יהודים בפולין המומים: "לא יודעים למה לצפות"
חוק השואה, והאמירות האנטישמיות שבאו איתו, מדאיגים את הקהילה היהודית בפולין. צעירים שחשבו שההורים "משוגעים" מתחילים להבין אותם, ובוורשה מספרים על עלייה במספר היהודים ששוקלים לעלות לישראל
מתילדה ויהודים פולנים אחרים חוששים כעת שהאמירות הקיצוניות עלולות להוביל לאלימות אנטישמית. היא מהרהרת אם היא צריכה לעזוב את ארצה. "זה הבית שלי. מעולם לא חייתי במקום אחר ורציתי שזה ימשיך להיות הבית שלי", אומרת מתילדה, סטודנטית ליהדות באוניברסיטת ורשה. היא אומרת שהמצב הנוכחי גורם לה לחרדה גדולה. "אני לא יודעת למה לצפות", היא מספרת.
הקומוניזם הסתיים ב-1989 ומאז חל שיפור בחיי היהודים בפולין. הצעירים היהודים הרגישו בטוחים מספיק לבטא את המורשת של ההורים, הסבא והסבתא, במדינה הדמוקרטית. עם זאת העלייה בשנאת הזרים ברחבי העולם לא פסחה גם על פולין.
כשהמפלגה השמרנית, מפלגת החוק והצדק, זכתה בבחירות היא התבטאה נגד מוסלמים ומהגרים – והבטיחה להחזיר לפולין את כבודה הלאומי. היהודים, שנמצאים בפולין כבר מאות שנים, הפכו בהדרגה למטרה של הקיצוניים ברשתות החברתיות.
לפני כמה שבועות חלה הסלמה, בעקבות העימות עם ישראל על החוק שמעניש את מי שמאשים את פולין בזוועות השואה – שהיו בזמן שהיא הייתה תחת כיבוש נאצי. הגורמים הישראלים האשימו את פולין בניסיון להשתמש בחוק כדי לשכתב את ההיסטוריה, ו"למחוק" את הפולנים שסייעו לגרמנים לרצוח יהודים. פולין טענה שהיא רק רוצה להגן על שמה, כדי שלא יגדירו אותה כמדינה ששיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית.
הסערה המשיכה אתמול. עיתונאי "ידיעות אחרונות" רונן ברגמן סיפר בוועידת מינכן לביטחון על הוריו, שאיבדו חלק ניכר מבני המשפחה כי שכניהם הפולנים הלשינו לגסטפו שהם יהודים. ראש ממשלת פולין מטאוש מרובייצקי הדהים כשהשיב לו: "לא נעניש את מי שיאמר שהיו פושעים פולנים - כפי שהיו פושעים יהודים ופושעים רוסים ואוקראינים".
על רקע הביקורת הישראלית לחוק השואה התבטא פרשן בכיר מהימין הקיצוני נגד היהודים. במקום להעניש ולהוקיע אותו הוא התארח בתוכניות טלוויזיה, כולל בתוכנית אירוח של הערוץ הציבורי. באותה תוכנית הוא והמנחה סיפרו בדיחות אנטישמיות על יהודים ותאי הגזים.
האמירות האנטישמיות בפולין רק המשיכו: כומר קתולי אמר בטלוויזיה הממלכתית שקשה לחבב יהודים, ודובר מפלגת השלטון ציטט את דברי הכומר. יועץ לנשיא אמר שלדעתו התגובה השלילית של ישראל לחוק נובעת מ"תחושת בושה על הפסיביות של היהודים בשואה", ופרשנים פולנים טענו שההתנגדות לחוק השואה היא רק "סיפור כיסוי" כדי שהיהודים ישיגו פיצויים מפולין.
אנה צ'יפצ'ינסקה, ראש הקהילה היהודית בוורשה, אומרת שחברי הקהילה מרגישים זעזוע ואפילו דיכאון ושהרטוריקה העוינת הובילה לשיחות טלפון אנטישמיות, מיילים והטרדות אחרות. באירוע שהיה לאחרונה ניסו שני גברים להשתין בכניסה לבית הכנסת ההיסטורי "נוזיק" בוורשה, והתחילו לקלל כשהמאבטחים התערבו.
בנוסף רוסס מגן דוד שתלוי מחוץ לחלון ביתו של גבר יהודי, ואישה יהודייה מצאה את המילה "יהודי" כתובה בשלג מחוץ לביתה. אגניסזקה זיאטק מהסוכנות היהודית למען ישראל מספרת שיש עלייה במספר היהודים ששוקלים לעלות לישראל.
האירועים האחרונים התרחשו שבועות לפני שבפולין מציינים 50 שנה לקמפיין אנטישמי של המשטר הקומוניסטי. הקמפיין במרס 1968 התחיל עם רטוריקה דומה להפליא לזו של ממשלת פולין כיום. היא הסתיימה עם 20 אלף יהודים שנאלצו לוותר על הנכסים והאזרחות שלהם ולעזוב את פולין.
הפולנים הליברליים מזועזעים גם כן מההתפתחויות, שמגיעות על רקע מה שפעילי זכויות אדם טוענים מכנים שחיקה גדולה של הסטנדרטים הדמוקרטיים. יותר מ-8,000 חתמו על עצומת "הזדהות עם חברינו היהודים", וגינו את "גל השנאה והשפה המגעילה".
חנה, יהודייה בת 33 מוורשה, אומרת שרק עכשיו היא מבינה את הפחד העמוק של אמה, בת לניצולת שואה שהייתה עדה לרדיפה ב-1968. היא מספרת שאמא שלה תמיד אמרה שיהודים בפולין מוכנים לברוח בהתרעה קצרה, עם מזוודה בלבד.
"תמיד חשבתי שהיא משוגעת", אומרת חנה, שלא מסרה את שם משפחתה בגלל שהיא מפחדת. "עכשיו אני רואה שאולי אמא שלי לא משוגעת. אולי זה גלגל החיים וההיסטוריה חוזרת על עצמה". הסטודנטית מתילדה חושבת אם להמשיך את הלימודים בשבדיה. חלק מבני משפחתה עזבו את פולין אחרי המלחמה, אחרים היגרו לשבדיה וארה"ב בשנות השישים. המשפחה הגרעינית שלה בחרה להישאר.
"אם הסבים וההורים שלנו לא עזבו אחרי מלחמת העולם השנייה, ולא עזבו ב-1968, זה אומר שהם התגברו על הרבה קשיים כדי להישאר. השאלה היא אם אנחנו מסוגלים לעשות את אותו דבר, אם אנחנו מוכנים לעתיד קשה כל כך", אומרת מתילדה.
מיקולאי גרינברג, סופר וצלם בן 52, אמר שבשעה שהרבה יהודים צעירים מרגישים מזועזעים ו"אבודים" בפולין הוא מודע כבר תקופה ארוכה לאנטישמיות מתחת לפני השטח במדינה. גרינברג סיפר שבשיחות על ספריו הוא נשאל לפעמים "למה בחרת לכתוב בשפה שלנו?", כאילו שהוא לא פולני.
כבן לניצולי גטו ורשה גרינברג מתמודד כבר שנים עם הודעות אנטישמיות ברשת, ומספר שהוא מוכן נפשית לחזור לתקופה האיומה. "כל פעם כשיש גל אנטישמי יש יהודים שעוזבים", אמר גרינברג. "זו לא גחמה בלבד. זה הפחד שלנו. יהודים יודעים מה יכול לקרות בהמשך".
לפנייה לכתב/ת 
