרשים לקבל החלטות שמשפיעות על נושאים כלכליים, חברתיים, פוליטיים, איכות הסביבה במישור המקומי והארצי. כתוצאה מכך, הם נתונים ללחצים לחרוג מהכללים המחייבים וחוסר ידע מקצועי והבנת המשמעויות של ההחלטות תורמים להיענות ולהסתבכות.

"אם להם מותר אז למה לא לי?"

כדי לאפשר התמודדות נכונה עם תופעה הרסנית זו, יש להבין את סביבת העבודה המאוד מורכבת בה פועלים נבחרי הציבור והעובדים במערכת השלטון המקומי. במרכזם המאפיינים הפוליטיים שחלקם יוצרים תשתית רחבה לחריגה מהנורמות המחייבות על-ידי אלה שירצו בכך.

ראוי להדגיש שהשינויים בתחומי החברה, הכלכלה, התקשורת והביטחון, מעצימים את ההשפעה הרבה שיש לשלטון המקומי על חיינו במישור המקומי והארצי. אט אט ההשפעה של הרשויות המקומיות חודרת לתחומים חדשים מבלי שנהיה מודעים למלוא המשמעויות. בכלל זה, בתחומי הביטחון האישי, הבריאות, מאגרי מידע על התושבים, צילומים במרחב הציבורי ועוד.

כתוצאה מכך, גוברות ההשפעות השליליות הנובעות מהתנהלות לא תקינה הן במישור האישי והן הציבורי. כאשר הנזק בתחום הערכי ובמיוחד בקרב בני הנוער הוא כבד במיוחד. בין היתר, בגלל שלאורך זמן עלולים להשתרש ערכים משובשים ויותר יהרהרו בשאלה "אם להם מותר אז למה לא לי?"

למרות החריגות הרבות מהכללים המחייבים, אין כל הצדקה לומר שהשלטון המקומי הוא מושחת. אמירות אלו, גורמות עוול לרבים שעושים מלאכתם נאמנה. בנוסף הן פוגעת בנכונות של מוכשרים וראויים להצטרף למערכת הציבורית ובכך נסללת הדרך לפחות טובים והציבור יוצא נפסד.

כמו כן, יש להבהיר שהשלטון המקומי הוא המגזר הציבורי המפוקח והמבוקר ביותר. בין היתר, על ידי מבקרים פנימיים, ועדות ביקורת, יועצים משפטיים, חברי אופוזיציה, תקשורת, רואי חשבון, משרד הפנים ומבקר המדינה. ידוע שעודף פיקוח וביקורת עלול לשתק את העשייה המוניציפלית ואת היוזמה שהיא הכרחית לקידום השירות הציבורי. אם כי לא ניתן להתעלם מהצורך לבדוק את מידת האפקטיביות המעטה של מנגנונים רבים אלה.

בנסיבות מיוחדות אלו, נדרשת החברה הישראלית לגלות יותר אכפתיות ולהוביל לשינויים הדרושים כדי שנצליח להגיע ליום המיוחל בו חריגה מהנורמות המחייבות תהיה אכן משהו חריג. לשם כך ולצד תכניות עומק לטווח הארוך, על המדינה לעודד ולתמרץ את נבחרי הציבור ואת העובדים בשלטון המקומי לרכוש ידע והכשרה מקצועית.

משימה לאומית חשובה

במקביל לעודד ולתמרץ את מערכת החינוך ואת המוסדות האקדמיים להרחיב את הלימודים ואת ההכשרה המקצועית בנושאים המוניציפליים. טובת הציבור מחייבת שהמדינה תראה בכך משימה לאומית חשובה ותשקיע את המשאבים הדרושים כדי להשריש ערכים של יושרה אישית ומקצועית וראיית טובת הציבור כערך מרכזי.

יחד עם זאת ובאותה נשימה, לצד המאבק הבלתי מתפשר למיגור תופעה הרסנית זו, עלינו להימנע מאמירות מכלילות ולכבד את חזקת החפות כדי לא לשפוך את התינוק עם המים. בפרט לאור הקלות הרבה בה ניתן להאשים עובד ציבור ולהוביל לבדיקות וחקירות לעיתים בגלל מניעים פסולים כשלכולם ברור שגם הזיכוי המוחלט לא ימנע את הנזק שיגרם.

אין ספק שהעמקת ההדרכה וההכוונה המקצועית שיביאו לחיזוק ולשיפור ההיבטים הערכיים יביאו גם לחיסכון במשאבים שאנו נוהגים להשקיע בטיפול בבעיות שניתן למנוע. התנהלות ערכית יותר בשלטון המקומי תוביל לחיזוק החוסן החברתי ותשפר את היכולות בהתמודדות עם האתגרים הרבים-שחלקם מאיימים על המשך קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וחלקם על עצם קיומה. ועל זאת נאמר "יפה שעה אחת קודם".

הכותב: כיהן כמנכ"ל משרד הפנים ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה. עומד בראש תכנית התמחות בשלטון המקומי, באקדמית תל-אביב יפו. מכהן בהתנדבות כיו"ר צאלה.